מידע נוסף
שו"ת שאגת אריה / ר' אריה לייב גינצבורג.
שו"ת שאגת
אריה ערוך ומוגה מחדש עפ"י דפוס ראשון עם מבוא מקורות ציונים והארות מספרי
ראשונים וגדולי אחרונים. מהדורה חדשה בתוספת תיקונים והערות ובסופו קונטרס הגהות
'אמרי ברוך' מהגאון בעל 'ברוך טעם' זצ"ל.
ר' אריה לייב בעל ה 'שאגת אריה', נולד לרבי אשר גינצבורג בהיותו רב העיר פינסק, ועוד בצעירותו נודע כעילוי. כשעבר אביו לכהן כרבה של מינסק, סייע לו בענייני העיר ואף ייסד שם ישיבה מפורסמת, בה לימד על דרך הפלפול והחילוקים. בשנת 1745 לערך עבר לוולוז'ין ושם ייסד ישיבה לתלמידים נבחרים. החל משנת 1765 ועד סוף ימיו שימש כרב, אב"ד וראש ישיבה במֵץ (בצפון צרפת).
רוב ימיו היה עני. הרב אריה לייב נודע בייחוד בכך שסיים אלף פעמים את הש"ס.
ר' אריה 'בעל השאגת אריה' היה ידוע בחריפותו העצומה, בעוז הגיונו ובגאונותו. עם זאת, היה מהמתנגדים הגדולים לדרך הפלפול שרווחה באותה תקופה, ובדומה לגר"א, שפעל אחריו, חתר לפרשנות ופסיקה על פי פשוטם של המקורות. מאידך, בישיבתו במינסק לימד על דרך הפלפול והחילוקים ואף נאלץ לעזוב בשל מחלוקת עם רב העיר, ר' יחיאל היילפרין בעל ה"סדר הדורות",
שדגל בלימוד על דרך הפשט והבקיאות. לא הכניס לתוך ספריו את הפלפולים
שנאמרו בישיבה לחידוד התלמידים, עליהם אמר "כי את הכל ישא הרוח, אין זה אלא
הבל ורעות רוח".
דן בש"ס ובראשונים מדעתו, בלי להיזקק לפרשנותם של ראשונים ואחרונים. לא
היסס להתנגד, לעתים בחריפות, לעמדות מנוגדות, ואף במקום שנהגו הכל להחמיר
הוא לא היסס לפסוק לבדו להקל, אם היה ברור לו שהדבר מותר. כבן עזאי בשעתו, גם הוא אמר כי "כל חכמי ישראל דומים עלי כקליפת השום, חוץ מן רבי אליהו הווילנאי".
תקיפותו הרבה גרמה לו צרות קשות, שכן פעמים רבות היה בחילוקי דעות קשים עם פרנסי העיר עקב פסיקותיו.
התפרסם בייחוד בגלל ספרו 'שאגת אריה', שנדפס בשנת תקט"ז בפרנקפורט על האודר. ספר זה ערוך בצורה של שאלות ותשובות
אם כי השאלות הנידונות שם אינן השאלות שנשאל אלא שאלות הלכתיות שחקר וערך
אותן כשאלות ותשובות. ה"שאגת אריה" נדפס בהתחלה עם ריבוי של ראשי תבות דבר
שהקשה על לימודו, יש הסוברים שהירבה בראשי תבות על מנת לחסוך בדפים בגלל
עוניו. ספר זה מתייחס בעיקר לשאלות הנוגעות להלכות מאורח חיים.