כתבי החיד"א - סט כתבי החיד"א כח' כרכים. מהדורה חדשה בדפוס חדש ואותיות מרובבעות! לאחר שנים שאזל מן השוק. חדש!!! - סט כתבי החיד"א 44 כרכים. להלן פירוט הכרכים המצויים בסט כתבי החיד"א: רשימת ספרי החיד"א: 1. אהבת דוד- רוח חיים. 2. דברים אחדים א-ב. 3. הגדה של פסח. 4. חומת אנך א-ב. 5. חיים שאל א ב. 6. יוסף תהלות – תהילים. 7. יוסף אומץ - זכרון משה. 8. כסא רחמים – ככר לאדן. 9. כסא דוד – א-ב. 10. לחם מן השמים – נחל קדומים. 11. מדבר קדמות – עין זוכר. 12. נחל אשכול – מעגל טוב. 13. עבודת הקודש א-ב. 14. פרקי אבות. 15. פתח עיניים א. 16. פתח עיניים ב – מראית העין. 17. פני דוד – צווארי שלל. 18. ראש דוד א-ב. 19. שער יוסף א-ב. 20. ברכי יוסף א. 21. ברכי יוסף ב. 22. ברכיו יוסף ג. 23. ברכי יוסף ד. 24. ברכי יוסף ה. 25. שם הגדולים א. 26. שם הגדולים ב. 27. שם הגדולים ג. 28. שם הגדולים ד. חשיבות מיוחדת הקנו גדולי ישראל ללימוד בספריו הקדושים של אדוננו מרן החיד"א זצוק"ל. ולא בכדי. סגנונו, ותפארת מליצתו, נסוכים בלשון לימודים מיוחדת שקדושה נסוכה עליה, ומושכת לבות העם לקדושה. וכבר העידו על ספריו רבנן בתראי ויצאו מגדרם בשבח המגיע לכתבי החיד"א. לך נא ראה מה שכתב רבי אלימלך מליז'נסק זיע"א: "ומי יתן והיה לבבם של ישראל לשקוד על דלתי כתבי החיד"א" (אהל אלימלך, לנדסברג תש"ח). והגאון רבי חיים פלאג'י זיע"א העיד על זקנו החקרי לב: "והיה משבח בתהלותיו החיבורים הללו [של מרן החיד"א] יותר ויותר מכל שאר החיבורים הנוראים, יען כי נמצאים בתוכם מוסר מלכים ודינים המדריכים לאדם ליראת ה' ולעבדו בלבב שלם". גם הגאון רבי עבדאללה סומך זיע"א, גדול רבני בגדאד, בספר 'נר מצוה' כתב: "וחביבים עלי דברי גאון עוזנו החיד"א... וכמו שאמרו על הרמב"ם 'ממשה עד משה לא קם כמשה', כעת יאמר מיוסף עד יוסף לא קם כיוסף, כלומר ממרן רבנו יוסף קארו עד רבנו יוסף אזולאי לא קם כיוסף. כי הגדיל לעשות ספרים הרבה". תולדות חייו של החיד"א הרב חיד"א נולד בירושלים למשפחה רמת יחס. אביו היה מגדולי רבני ירושלים ונמנה עם חברי בית דינה. אמו הייתה בת למשפחת מקובלים אשכנזים שנמנו עם בני חבורתו של רבי יהודה החסיד. כשרונותיו המופלאים כבר התגלו בצעירותו. בהיותו בן שתים עשרה כתב חידושי תורה וחיבר דרשות. בראש אחת מן התשובות להלכה שנדפסו בספריו, מתנוסס התאריך שנת תצ"ז (1737), דהיינו בהיותו בן שלוש עשרה שנים ! כל חבריו ללימודים היו גדולים ממנו בשנים, ביניהם גאונים מפורסמים ובעלי כשרונות מופלגים, כמהרי"ט אלגזי, (לימים רבה של ירושלים) ועוד – והוא התבלט ביניהם בשפעת חידושיו ובכוח זיכרונו המדהים. הוא למד תורה מפי גדולי ירושלים, ובהם הרב "נחפה בכסף", רבי יונה נבון והראשון לציון הרב אליעזר נחום. בשנת תק"ג (1743) עלה לירושלים "אור חיים" הקדוש ושהה בה שנה אחת, עד לפטירתו. באותה שנה למד החיד"א מפיו רבות, והוא מזכירו תכופות בספריו. גם בתורת הקבלה התעלה, והיה במחיצת המקובל רבי גדליה חיון, מייסד ישיבת המקובלים "בית אל"; לאחר מכן נמנה חיד"א עם ראשי חבורתו של גדול המקובלים, רבי שלום שרעבי (הרש"ש). בגיל צעיר כבר עמד החיד"א בראש ישיבה משלו, ותלמידיו התייחסו אליו ביראת כבוד מופלגת. בטרם מלאו לו שלושים שנה ביקשוהו ראשי עדת הספרדים בחברון לצאת לקהילות ישראל בחו"ל, כדי להתרימן לביסוס הקהילה. הוא יצא כשד"ר (שלוחי דרבנן) לאיטליה, גרמניה, הולנד, אנגליה וצרפת, תורכיה ומצרים. תוך כדי מסעו קשר קשרים עם גדולי הדור וזכה להוקרה ולכבוד. החיד"א גם עסק בחקר כתבי יד עתיקים בכל תחומי התורה, בכוח זכרונו המופלא וגאונותו המקיפה היה "מצלם" אותם בזיכרונו ומעיר מיניה-וביה את הערותיו המאלפות. הוא אף חיבר ספרים תוך כדי מסע והוציאם לאור. מאה ושישים ספרים כתב – יבול מדהים המצטיין ברבגוניותו – ובהם ספרי הלכה וקבלה, דרוש ומיסר, תפילות וחידושים. המלבי"ם בהסכמתו לאחד מספריו ("שם הגדולים", בו סקר 1300 חכמים ו- 2200 ספרים) כתב: "העיון בספרי החיד"א דומה לכניסה לפרדס אשר בו עצים מכל המינים. רצונך, קטוף מפרי זה, רצונך, הרי לפניך זן אחר". בשנת תקל"ג (1773) יצא החיד"א למסעו השני בשליחות קהילת חברון. הפעם נסע ממצרים לתוניס, לאיטליה, צרפת והולנד. משם שב לעיר ליבורנו, באיטליה, בה שהה עד לפטירתו בשנת תקס"ו (1806) . זכרו נערץ על יהודי המזרח והמערב, ספרדים ואשכנזים כאחד, אשר נוכחו בגדולתו והעריצו את ספריו. ביוזמת הרב יצחק נסים זצ"ל, הרב הראשי לישראל, הועבר קברו להר המנוחות בירושלים בשנת תש"כ (1960). החיד"א כתב כ-80 חיבורים ורבים מהם שרדו ונלמדים עד היום. הוא עסק בתחום נושאים נרחב: הלכה ("ברכי יוסף"), מדרש, קבלה והיסטוריה. עבודתו ההיסטורית העיקרית, "שם הגדולים", נקראה על שם פסוק מספר דברי הימים. חלק מכתביו לא ראו אור. בספר רשימת יוא"ל - ישנה רשימה ביבליוגרפית של כל ספרי החיד"א.