שאילתות דרב אחאי גאון ג' כרכים.
סט 'שאילתות דרב אחאי גאון' עם ביאור הנצי”ב – העמק שאלה. עם הוספות רבות, השלמות ותיקונים מתוך כתב-יד על חמישה חומשי תורה.
ה
שאילתות דרב אחאי גאון' הוא ספר מאת רב אחא משבחא (רב אחאי גאון), מראשית תקופת הגאונים, והוא כנראה הספר הראשון המצוי בידינו שנתחבר אחרי תקופת התלמוד. הספר, הכתוב בארמית בבלית, הוא אוסף של דרשות מסוג השאילתא, על סדר פרשות השבוע. לכל פרשה יש שאילתות אחדות, ולעתים נותן המחבר כמה חלופות עבור הדרשן בתוך אותה דרשה עצמה.
כל שאילתא עוסקת בנושא הלכתי אחד בסדר ובסגנון מיוחדים, בחלוקה לארבעה חלקים: פתיחה במצווה מסוימת, שאלה הלכתית הקשורה אליה, דברי אגדה הקשורים באופן כללי לנושא, ולבסוף תשובה לשאלה ההלכתית.
דברי האגדה, אשר במקור היוו חלק נכבד מגוף הספר, כמעט ואינם נמצאים בנוסחים שלנו, משום שהמעתיקים לא מצאו בהם עניין רב; בתחילה דחקו אותם לסוף השאילתא, ולבסוף השמיטו אותם לחלוטין, ברוב השאילתות.
השאלות הן לרוב פשוטות, ואינן אלא הצגתו של נושא הלכתי בצורת שאלה ותשובה; עד כדי כך שלעתים מביא המחבר הצעה לנוסח אחר של שאילתא, שבה השאלה והתשובה מתחלפים ביניהן, ומה שמובא כהנחה פשוטה בנוסח אחד מובא כתשובה לשאלה בנוסח השני. מגמתו של החיבור אינה לחדש חידושי הלכה, אלא להסביר בצורה פשוטה נושאים ידועים, וחלק גדול מן הדברים ידועים ליודעי ספר, ואין בהם חידוש הלכתי. מתוך מעטים הם החידושים ההלכתיים בספר שאינם נמצאים בתלמוד, אלא שבתוך הרצאת הדברים מובלעים חידושים רבים בפרשנות התלמוד ובפסיקת ההלכה. וייתכן שהמחודש בספר משקף ידע הלכתי כללי שהיה בתקופת חיבור הספר, ולא חידוש של המחבר.
אין ידיעה ברורה באשר לתפקידו של רב אחא בחיבור הספר - האם הוא עצמו חיבר את הדרשות, או שמא רק ליקט דרשות ידועות שהיו עד זמנו ואסף אותן לקובץ מסודר לשימוש עבור הדרשנים.
הספר מסתמך בעיקר על התלמוד הבבלי והמקורות התנאיים שלפניו, ואינו מזכיר דברים מן התלמוד הירושלמי או ממקורות ארצישראליים בתר-תלמודיים. מקור חשוב נוסף לספר הוא מסורות פרשנות ופסיקה אנונימיות שעברו בעל פה בישיבות הגאונים. רבי שמעון קיירא, מחבר ספר הלכות גדולות הרבה להתבסס על הפסקים המובאים בשאילתות , והוא מצוטט רבות בספרי הפוסקים הראשונים, והאחרונים.
(ויקיפדיה).
