להכות שורש - הראי"ה קוק והקרן קיימת לישראל.
"להכות שורש" - ספר חדש על פעולו והנהגתו של הראי"ה קוק עת שכיהן כרב הראשי לישראל מאת הרב אברהם וסרמן והרב איתן מנקין.
בשעה טובה, על סף השנה החדשה יצא לאור הספר 'להכות שורש – הראי"ה קוק והקרן הקיימת לישראל' (ירושלים תשע"ב), אותו כתבתי בפרוייקט משותף עם הרב אברהם וסרמן.
בספר "להכות שורש" נערכת – בין השאר- בחינה מחודשת של הממשק שבין הראי"ה קוק לחלוצי
ההתיישבות וההנהגה הציונית, תוך העלאת מסקנות מפתיעות השופכות אור
בלתי-מוכר על דמותו של הראי"ה ומשנתו. כל זאת מזווית הקשר בינו לבין הקרן
הקיימת לישראל, שהייתה אחד מראשי החץ העיקריים של ההתיישבות היהודית בארץ
ישראל בתקופת המנדט.
את החידוש העיקרי העולה מהספר, במשפט אחד, ניתן לתאר כך: הראי"ה מתגלה כמי
שלחם ללא הרף, ובתקיפות רבה, לבלימת הסחף החילוני והאנטי-דתי שעבר על
היישוב היהודי בתקופת כהונתו כרב הראשי לארץ ישראל.
החומר החדש שנחשף ב'להכות שורש', ובכללו עשרות איגרות של הראי"ה שטרם
נדפסו עד כה, עשוי אולי להסביר מדוע הוחלט בשעתו (לפני למעלה מעשרים וחמש
שנה) למנוע הדפסת כרכים נוספים בסדרת 'איגרות הראי"ה': מתברר כי במערכה
הממושכת שניהל הראי"ה על צביונו הדתי של היישוב היהודי בארץ ישראל, הוא כתב
מאות (!) איגרות שעניינן מחאה ומאבק, כאשר בחלקן מופיעים
ביטויים שהם כנראה החריפים ביותר שיצאו אי פעם מתחת ידו ביחס לחלוצי
היישוב החדש (כולל ביטויים כמו "עיר הנידחת" שבעבר נטען כי הראי"ה התנגד עקרונית לשימוש בהם. המעוניין בדוגמאות נוספות ימצאן במלואן בספר).
לאור זאת ייתכן בהחלט כי האחראים על הוצאת 'איגרות הראי"ה' פשוט לא רצו
להוציא לאור כרך איגרות שהחלק הגדול שלו מוקדש למאבקים ומחאות, דבר שיש בו
כדי להציג את הראי"ה ופועלו באור שונה מזה שאליו התרגל הציבור הרחב.
עם זאת, יודגש, הספר החדש לא נכתב מתוך גישה של "ניפוץ מיתוסים" או
הדגשה מוגזמת של צד אחד במשנתו של הראי"ה על חשבון הצדדים האחרים. כמיטב
יכולתנו ביקשנו להיות נאמנים להצגה שלמה, שיטתית ומקיפה של פועלו של הראי"ה
בתחומי ההתיישבות, כפי שהיה, כאשר חלוקת הפרופורציות בין הנושאים השונים
נקבעה בפשטות לפי היקף התיעוד הקיים בידינו לגבי פועלו של הראי"ה בנושא
הנידון. כך, מתוך שלושת שערי הספר, שער אחד מוקדש לתמיכתו העקבית והבולטת
של הראי"ה בקק"ל, תוך כדי תמרון בין אגודת ישראל מימין וקרן היסוד משמאל;
שער שני מוקדש למגעים השוטפים של הראי"ה עם גורמי ההתיישבות השונים (ובפרט
הקק"ל, מטבע הדברים) סביב היבטים יישוביים מעשיים ברחבי הארץ; והשער השלישי
– המרכזי – מוקדש לנושא הנזכר של מאבק והתמודדות עיקשת על בניינה של
היהדות בארץ ישראל.
בספר
"להכות שורש" מופיעות עשרות תמונות נדירות.