מידע נוסף
פרי מגדים השלם ג' כרכים.
סט פרי מגדים לר' יוסף תאומים מונה ג' כרכים לפי הפירוט הבא:
ספר 'פרי מגדים' על הלכות בשר בחלב מוגה עפ"י
דפו"ר עם הפירוש הידוע משמרת שלום ,
נוסף עליו פירוש ליקוט מגדים ובו ביאורים ממאות ספרי אחרונים שנו"נ בדבריו
כולל הכרעות למעשה .
ספר 'פרי מגדים' על הלכות שער התערובות וסימנים
צח- קד מוגה עפ"י דפו"ר עם הפירוש הידוע משמרת שלום ,נוסף עליו פירוש
"ליקוט מגדים" ובו ביאורים ממאות ספרי אחרונים שנו"נ בדבריו כולל הכרעות
למעשה .
הספר 'פרי מגדים' על הלכות תערובות חלק שני סימנים
קה- קיא מוגה עפ"י דפו"ר עם הפירוש הידוע משמרת שלום ,נוסף עליו פירוש
"ליקוט מגדים" ובו ביאורים ממאות ספרי אחרונים שנו"נ בדבריו כולל הכרעות
למעשה .
ר' יוסף תאומים, נודע בעיקר בזכות חיבורו פרי מגדים על השולחן ערוך. החיבור היה לאחד מפרושים החשובים של השולחן ערוך, ונתחברו עליו ספרים וקיצורים רבים. רבים מהפוסקים האחרונים, דוגמת "משנה ברורה" מסתמכים עליו רבות.
ה"פרי מגדים", ושאר ספריו, ידועים בעיקר בשל חדירתם לעומק הסוגיות, מבלי להיכנס לפלפולים עמוקים. המסורת מספרת כי לפני שכתב את חידושיו נהג ללמוד את הנושא עשרים פעמים. כמו כן מסופר עליו כי את מסכת חולין למד במשך עשרים שנה רצופות קודם שהתחיל לכתוב את חידושיו עליה, ורק אחרי שחזר עליה 101 פעמים והייתה שגורה על פיו עם מפרשיה, כתב את פירושו 'פרי מגדים' לחלק "יורה דעה" בשולחן ערוך.[4]
את ספרו "פרי מגדים" כתב מספר פעמים, בהן שכתב את כולו מחדש. מסיבה זו פעמים רבות נמצאות בספרו הפניות למה שכתב במקום אחר ואינן בנמצא.
חיבורו 'פרי מגדים' מכיל פירושים, הערות וביאורים על חלק אורח חיים של השולחן ערוך, ועל חלק יורה דעה. החלק על אורח חיים כולל שני חלקים: "משבצות זהב" שהוא פירוש לספרו של הט"ז, ו"אשל אברהם" על סדר המגן אברהם. נדפס לראשונה בפרנקפורט בשנת 1786. החלק על יורה דעה כולל שני חלקים, "משבצות זהב" על הט"ז, ו"שפתי דעת", על סדר הש"ך, נדפס לראשונה בשנת 1711 בברלין.
בעבר נדפס ה"פרי מגדים" בסוף כל כרך של השולחן ערוך. במהדורות החדשות של שולחן ערוך שנדפסו לאחרונה היו שהחלו להדפיסו סביב ה"שולחן ערוך" עצמו, עקב חשיבותו.
בפתיחת ספרו כתב המחבר מאמר ארוך בו הוא מסכם באריכות את כל הדינים הנוגעים למורה הוראה בסדר הוראת ההלכה לשואלים. חיבור זה יחיד מסוגו ובעל חשיבות רבה לכל פוסק. כמו כן נודע ה"פרי מגדים" ב"פתיחות" שהוא מקדים לכל נושא הלכתי ב"שולחן ערוך", בו הוא מבהיר את עקרונות ויסודות העניין. (ויקיפדיה).