כמראה ברק-חידושי מרן הראי"ה על פרשת השבוע /יצחק דדון.
סקירה מתוך אתר אור האורות:
בספר החדש 'כמראה ברק' נאספו פניניו
וחידושיו של מרן הרב קוק זצ"ל בתורת הנגלה. הספר פותח צוהר לבני תורה החפצים
להכיר את עולמו התורני הנגלה של מרן הרב. בספר מופיעים חידושים ופלפולים בהלכה, המסודרים
על סדר פרשיות השבוע, מעובדים ומתומצתים כך שיהיו קליטים ושגורים בפינו.
דברי התורה שבספר מלוקטים מכל כתביו של מרן הרב,
וכן מדבריו שהובאו בספרי תלמידיו, ביניהם ספרי הרב משה צבי נריה.
העורך מציין בהקדמתו לספר: "אפס קצהו של דברי
מרן הרב זצ"ל אספתי, ועוד רב לו בכתובים, בספרים שלא הגעתי אליהם... או הסְפונים
עוד בכתב יד קדשו ומחכים לביאת גואל". 'גואל', לפי הכוונה הפשוטה, הוא מתנדב
שיעסוק בהוצאת ה'ספונים'. אבל אפשר לראות כאן ביקורת סמויה על כך שרבים מכתבי ידו
של הרב לא יתפרסמו עד שיבוא משיח, או במילים אחרות – כנראה שלא נזכה אף פעם לאורם,
אלא אם יתרחש שינוי דרמטי במצב הנוכחי של פרסום הכתבים.
הספר הוא ראשון מתוך סדרה. יש לציין כי בספר הובאו
רק דברים מכתבי הרב וכתבי תלמידיו, אך קיים עוד חומר רב בספרים שונים שמצטטים
דברים מהרב, או כאלו המביאים אגרות הלכתיות שקיבלו ממנו. יש גם לא מעט דברים של
הרב בפלפול ובבירורי הלכה, בכתבי יד של רבנים בני דורו, השמורים בארכיונים שונים.
דברים כגון אלו, כאמור, כמעט ואינם נמצאים בכרך זה, ואנו מקווים שיובאו בכרכים הבאים.
נדפסו בספר הערות של העורך עצמו על דברי התורה של
מרן הרב, וכן מעט הערות של כמה מהרבנים המסכימים, כמו למשל הרב נבנצאל שליט"א.
בקשר לתוכן החידושים המובאים בספר אין כאן המקום
להתייחס. אגב, מעניין יהיה לחקור אחר יסודות בדרכו העיונית של הרב קוק, ולמצוא
מכנה משותף לחידושיו, כפי שדנו כבר החוקרים בנוגע להשפעת דרכו המחשבתית על דרכו
ההלכתית. אבל נתייחס למגמות הסמויות העומדות מאחורי הספר החשוב הזה.
תורת הרב קוק
לחרדים
דבר
הבולט בכריכת הספר (המעוצבת ככריכה קלאסית של ספר קודש, בצבעי אדום וזהב),
הוא ששם משפחתו של מרן הרב - 'קוק', לא מופיע עליה, אלא רק
כינויו 'הראי"ה', ולא בכדי; כנראה ביקש העורך ליצור מעטפת חדשה, חרדית
יותר,
לתורת הרב (או לפחות לספר הזה), כדי שתתקבל בברכה בארון הספרים החרדי.
מגמה זו מתבטאת גם בכך שההסכמות לספר ניתנו גם
מרבנים שבמחשבה ראשונה לא היינו מקשרים אותם לרב קוק, כמו למשל הרב עובדיה (ובנו
הרב יצחק יוסף); הרב שריה דבליצקי; הרב דב יפה, ועוד.
בשנים האחרונות התעוררה מגמה של הנגשת תורת הרב קוק
לציבור החרדי, בד בבד עם הדגשת הצדדים ה"חרדיים" יותר באישיותו של הרב
קוק, שהושכחו במשך עשרות שנים. הדבר מגיע מתוך צימאון גדול שיש בציבור החרדי
להיפגש עם דמותו ותורתו של הרב, אך בכלים המתאימים לו ובסגנון חרדי. נותר לקוות
שהספר אכן יתקבל בברכה בקרב החרדים.
הסכמות מרבנים
חרדיים
כפי שאמרנו, הספר קיבל הסכמות מרבנים חרדיים שאינם
אמונים על תורתו של הרב קוק. צריך לזכור שזהו חידוש גדול, כי כיום ישנם הרבה גדולי
תורה חרדים המפחדים להביע בכתב את אהדתם לרב קוק, גם אם היא ידועה ומפורסמת מפה
לאוזן. מן הסתם לא היה קל לעורך לקבל את הסכמותיהם של אותם רבנים. וגם כשניתנו,
הסגנון שלהם מאופק: הרב דב יפה מכנה את הרב "הגאון הרב קוק", ללא שום
תואר נוסף של הערכה. אכן, לעומתו, הרב זלמן נחמיה גולדברג מתאר את הרב: "מרן
הרב קוק זצוקללה"ה". לא מדובר פה בהבדלי סמנטיקה זניחים. בעולם החרדי כל
ביטוי ותואר הוא שקול ומכוון.
מי שהתבטא בחום כלפי דמותו של הרב קוק הוא
הראשל"צ הרב שלמה עמאר: "גאון ישראל וקדושו הכהן הגדול מאחיו הגאון רבנו
אברהם יצחק הכהן קוק זצוק"ל רבה הראשי של ארצנו הקדושה... ובוודאי שדבריו
אינם צריכים הסכמה".
פנים חדשות של
הרב קוק
העורך עצמו לא מתייחס בהקדמתו למטרת הספר ולחידושו,
וכנראה סומך על הקורא שיבין כפי שכלו. וממילא, לרבנים המסכימים ניתן מקום להתגדר
בו, להסביר מה החידוש הטמון בספר מסוג זה. הרבנים נדרשו לסוגיה זו וכתבו כל אחד
לפי נקודת מבטו. יש שכותבים כי הספר בא 'להוכיח' עובדה מסוימת או לשכנע ציבור מסוים,
ויש שאומרים, שהספר בא לחשוף זוויות נשכחות בדמותו ובתורתו של הרב קוק. אלו ואלו
מסכימים שיש כאן מפעל חשוב ונצרך.
"דברי הרב
נתקבלו בזכות ההכרה בגדלותו בתורה"
הרב אריה שטרן, ראש מכון הלכה ברורה, כותב בהסכמתו:
"אמנם אין ספק שהרב קיבל את מעמדו המיוחד
בזכות משנתו המחשבתית והאמונית, אולם צריך לזכור שדבריו נתקבלו בזכות ההכרה
בגדלותו המובהקת בתורה, כשהיה ברור שגבוה הוא משכמו ומעלה גם בהשוואה לגדולי התורה
אשר בדורו. לפיכך בואו ונחזיק טובה לרב יצחק שטרח והכין בטוב טעם את הספר, על ידו
ניתן לקבל מושג על גדלותו זו של הרב בצורה השווה לכל נפש, כשיכולים ללמוד דברים
מתורתו אף מסביב לשולחן השבת כחלק מן הלימוד בפרשת השבוע.
עוד נראה לי שמלבד התועלת שיש לנו בהכירנו את הרב
מן הזווית הזו, יש בכך כדי לעודד ולדרבן את התלמידים הצעירים להיכנס לעולמה של
תורה בצורה רצינית ועיונית. שכן אף אנחנו היום, שמבקשים להשפיע על הנעשה במדינתנו,
צריכים לזכור שהסמכות לכך תוכל להיות רק על בסיס גדלות בתורה, כשנוכל לומר שאנו
ממשיכים באמת את תורתו ומשנתו של מרן הרב קוק זצ"ל".
"גדולי
ההלכה הם גדולי המחשבה"
הרב יעקב אריאל, רב העיר רמת גן, כותב:
"גדלותו הענקית של מרן הרב זצ"ל הייתה
בכל תחומי התורה, ובראש ובראשונה בהלכה. בקיאותו הגדולה בש"ס ובפוסקים הקנתה
לו מעמד מכובד בכותל המזרח של פוסקי הדור, שהיה משופע בגדולי תורה ובענקי רוח. מכוח
מעמדו ההלכתי הוא נחשב בעינינו גם כגדול המחשבה בישראל בדורות האחרונים. כשם שהיה
בקי ומעמיק בהלכה, כך גם היה בקי ומעמיק בכל זרמי המחשבה בישראל, בנגלה ובנסתר.
אולם סמכותו כמכריע ומנהיג בנושאי מחשבה יונקת מכוח מעמדו ההלכתי. תלמידו הגדול
ומעריך כתבי 'אורות הקודש' מו"ר הנזיר הרב דוד הכהן זצ"ל היה נוהג לפתוח
בכל 'זמן' את שיעוריו באמונות ודעות באמירה: גדולי ההלכה הם גם גדולי המחשבה
בישראל.
הצד ההלכתי שלו הועמד, אצל רבים, בצל ענקיותו
במחשבה. אך כאמור, הא בהא תליא. לכן חשוב להכיר את גדלותו וסמכותו של הרב
זצ"ל בהלכה".
ונסיים בעובדה חשובה שמציין הרב שלמה אבינר בדברי
הסכמתו:
"כידוע, רבנו הרב צבי יהודה זצ"ל ערך
ספרי הלכה של מרן הרב לפני ספרי אמונה".