מידע נוסף
אוהב ישראל המפואר על התורה והמועדים.
ספר 'אוהב ישראל' על התורה והמועדים מכיל חידושים שונים על סדר פרשיות השבוע מאת הרב יהושע העשיל - בעל 'האוהב ישראל' מאפטה זיע"א.
הרב אברהם יהושע השל מאפטא (נקרא גם הרבי מאפטא, ולפי זה כונה אפטר רב (Apter Ruv), והאוהב ישראל, על שם ספרו; תק"ח, 1748, ז'מיגריד ,פולין – ה' בניסן, תקפ"ה, 1825, מז'יבוז', פודוליה, תחום המושב של האימפריה
הרוסית) היה אדמו"ר. ממנו יצאו שושלות זינקוב-מז'יבוז' וקופיטשניץ.
הרבי מאפטא היה נצר למשפחות רבניות מפורסמות מצד שני הוריו, ואביו, הרב שמואל,
שכיהן כראב"ד ניישטאט ("עיר חדש"), היה מחשובי רבני פולין. עוד בילדותו
הפגין יכולות מבטיחות. הוא למד אצל רבי אלימלך מליז'נסק, ונודע כבקי גדול בתלמוד. החל
את דרכו כרב העיירה קולובשובה בפולין, ובתק"ס (1800) הסכים
להתמנות לרב באפטא. בתקס"ח
(1808) הוזמן להיות רב ביאשי, נסיכות מולדובה, על ידי הבנקאי החסיד יחיאל דניאל, שהבטיח
להעמיד לרשותו בית שבו יוכל לארח את הבאים ללמוד איתו תורה.
בתקע"ו (1816), לאחר
פטירת האדמו"ר של מז'יבוז' ולאחר מחלוקות בקהילת יאשי, עזב והתיישב במז'יבוז',
עירו של הבעש"ט וערש החסידות, שם היו בקרבתו חסידים רבים. הוא המשיך לשמור על
קשרים עם הקהילות החסידיות של נסיכות מולדובה, ונקרא לעתים כדי לפתור בעיות הלכתיות.
תכונתו הבולטת ביותר הייתה אהבתו לעם היהודי. כתב שני ספרים: "תורת
אמת" (לבוב תרי"א) ו"אוהב ישראל" (ז'יטומיר תרכ"ה), שעל שמו
כונה ה"אוהב ישראל". הרבי מאפטא נקבר במז'יבוז ליד הבעש"ט, ואוהל מציין
את קברו. האגדה החסידית מספרת שמלאכים נשאו את גופתו וקברוה בבית הקברות בטבריה, שם
מוצבת אבן סמלית לכבודו. ביאשי הוקם בית כנסת על שמו.