מן הפנקס הפתוח / הרב משה צבי נריה.
הרב משה-צבי נריה זצ"ל, אבי דור הכיפות הסרוגות, תלמיד מובהק של רבו הראי"ה קוק זצ"ל, השאיר יבול ספרותי עשיר הפותח צוהר לעולמו האמוני ולמורשתו החינוכית והציבורית. לקט-אמרים זה משדה יצירתו נוגע בכל מעגלי החיים, מאיר מסלולם בנועם אמונה, בטוב טעם וברוחב דעת.
סקירה אודות הספר 'מן הפנקס הפתוח' אתר בשבע:
ראשיתו של הספר 'מן הפנקס הפתוח', כך מספרת צילה בר-אלי, בתו של הרב נריה, היא במדור שכתב אביה, בזמן שערך את 'זרעים', העלון של בני עקיבא. "לפעמים אלה היו אימרות, לפעמים הדרכות, מסרים או הברקות ולעיתים מאמרים. חלק מן האמרות המופיעות בספר הופיעו ממש כהוויתן בעלון".
בר-אלי הלכה בעקבות אביה ו"המשיכה" את המדור. היא ליקטה מן החומרים ההולכים ונערמים על שולחנה, שיחות ומאמרים וקטעי עיתונות ממקורות שונים, והוציאה מהם מסרים מברקיים ואמירות תמציתיות המנוסחות באופן פיוטי אבל מובן, עמוק ועם זאת כאלה שלא מצריכים לימוד בישיבה בטרם יובנו.
בר-אלי, שעוסקת בין היתר בכתיבת הביוגרפיה של אביה, עמלה על הפרויקט הזה למעלה משנה. כשהצטבר בידה חומר לפורמט אלבומי (אם כי קטן, ולכן פרקטי לנשיאה) היא החליטה להוציאו לאור.
בר-אלי סידרה את האמרות לפי נושאים כגון "וחי בהם"- אודות החיים, על האתגרים שהם מביאים, התגברות על מכשולים, שאיבת כוחות ועבודה פנימית; "יחד" - על קדושת ישראל, ערבות הדדית ונתינה; "בניין עדי עד" - על זוגיות ומקומה של האשה; "אור חדש" - על התמודדות עם אתגרי התקופה; "לימוד וצמיחה" - אמרות על מחנכים ומחונכים; "נוער"- על הנוער והיחס אליו ועוד.
הרב משה צבי נריה, המוכר כדמות מופת חינוכית וכמנהיג, מתגלה כאן כאישיות לירית-פיוטית. כזאת היודעת לכתוב מספר מילים מועט המחזיק את המרובה באופן זורם ומתקבל על הדעת. בספר אמנם כונסו גם מסרים המבהירים היטב השקפת עולם ועשויים לעורר פולמוס כגון:
"מלחמת אחים/ חמורה מכל הנסיגות
יש לעשות הכל/ שיהודי לא ירים יד על יהודי.
במלחמת אחים/ אין מנצחים
העם תמיד מנוצח" ('אומה בארצה', ע' 131).
עם או בלי הזדהות טוטאלית, באמרות המתפרסמות בספר טמונים המון אמונה, חמלה, אהבה לעם ישראל ולארצו והבנה של נפש האדם והנוער.
"לכל מחנך צריך שיהיו
שתי אהבות ושלוש אמונות:
אהבה לחניכיו ואהבה למקצוע.
אמונה בכוחותיו כמחנך, אמונה בערכים
שביקש להקנות לחניכיו,
ואמונה בחניכים כי יספגו את מה שמשקיע בהם" ("לימוד וצמיחה", ע' 103).
"מן הפנקס הפתוח" משתייך לסוגה הזאת של עיון במנות קטנות. בר-אלי מייעדת את הספר לא רק לאנשי חינוך כי אם "לכל אדם אשר רוח בו" והתחושה היא שכל אדם, יכול לשאוב ממנו רעיונות, ולהתאזר מהאמירות הנזכרות בו, בכוחות מחודשים.
ובכל זאת נראה שמדריכים ואנשי חינוך, הנדרשים למסרים חינוכיים-תמציתיים בנושאים שונים יכולים למצוא בו תועלת מרובה אפילו יותר.
בר-אלי לא הקלה ראש גם בצד האסתטי של הספר. שערו של כל פרק מלווה בתמונה בדרך כלל של טבע, וניכר שגם צבעי הדפים, כמו גם הגופן שבו כתובות המילים, עוצבו במחשבה רבה.
התוצאה נעימה ומזמינה ופותחת עוד צוהר לאישיותו של הרב שממפעלו הגדול כולנו יונקים עד היום הזה.