ספר הפיוטים "יגל יעקב" המבואר / עוז והדר.
מידות: 24.5X17 ס"מ.
עולם התורה מקבל בהתרגשות את יצירת הפאר החדשה והייחודית מבית "עוז והדר"
ספר הפיוטים "יגל יעקב" המבואר - יצירה תורנית ומחקרית מפתיעה
התרשם ורשם: ישראל ליפל
עבודת-מחקר תורנית רבת שנים חושפת סודות כמוסים המסתתרים מאחורי הפיוטים, אלו המושמעים בהיכלי התפילה ובעתות השמחה. מלאכת הפירוש המילולי עם מדורי ההסבר והבירור הייחודיים יציגו לפני הלומדים את הפיוטים בתפארתם, עם הבנה מלאה ונוסח מדוקדק; פרקי מבוא ייחודיים שכתבו צוות העורכים של 'עוז והדר' מציגים את נפלאות הפיוטים וקדושת מחבריהם, שחלקם נכתב באורח נס, בגיל צעיר מאוד או כתוצאה מ...חלום פלאי; הספר החדש יוצא לאור לרגל יום ההילולא קדישא של מרן אביר יעקב, כ' טבת; שירו לה' שיר חדש
"שלמות" היא מכלול של כל החלקים, כזו היוצרת את המבוקש, את הרצוי. כאשר יוחסה המילה "שלם" לספר הפיוטים "יגל יעקב", לא היתה זה סתם מליצה או סיסמא שיווקית, זו היא האמת לאמיתה, מדויקת להפליא, המיטיבה להגדיר את יצירת הפאר החדשנית 'יגל יעקב המבואר': יצירה תורנית מושלמת בתכלית, שכמותה לא נעשה מעולם.
זמירות ופיוטים הינם חלק בלתי נפרד מהווי החיים היהודי, בסעודות השבת והחג, באשכבה או בברית מילה, בבית הכנסת ועל השולחן המשפחתי, בימים טובים וברגעים מרוממים, תמיד-תמיד יהיו אלו קטעי השירה והפיוט אשר יאצרו את פרץ הרגשות, יאגרו את הדמעות, ויבטאו אותם בביטוי קולע ומרומם. זוהי כוחה של השירה, וזהו ייחודיותו של הפיוט המחורז, הבוקעים ממעמקי הלב ומסוגלים לבטא בחדות את שהשפתיים לא הצליחו, להשמיע את המילים המרגשות המורכבות מאותיות הלב - - -
אוצר בלום של פיוטי קודש
הספר "יגל יעקב" הוא מאסף עשיר של פיוטים נשגבים, רובם חוברו על ידי מרן אביר יעקב זי"ע, ויוצאי חלציו רבני ואדמור"י משפחת אביחצירא זי"ע. הפיוטים עצמם גדושים בחכמת הסוד, ברמיזה גאונית ובלשון חכמים, וכל מהותם שירי שבח להשי"ת, עבודת התפילה וקיום המצוות, מעלות התורה וקדושתה, אהבת ה' ויראת הרוממות, קדושה וטהרה, עבודת הקודש בשבתות ובמועדים, דברי התעוררות למוסר ועבודת ה', או קינה והספד על צדיקים קדמונים. ועל כולם: ערגה ותשוקה לקרבת השי"ת וציפיה לגאולה השלימה, הניכרות כמעט בכל הפיוטים. ההקדמות ופרקי המבוא שנערכו בתחילת כל פיוט מציגים בדיוק את מהותו וכוונתו, ומסייעים ללומד להבין את מילות הפיוט, אחת לאחת.
לאחר שבס"ד הושלמה מלאכת עריכת הביאורים של ספרי מרן אביר יעקב זי"ע והוצאתם לאור עולם ברוב פאר והדר, נותרה משימה יקרת ערך: לערוך ולהדפיס גם את הפיוטים הקדושים והנעלים הללו, בהוצאה מדוקדקת ומפוארת, כאשר כולם מפורשים ומבוארים בביאור השווה לכל נפש, בשפה ברורה ונעימה, כראוי לפיוטים קדושים ונעלים אלו.
קהל הלומדים והמשוררים עתיד להיחשף לאחת היצירות המופלאות שנעשו בעולם הספר התורני, כזו שמעמיקה ברמזי הפיוטים עד קוצו של יו"ד, מבררת את הנוסח האמיתי, מבארת את מליצות הלשון ומרחיבה את היריעה על נושא הפיוט ומקורו. "אינו דומה כלל וכלל", יאמרו הפייטנים, "זה המשורר פיוט סתמי ועלום הבנה, לזה המשורר עם בינת הלב ועם ידיעה מקיפה במבואות הפיוט, בשורותיו ובחריזתו, ברמזיו ובכוונתו". והם יצדקו. בהחלט.
המלאכה כולה לוותה בעינו הפקוחה של כ"ק האדמו"ר רבי דוד חי אביחצירא שליט"א העומד בראש מפעלות מכון 'אור לישרים' שע"י ישיבת "אביר יעקב" נהריה, בשיתוף ממלכת התורה "עוז והדר" שבמסגרתם נעשתה עבודת העריכה, רבת השנים, ואשר הם גם חתומים על עשרות ספרים מתורתו של מרן אביר יעקב זי"ע, שנסדרו מחדש והותאמו לקהל מבקשי ה' ושוחרי מוסר, בכל גיל ובכל רמה, לקרב כל דורש ומבקש למעיינות תורתו של צדיק עליון, לטעום את טעמו המתוק, ולהתחזק בעבודת ה' וביראת שמים.
עושי המלאכה הכבירה, יושבים על מדוכת התורה בהיכלי התורה של ממלכת התורה 'עוז והדר', ביסודו ובנשיאותו של הגה"צ רבי יהושע לייפער שליט"א, אב"ד דק"ק 'באר משה' במאנסי. העורכים שצעדו במשעולי העריכה, ועמלו ללא ליאות לסדר את הביאור בשפה ברורה ובבהירות הנדרשת, זכו להדרכה והכוונה נכונה של הגאון רבי מנחם מנדל פומרנץ שליט"א, ריש מתיבתא 'עוז והדר', שעמד על גביהם מתחילת העבודה עד גמרה.
עריכת הביאורים נעשתה בשום שכל, על ידי העורכים החשובים, ובראשם הרה"ג ר' דוד בוסו הי"ו, ואתו-עמו אחיו הרה"ג ר' מאיר שלום הי"ו, נכדי הבבא סאלי זי"ע ולמעלה בקודש עד הוד כ"ק מרן אביר יעקב זי"ע, והיתה מלאכתם נאמנה בקדשי הקדשים, לקרב לבות ישראל לתורתן של ראשונים.
"כמעשה מרכבה" - אופן חיבור הפיוטים הנשגבים
הפיוטים הקדושים, שנתחברו בעמל טהורים וביד צדיקים, אינם סתם "שירים יפים ונעימים", אלא הם חיבורים נשגבים, מלאים סוד ורמז, נחתומם של קדושי עליון זצוק"ל, שחוברו בקדושה ובטהרה, בתחושת הוד וסילודין. למשל, הפיוט "אעופה אשכונה" שחיבר רבי יצחק אביחצירא זי"ע, בענין 'ערגה והשתוקקות לקרבת ה' וציפיה לגאולה', והוא אך בן שתים עשרה שנים (!) בלבד. ומעשה שהיה - כך היה:
באותם ימים היה לומד רבי יצחק אצל אביו הגדול מרן אביר יעקב זי"ע. באחד הימים לא הגיע בזמן ללימודו הקבוע עם אביו הגדול, שלח אליו רבי יעקב זי"ע את אחד מתלמידיו שיקרא לו. הלך התלמיד ומצא את רבי יצחק מסתגר בחדרו ושקוע בכתיבה. כיון ששמע רבי יצחק שאביו קורא לו סיים מיד את כתיבתו ובא לפניו, וכשהגיע אליו גער בו אביו ושאלו מדוע לא הגיע בזמן ללימוד. בתשובה הראה לו רבי יצחק את הפיוט 'אעופה אשכונה' שכתב זה עתה. רבי יעקב זי"ע עיין בפיוט, התפעל ממנו מאד והפליג בגודל קדושתו ומעלתו, ולתלמידיו אמר כי כל מה שלמדו היום אינו מגיע לקדושתו של פיוט זה.
מחברי הפיוטים, צדיקי משפחת אביחצירא זי"ע, יצקו לתוכו קדושה עילאית, שהיתה מהולה גם בענוה אמיתית ובשפלות נדירה. יעיד על כך הסיפור הבא, המתאר את הורתו ולידתו של הפיוט 'מזמור שיר ליום השבת', העוסק במשנת השבת וכוונותיה ע"פ תורת האר"י ז"ל. פיוט זה התחבר ע"י רבי מסעוד אביחצירא זי"ע בשחר ילדותו, בחיי אביו הגדול והקדוש מרן 'אביר יעקב' זי"ע, וכך היה המעשה:
לאחר שחיבר את הפיוט היה רבי מסעוד מסופק אם הפיוט ימצא חן בעיני אביו הגדול, הוא חשש להציג אותו בפניו והמתין לשעת הכושר. פעם התארח ת"ח חשוב שהגיע מארץ ישראל בביתו של רבי יעקב זי"ע, בהתקרב השבת פנה אליו הנער רבי מסעוד והראה לו את הפיוט שחיבר, הרב האורח התפעל מאד וביקש ממנו להראות אותו לאביו הגדול. הסביר לו רבי מסעוד את חששו, וביקש ממנו שישורר את הפיוט בסעודת השבת, וכך יראה אם הפיוט מוצא חן בעיני אביו. הסכים הרב האורח, ובסעודת ליל שבת ביקש מרבי יעקב זי"ע את רשותו לשיר בפניו פיוט שאינו מוכר לו, ומשקיבל רשות התחיל לשורר את הפיוט.
כאשר שמע רבי יעקב זי"ע את הפיוט התפעל ממנו מאד, ולאחר כמה בתים שם לב שהסימן שלהם הוא 'מסעוד', ושאל את הרב האורח אם פיוט זה הוא של רבי מסעוד ארוואח זצ"ל. השיב לו הרב שמיד ישמע את שמו של המחבר בסימן של המשך הפיוט. כאשר המשיך הרב האורח את הבתים שסימנם 'אביחצירא' הבין רבי יעקב זי"ע כי בנו הגדול חיבר את הפיוט הנורא, ושמח שמחה גדולה עד מאד, רבי יעקב זי"ע שיבח את הפיוט באופן מיוחד, ומיני אז נהג לשורר אותו בשבתות על שולחנו.
החלום הפלאי שגרם לחיבורו של פיוט קדוש
את הפיוט 'מזמור שיר ולמנצח', המרחיב בגודל שורש נשמות הרשב"י ותלמידיו, חיבר הבבא סאלי זי"ע בעקבות חלום פלאי ומעניין, עת התגלה הרשב"י בחלום לאחד מבאי ביתו. פרטי עובדה זו נבדקו והובאו מפיו של בעל המעשה ר' יחייא ילוז ז"ל, שזכה לשמש את הבבא סאלי במשך שנה תמימה, וכך היה המעשה:
בשנת תש"ך, בזמן ששהה הבבא סאלי במקום מגוריו של מרן אביר יעקב זי"ע בעיירה ריסאני, היה משמש אותו הנער יחייא ילוז. באחד הימים ראה הנער בחלומו איך הוא עומד בביתו של רבו, ועל דלת הבית נשמעות דפיקות. מיד ניגש לפתוח את הדלת, והנה בפתח הבית עומד רב נכבד הדור פנים, כאשר שאלו מי הוא, ענה לו כי הוא התנא רבי שמעון בר יוחאי, וכי הוא רוצה לדבר עם הבבא סאלי. ענה לו המשמש כי כעת הצדיק אינו בבית, כי הלך לרחוץ את החיטה. בתשובה אמר לו הרשב"י כי הוא כבר ימצא אותו - - -
התעורר הנער וכולו נסער מן החלום שראה זה עתה, אך לא ידע אם חלום אמת הוא אם לאו, ולא אזר אומץ לספר לרבו הבבא סאלי את חלומו המוזר. בעודו מהרהר על הדברים והנה לפתע נכנס הבבא סאלי אל חדרו ושאל בשלומו, הנער יחייא הופתע מאד, אך לא העז לספר את חלומו, והשיב כי הוא מרגיש טוב ב"ה. לאחר זמן מה נכנס הצדיק שוב אל חדרו ושאל בשלומו, אך שוב לא אזר אומץ לספר את דבר החלום. לאחר מכן נכנס שוב אל חדרו של הנער, ופנה אליו ישירות: "יחייא, רבים וטובים ממך חלמו חלומות גדולים ובאו לספר לי את חלומותיהם, גם אתה תספר לי עכשיו מה חלמת"... מיד סיפר הנער את החלום לפרטיו. הבבא סאלי שידע מעצמו את דבר החלום, הכיר בו כי הוא חלום אמת, והבין את כוונתו ותכליתו, ושמח עליו מאד. לאחר מכן ישב הבבא סאלי וכתב את הפיוט העמוק והנפלא 'מזמור שיר ולמנצח', המספר בשבחו ומעלתו ושורש נשמתו העליונה של הרשב"י.
אכן כן, אלו הם הפיוטים הנשגבים והעמוקים המצויים בספר "יגל יעקב", שנסדר מחדש ונערך לראשונה לרגל יומא דהילולא קדישא למרן 'אביר יעקב' זי"ע, ויימכר במחיר מיוחד לרגל ההוצאה.
המהדורה החדשה: מדורי ביאור, הוספות והקדמות
פיוטיהם של צדיקים וקדושים אלו מלאים וגדושים בדברי תורה, וחידושים רבים שזורים בין בתרי אמרותיהם, בדרך הפשט, הרמז, הדרש והסוד, והכל בקיצור נמרץ וברמיזות דקות. גם לשונותיהם של הפיוטים נכתבו בחכמה נפלאה, והם בלולים מכל חלקי התורה, תורה נביאים וכתובים, ש"ס ומדרשים, בבלי ירושלמי ותרגומים, ראשונים ואחרונים, זוהר הקדוש וכתבי האר"י ז"ל.
הערכה עצומה וחיבה עמוקה נודעה בקרב רבני המשפחה לפיוטים אלו, גם הדור האחרון שזכה לראות את זיו פניהם של בבא סאלי זי"ע ובנו בבא מאיר זי"ע, ראה את ייחסם המיוחד לפיוטים הקדושים, אותם היו שרים על שלחנם מתוך התרוממות הנפש, בדביקות נפלאה ובכוונה עמוקה. הם, שהבינו היטב את עומק דבריהם והרמזים הרבים הטמונים בהם, ידעו את ערכם האמיתי והמופלא, והפליגו בשבחם באופן שקשה לתאר.
ומעשה שהיה בביתו של בבא סאלי זי"ע, כאשר באחת הסעודות שערך בביתו שר כמה פיוטים בזה אחר זה, אך לא השמיע למסובים מחידושי תורתו. אחד האורחים המשתתפים בסעודה התפלא על כך, ושאל את חתנו הגה"צ רבי דוד יהודיוף זצ"ל בלחש, מדוע לא נאמרים דברי תורה על השולחן. כשראה בבא סאלי את אותו אדם לוחש דבר מה באזני חתנו, שאל אותו, מה לחש הלה באזנך. סיפר לו חתנו שהוא תמה מדוע אין אומרים דברי תורה על השולחן. השיב לו בבא סאלי זי"ע: "הפיוטים שלנו כלולים הם מכל חלקי התורה, פשט רמז דרש וסוד, ומי שאינו מבין אותם, שילמד"...
אמנם אנו הרחוקים עד למאד מדעתם הרחבה והשגתם הנפלאה של רבותינו הקדושים זי"ע, צריכים לימוד מעמיק כדי לדעת ולהבין את הפיוטים. מי שלא למד את השירים לעמקם - יתקשה מאד להבין כראוי את הכתוב והרמוז בהם, את הפשט שבהם ואת עומק סודותיהם, והדבר חסר מאד למבקשי ה' החפצים לדעת ולהבין את הפיוטים שהם משוררים.
עמל רב ויגיעה עצומה הושקעו בעריכת הפיוטים ובביאורם, בכובד ראש ובעיון מעמיק, וכך זכינו בס"ד לביאורו של הספר 'יגל יעקב' בשלימותו, בפירוש השוה לכל נפש המשולב עם מילות הפיוט, עם מקורות והערות בשולי העמוד, בהם הובאו המקורות לתוכן הדברים וללשונותיהם, עם לשונות הפסוקים והמובאות, בתוספת ביאור בהרחבה כפי הצורך למי שירצה להעמיק בהם יותר ולהבין אותם על בוריים. הביאורים וההערות שופכים אור על החיבור הנפלא שהותירו לנו רבותינו הקדושים זי"ע, ומגלים לפנינו טפח מתוכנו העמוק והעשיר.
בנוסף נעשתה מלאכה כבירה בכל חלקי הספר: הגהה קפדנית מול כתבי-יד ודפוסים קדומים (חלקם כת"י בלעדיים שהועמדו לרשות העורכים), נוספו כמה פיוטים שנלקחו מתוך כתב היד המקורי, שלא פורסמו מעולם. כמו כן נערך מבוא נרחב לכל פיוט המציג לעיני הלומד את מחבר הפיוט, את מבנה הפיוט וסדר הבתים המרכיבים אותו, מובאים פרטים נחוצים אודות מקורו של הפיוט ושנת הדפסתו, מובא ה"נועם" עליו חובר השיר, ואשר בנגינתו מקובל לשורר את הפיוט. ואף מובא ה"סימן" הנעשה בראש הבתים של הפיוט, שבדרך כלל רומז את שם המחבר וכדומה.