עץ חיים השלם לר' חיים ויטאל בתוספת פירושים.
תחת הכתורת 'שדרוגים' המופיעה מטה ניתן לרכוש את הספר עץ חיים בפורמט מוקטן גובה 25 ס"מ. (בפורמט הקטן האותיות בכתב מרובע ולא רש"י).
עץ חיים הוא שמו של חיבור יסודי בכתבי האר"י. את הספר כתב הרב חיים ויטאל שהיה תלמידו המובהק של האר"י. בספר עץ חיים נפרסת משנתו של האר"י, אותה כתב הרב ויטאל מפיו. הספר חידש שיטה בקבלה, והשפיע רבות על עולם החשיבה היהודי, ובעיקר על תנועות המקובלים והחסידות.
במהדורה חדשה ומתוקנת, כל המפרשים נשארו מסביב עץ החיים, גרסאות מתוקנות ע"פ מה שהגיה הרש"ש ועוד.
רבי חיים ויטאל כתב את דרושיו של רבו האר"י לפי סדר שמיעתו אותם, במה שכינה "קונטרס הקיצור". ואחר כך היה נוהג לסדרם ולהרחיבם. כתיבתו מסווגת לשלוש כתיבות:
הכתיבה הראשונה כוללת את קונטרס הקיצור, אותו היה כותב מיד עם השמיעה; את הדרושים בסגנונם הראשון, שבהם הרחיב את הדברים שבקונטרס הקיצור; ואת הדרושים בסגנונם השני, שבהם היה כותב הכול מחדש ומשלים את החסר על פי דרושים ממקומות אחרים. כתיבה זו נקראה על ידו "עץ חיים", ובה הבדיל בין חידושיו והערותיו שלו לבין אלו שקיבל מהאר"י. כתבים אלו נמצאים בידינו בשלמותם.
הכתיבה השנייה נקראת ברוב המקומות "מבוא שערים", ובה כתב ויטאל מסכת מסודרת של כל סדר האצילות, סדר הנבואה ורוח הקודש, וסדר הגלגולים, על פי עיונו בדברי רבו והכרעותיו. חלקים מכתיבה זו נדפסים כיום בתוך ספר "קהילת יעקב" שבכתיבה השלישית. כתבים אלו נגנזו על ידי ויטאל, וחלקים מהם הוצאו מגניזתם ונדפסו על ידי רבי יעקב צמח.
הכתיבה השלישית כוללת עריכה מקיפה יותר: ויטאל קיצר בה דרושים ששמע מהאר"י, וכתב דרושים שונים שבהם ביאר עניינים מוקשים בקבלה. כתיבה זו נערכה בספרים אוצרות חיים, קהילת יעקב, אדם ישר א, עולת תמיד וזוהר הרקיע. גם כתבים אלו נגנזו על ידי ויטאל, וחלקים מהם הוצאו מגניזתם ונדפסו על ידי רבי יעקב צמח ורבי אברהם אזולאי.
מתוך הקדמתו של רבי חיים ויטאל לכתיבה השנייה ששרדה, עולה כי הוא סידר את הדרושים בכתיבה זו בשלושה חלקים: עץ חיים, פרי עץ חיים, ונוף עץ חיים. הספרים עצמם, בצורה אותה סידר אותם ויטאל, לא הגיעו לידינו. אך בהקדמתו השלמה שנדפסה לאחרונה, עולה כי סידר או התכוין לסדר אותם כך:
חלק א', "עץ חיים", ובו הקדמות כלליות ושבעה היכלות. ההיכלות הם: היכל אדם קדמון, הנקודים, הכתר, או"א, ז"א, נוקבא ולאה ורחל ויעקב ודור המדבר המטות והסלע והמן והבאר, וכללות אבי"ע. כל היכל מההיכלות נחלק לשערים שונים.
חלק ב', פרי עץ חיים, הכולל את כוונות התפילות והמצוות, בו הקדמות והיכלות. ההיכלות הם: היכל שחרית, מנחה, ערבית, שבת, ראש חודש, יום טוב, ראש השנה יום כיפורים וסוכות וכו'.
חלק ג', נוף עץ חיים, הכולל דרושים על הנשמות והגלגולים, ביאור מאמרי הזוהר, ביאור פסוקים ומאמרי חז"ל ושונות.
בעקבות הקדמה זו, שהתגלגלה לידיו של רבי מאיר פופרש ואופן סידורה מצא חן בעיניו, ערך פאפירש את הכתבים השונים שהגיעו לידיו במתכונת זו, וקרא לחיבור בשם עץ חיים. זהו ספר עץ חיים הנפוץ כיום.
מלבד ספר עץ חיים הנפוץ, שבסידורו של פאפירש, קיימים עוד שני חיבורים של ויטאל בשם זה. האחד הוא הכתבים מהכתיבה השנייה, המכונים "מבוא שערים" כפי שקרא לו רבי משה זכות, אך ויטאל עצמו קרא להם "עץ חיים" וכך גם כינה אותם רבי נתן שפירא; והחיבור השני הוא הנקרא היום "שמונה שערים", הכולל את כתבי ויטאל כפי שערכם בנו רבי שמואל, מתוך כתבים שנכתבו מיד אחרי פטירת האר"י, ואף הם מכונים "עץ חיים".(ויקיפדיה).
