שערי דורא - איסור והיתר / ר' יצחק בן רבי מאיר הלוי.
לאחר תקופה ממושכת בה הספר 'שערי דורא' היה חסר - הוא חזר כעת למלאי.
מחבר הספר 'שערי
דורא' הלא הוא, מראשוני הראשונים אשר שמו ידם לכתיבת
הלכות איסור והיתר, ומשם ואילך רוב ההלכות נמשכות ונשענות. כולל נושאי כליו
המפורסמים ה"ה הגהות מהרא"י, הגהות המהרש"ל, הגהות בעל המבוא
שערים, הגהות הלבוש ועוד ועוד, תחתיו יבואו הערות והארות מחכימות, בהם יבואו כל
דברי האחרונים שדנו בדבריו, הן להיתר והן לאיסור, ושרשרת ההלכות שמדבריו ועד
להלכות פוסקי זמנינו. החיבור ונושאי כליו מוגהים מעשרות כתבי יד קדומים, ומעתה
פנים חדשות באו ללומדים, נוסח מתוקן ונקי.
'שערי דורא' הוא ספר הלכה העוסק בהלכות כשרות המזון ("איסור והיתר") וטהרת המשפחה. נכתב במאה ה-13 על ידי רבי יצחק בן רבי מאיר הלוי מהעיר דורא (דירן, Düren) שבגרמניה. הספר נחשב לספר יסוד בפסיקת ההלכה בנושאים בהם הוא עוסק ואף זכה לפירושים רבים, חלקם נכתבו על ידי פוסקי הלכה בעלי משקל רב.
המחבר קרא לספרו "ספר השערים", ולאחר מכן נקראו "שערי דורא", על שם עירו של המחבר.
הספר 'שערי דורא' עוסק במכלול הנושאים של כשרות המזון: הלכות מליחה, תערובות, תולעים, בשר בחלב, טרפות, ועוד, וכן בהלכות טהרת המשפחה. המחבר חילק את הלכות מליחה, המרובות יחסית, לעשרה שערים ("כנגד עשרת הדברים", כלשונו בהקדמתו) ואילו שאר ההלכות אינן מחולקות לשערים, כנראה משום שהיקף החומר תחת כל כותרת (כמו "דיני דג טמא", "דיני ביטול") מועט יותר. קיימת גם חלוקה משנית של כל הספר לתשעים וששה סימנים (עשרים וששה מתוכם כלולים בעשרת השערים של הלכות מליחה).(ויקיפדיה).
הספר זכה לפירושים רבים, שעוסקים, מלבד הסברה פשוטה של כוונת המחבר, גם בבירור נוסחאותיו, מקור דיניו וטעמם, וכן בהבאת דעות שונות מכתבי ראשונים ואחרונים בנושא הנדון. כאמור, הספר מתייחד בכך שפוסקים בעלי שיעור קומה יוצא דופן טרחו בפירושו, כדוגמת בעל תרומת הדשן, המהרש"ל ורבי מרדכי יפה.
הגהות שערי דורא (נקרא גם 'הגהת שערי דורא', ובקיצור: הגש"ד) מרבי ישראל איסרלן, מחבר הספר תרומת הדשן. הגהות אלו נדפסו כמעט בכל מהדורותיו של הספר. במהדורת "שערי דורא השלם" הודפסו ההגהות בשילוב הגהותיהם של חכמים אחרים (ראו להלן: דפוסים).
מבוא שערים, מאת רבי נתן נטע שפירא מהורודנה (נקרא גם: מהרנ"ש, סבו של רבי נתן נטע שפירא בעל "מגלה עמוקות").[2] הפירוש מחולק לשניים: חלקו ('מבוא שערים') מבאר את דברי המחבר, וחלקו ('מבוא שערים על הגהות') דן בדברי "הגהות שערי דורא". פירוש זה מרבה לציין למנהגי פולין וארצות אחרות ביחס לדינים הכתובים בספר. נדפס לראשונה לובלין של"ה.
פירוש המהרש"ל, נדפס על ידי תלמידיו בשתי נוסחאות: האחת תחת השם "מכונות שלמה" (בזל שנ"ט), והשנייה (באותה שנה, על ידי תלמיד אחר) תחת השם "עטרת שלמה" (לובלין שנ"ט). קיימים הבדלים רבים בין שתי הנוסחאות, ויש בכל אחת קטעים החסרים בחברתה. במהדורת "שערי דורא השלם" (וראנוב ת"ש) שולבו שתי הנוסחאות תחת השם "מכונות ועטרת שלמה".
הגהות רבי מרדכי יפה, בעל ה"לבושים". ההגהות נדפסו לראשונה במהדורת יסניץ תפ"ד, למעלה ממאה שנה לאחר פטירת המחבר.
ביאור רבי יוסף מקרמניץ (קרמניצר), תלמיד הרמ"א, נדפס פראג שס"ט. לפי דבריו בהקדמה כתב את פירושו בצעירותו, וכולו מבוסס על דברי אחד מרבותיו, רבי אליעזר, רבה של לבוב.
פירוש שערי בינה, מאת הרב נתן פרייליך, נדפס במהדורתו "שערי דורא השלם".
פירושים רבים נוספים עודם בכתבי יד.