ילקוט שמש - פסקי ומנהגי הרב שלום משאש.
הספר 'ילקוט שמ"ש' מכיל את פסקי ומנהגי הרב שלום משאש רבה של ירושלים על חלק אורח חיים-מנהגי הלכה.
* שיטתו של הרב משאש לפסוק על פי מנהגי הקהילות ולחזק את מנהג מרוקו * הספר 'ילקוט שמש' קיצור פסקי הרב משאש * מדוע חדל להניח תפילין של רבנו תם * פסיקתו בעניין פורים בשכונות ירושלים המרוחקות * עמדתו בעניין אמירת הלל ביום העצמאות * דעתו לאסור מסירת שטחי א"י לגויים
מנהגי המערב או מנהגי מרוקו
ביום י' ניסן חל יום פטירתו של הגאון הרב שלום משאש, שהיה רבה של ירושלים, עיר קדשנו ותפארתנו, במשך כעשרים ושש שנה.
הרב שלום משאש נולד במרוקו בשנת תרס"ט. גם סבו היה רב ודיין בעיר מקנס, וחיבר שו"ת 'דברי שלום'. ומצד אם אביו הוא מצאצאי הרב רפאל ברדוגו, שהיה מגדולי הרבנים בדורות האחרונים, וכל כך העריצוהו יהודי מרוקו עד שקראו לו 'המלאך רפאל'. הרב ברדוגו חיבר ספרים רבים בהלכה ובאגדה. המפורסמים שבהם: שו"ת 'משפטים ישרים', ו'תורות אמת' על השולחן ערוך.
בתחילה עמד הרב שלום משאש בראש תלמוד תורה בעיר מקנס, לאחר מכן נתמנה לדיין בעיר קזבלנקה, ואח"כ כיהן שם כאב בית דין ורב ראשי למרוקו. בשנת תשל"ח, ביוזמת הראשל"צ הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א שהכיר בגדלותו התורנית, עלה הרב משאש ארצה ונתמנה לרבה של ירושלים.
הרב שלום משאש חיבר ספרי הלכה חשובים, והם: שו"ת 'תבואות שמ"ש' בארבעה חלקים, שו"ת 'שמ"ש ומגן' בארבעה חלקים, כשהחלק הרביעי עדיין בכתב יד, וספר 'בית שמ"ש' על הרמב"ם.
הרב יוסף משאש
בן דוד אביו של הרב שלום משאש היה הרב יוסף משאש, שלאחר שעלה ארצה כיהן כרבה של העיר חיפה. הרב יוסף משאש, שנפטר לפני כשלושים וחמש שנה, היה איש אשכולות. הוא חיבר ספרים חשובים, ביניהם שו"ת 'מים חיים' בשני חלקים, ו'אוצר המכתבים' בשלושה חלקים, ועוד ספרים רבים. גם כתב שירים והיה בקיא בחכמה הלשון.
בהיותו רב במרוקו הגיעו מאת הקנאים בירושלים דברי דיבה על מרן הרב קוק זצ"ל ועל עמדותיו. וכדרכם של גדולי החכמים, הרב יוסף משאש ברר את הדברים ביסודיות, ואף עיין בספר 'ארץ חפץ' ובו ליקוטים מדברי מרן הרב זצ"ל על ענייני הארץ והשעה והיחס לחלוצים, הגיע למסקנה כי הצדק עם מרן הרב קוק, ומחה נמרצות כנגד הפוגעים בכבוד מרן הרב קוק "הגאון המפורסם ראש כל בני הגולה מלך בירושלים..."
שיטתו בהלכה
הרב שלום משאש היה בקיא וחריף בכל חלקי התורה, ובכל השאלות החדשות היה פוסק על פי הנראה מעיונו, אולם במה שכבר נהגו אבותיו רבני מרוקו - לא שינה, והיה מחזק ומברר את מנהגיהם. ואף לאחר שעלה לארץ ונתמנה לרבה של ירושלים לא שינה ממנהגי אבותיו. ואמנם ככלל ידוע כי בני עדות המזרח וצפון אפריקה נוהגים על פי פסקי רבי יוסף קארו בעל השולחן ערוך, אך מכל מקום דעת הרב משאש שבכל אותם דברים שיש בהם מנהג מבורר שכך נהגו בני עדה מסוימת, גם אם אינו כדעת השולחן ערוך, אין להם לשנות ממנהג אבותיהם.
וכידוע דעת הגאון הרב עובדיה יוסף שליט"א שכל בני עדות המזרח וצפון אפריקה, מעת עלייתם לארץ עליהם לקבל את פסקי השולחן ערוך, הואיל והוא מרא דאתרא של ארץ ישראל. ואף שהרב משאש היה אוהב ומעריץ את הרב עובדיה יוסף, מכל מקום לא הסכים לדעתו בזה, ונהג לחזק את מנהגי מרוקו. כך לדוגמא, חיזק את מנהג אמירת הפיוטים בימים טובים לפני אמירת 'נשמת' (ילקוט שמ"ש כ).
ואמנם יש דברים שנהגו להקל בהם במרוקו, ואף שמצא להם סמך - מכל מקום כיוון שלהלכה נכון יותר להחמיר, נהג להחמיר, כדוגמת הדלקת נורה חשמלית ביום טוב (שם קמה).
היחס למנהגי האר"י
ביחס למנהגי האר"י, שרבים מבני עדות המזרח קיבלום, דעתו היתה שהם מיוחדים לעוסקים בקבלת האר"י, אבל לכלל הציבור הלכה כשולחן ערוך, זולת המקומות שיש בהם מנהג אבות ברור.
על פי זה פסק שהמאחר לבוא לבית הכנסת ידלג בפסוקי דזמרה כדי להתפלל עמידה יחד עם הציבור, כדברי השולחן ערוך (נב, א), ושלא כדברי המקובלים שסברו שאין לדלג כלל (ילקוט שמ"ש כא).
בתפילת לחש הורה שהמתפלל צריך להשמיע את המילים לאוזניו בלא שהמתפלל לידו ישמעם, כדברי השולחן ערוך (קא, ב), ולא כמנהג המקובלים הסוברים שאין להשמיע את המילים לאוזניו אלא רק לחתכם בשפתיו (ילקוט שמ"ש לד).
ילקוט שמ"ש
ידע הרב משאש כי תשובותיו חתומות בפני מי שאינו לן בעומקה של הלכה, ולכן ביקש לכתוב ספר קיצור לפסקיו, כעין ספר 'ילקוט יוסף' המסכם את פסקי הרב עובדיה יוסף. אולם רוב טרדותיו בהתרת עגונות וממזרים, ועניינים שונים הנוגעים למעשה, מנעוהו מזה. ועל כן ביקש מהרב אריאל אדרי, רב ומורה צדק בהר חומה שבירושלים ור"מ בישיבת 'הר המור', שיערוך את תמצית הפסקים מספריו, (כולל חלק רביעי מספר תבואות שמש שעדיין בכתב יד) ויקראם 'ילקוט שמ"ש', וכך עשה. אלא שבשונה מספר ילקוט יוסף, ששם ההערות מרובות ורחבות, בילקוט שמ"ש הוסיף הרב אדרי הערות קצרות, ובהן תמצית נימוקי ההלכה בלבד.
בינתיים יצא לאור (בהוצאת ארז, קנ"א עמודים) סיכום הפסקים הנוגעים למה שנהגו רבני מרוקו וצפון אפריקה על חלק 'אורח חיים' בשולחן ערוך. בעתיד ייצאו בעז"ה הפסקים על שאר חלקי השולחן ערוך, ובהם גם הלכות שהתחדשו בחלק אורח חיים.
לחביבות דבריו, ולקראת יום השנה לפטירתו החל בשבוע הבא, אזכיר בקיצור מקצת מפסקיו המובאים בילקוט שמ"ש, ואציין בעיקר הלכות הנוגעות לכל עדות ישראל. ובמקום שמדובר במנהג מרוקו שאינו מקובל על שאר עדות ישראל, אציין במפורש שכך הוא מנהג מרוקו.
