אבות דרבי נתן עם הגהות הגר"א / מאורי אור. מסכת 'אבות דרבי נתן' ברייתות דמסכת אבות (כמבואר בדברי הראשונים ז"ל), עם הגהות הגר"א ונלוה על זה הערות והארות עם פירוש מאורי אור ותוספת אור אשר עוזרים ומסייעים בהבנת הכתוב. 'אבות דרבי נתן' - הינה מסכת בתלמוד והיא כעין ברייתא או תוספתא למשניות פרקי אבות, ונמצא בה גם כן חלק המתייחס למשנה כיחס המשנה למקרא, ומאמרי הזוגות נדרשים בתוכה בדרך פירוש. המסכת מיוחסת לר' נתן הבבלי שחי לפני דורו של ר' יהודה הנשיא. מסכת זו, ככל המסכתות הקטנות, מכילה מאמרים מלוקטים שלמים ומקוטעים שנסדרו על דרך הלמוד והמוסר, ויש להם קשר לנושא הראשי המדובר בה. רבנו שמחה תלמידו של רש"י ומחבר מחזור ויטרי בפרושו לפרקי אבות (הפירוש נכתב בשנת ד"א תתקס"ח =1208) קורא לאבות דרבי נתן "ברייתא דר' נתן" או "משנת ר' נתן" ומביא שם דברים הרבה בשמו וגם בשם ברייתא סתם. וז"ל (עמוד 463): וברייתא זו קורין אותה אבות דר' נתן, ולא ידעתי על מה, אם מפני שהוזכר בתחילה, הרי ר' יוסי הגלילי הוזכר שם ראשון, שני לו ר' עקיבא, שלישי לו ר' נתן. וכך מתחלת: משה נתקדש בענן, בריש יומא (ד'.) מייתי לה. ויש לומר שר' נתן סידרה, וכך מסורת בידם, כמו משנת ר' חייא ור' אושעיא, משנת בר קפרא וכו' וזו היא משנת ר' נתן הנזכרת במדרש קהלת ובמדרש פסיקתא רבתי. חכמים המזכירים אבות דרבי נתן: בין המחברים במאה הי"ב שהשתמשו באבות דרבי נתן וקוראין איתו בשמו הם: רבנו נסים מקרואן, ר' נתן מרומי בעל הערוך (ערך ביתוסין), רש"י בפרושו לישעיה מ"ד ה': "בשם ישראל יכונה אלו הגרים, כך שנוייה באבות דר' נתן". בפירוש רש"י לגטין ס"ז. ד"ה אוצר בלום, "כך מפורש באבות דר' נתן: למה היה ר' עקיבא דומה לעני שנטל קופתו וכו', כך ר"ע כשלמד מרבותיו שמע דבר מקרא ואחריו הלכה ואחריו מדרש ואחריו אגדה, נתן לבו לחזור עליהם ולגורסן עד שהיו סדורין בפיו וכו'". ר' אלעזר מגרמייזא (1176-1238) בספרו הרוקח מזכיר את אבות דרבי נתן, בהקדמה שורש התורה ג': דפוס קרימונה), ר' צדקיה הרופא (בסוף מאה הי"ג), בעל שבלי הלקט (השלם, הוצאת בובר, עמוד צ"ז:), וז"ל: "באבות דר' נתן, רבי יצחק בן פנחס אומר, כל מי שיש בידו מדרש ואין בידו הלכות לא טעם טעמה של תורה". מחבר אבות דרבי נתן: הקדמונים יחסו 'אבות דרבי נתן' לתנא ר' נתן. עם קביעה זו הסכימו גם האחרונים בנוגע לעיקר הספר. לדעת רצ"ה חיות בשו"ת, חלק אמרי בינה, סי' י"ג, ברייתא דרבי נתן היא כעין תוספתא למשנה אבות, ויצאה מתוקנת כהלכתה מפי המחבר. במשך הזמן נוספו עליה עניינים קצרים, והובאו גם חכמים אחרונים. ר' נתן הבבלי חיבר משנתו לפני רבי, שהיה צעיר לימים ממנו. רצ"ה חיות מצא: "כי יותר משלושים פעמים מובא בש"ס מעשי הצדיקים והחסידים, אשר אין להם מקור לתוספתא וספרא וספרי, רק באבות דרבי נתן, ומשם באו להש"ס שלנו". לדעת צונץ בדרשותיו, משנת רבי נתן הייתה סדורה בזמן המשנה, אבל הייתה כוללת גם כן המ"ט מדות של רבי נתן בחכמת השיעור (ע' "משנת המדות" הוצאת שטיינשניידער ברלין 1864). גייגר הוא כמעט היחידי שהסתפק ביחוס התנא ר' נתן לאבות דרבי נתן, ובמכ"ע שלו (שנת 1847 עמוד 20 והלאה) הניח כי המסכת נתחברה בזמן מאוחר ע"י חכם ירושלמי ששמו היה גם כן ר' נתן, או שייחס שם התנא על הספר כדי לתלות באילן גדול. ראיה נצחת שמסכת אבות דרבי נתן מקורה בזמן המשנה או התוספתא היא בכך שמוזכרים בה רק שמות תנאים, ושמות חכמים שלא נזכרו בגמרא כמו ר' יוחנן בן דהבאי (פכ"ז), וראובן בן אצטרבולי (פט"ז). נזכר שם פעמים הרבה מקרא משנה מדרש הלכות ואגדות, ואין זכר לגמרא. נראה שהמסכת כמו שהיא לפנינו נשלמה רק בימי הגאונים, במאה ה- 8-9. נמצא בה (פל"א) מאמר גדול אשר ממשיל את חלקי גופו של אדם לעולם העליון, ומסיים "הא למדת שכל מה שברא הקב"ה בעולמו ברא באדם". הרעיון שהאדם הוא עולם קטן לא היה נודע בין הקדמונים ולא נמצא במדרשים הקדמונים. זה ראיה, לדעת ווייס, (דו"ד ח"ב 244) כי יש באבות דרבי נתן עניינים מאוחרים מאוד. לכן שער שכטר "שאי אפשר לקבוע שום זמן לחבור אבות דרבי נתן כאשר ימצא עתה בידינו". נוסחאות ומהדורות לאבות דרבי נתן שתי נוסחאות: נוסח א' ונוסח ב'. לשתי הנוסחאות אין כתבי יד מהימנים, והם פורסמו על סמך מקורות שונים וחלקיים ששרדו. במהדורות התלמוד פורסם אבות דרבי נתן בין המסכתות הקטנות. בשנת תרמ"ז פרסם ש"ז שכטר מהדורה מדעית של אבות דרבי נתן, כאשר את הנוסח המופיע בדפוסי התלמוד קרא נוסח א', ובמקביל לו פרסם נוסח חדש, שהיה בלתי ידוע עד זמנו, שקרא לו נוסח ב'. מהדורה מחודשת של "אבות דרבי נתן מהדורת ש"ז שכטר" יצאה לאור בשנת תשנ"ז על ידי מנחם קיסטר, בהוצאת בית המדרש לרבנים באמריקה. מהדורה זו כוללת את צילום עבודתו של שכטר, והרחבות וציוני מקורות. מהדורת אינטרנט של אבות דרבי נתן פורסמה בשנת תשס"ב באתר דעת, והיא מבוססת בקווים כלליים על נוסח א' של שכטר, בשינויים שונים. עיקרה של המהדורה אינו לברר את הגירסה הנכונה, אלא להראות את המבנה של אבות דרבי נתן, על ידי עימוד מגוון, צבעים והדגשות. במהדורה זו נוספו כותרות רבות, אבל יש לציין כי הכותרות כולן הן מן הטקסט המקורי, ורק עיצובן המיוחד נותן להן מעמד של כותרת פיסקה. (אתר דעת).
