מוצרים מומלצים
אחרונים שנצפו

תורתו ואומנותו - חיים של תורה בעולם המעשה

65.00 ₪
הוסף לסל
חדש
מק"ט: 76564544455
זמן אספקה: 7 ימי עסקים
סוג מוצר: חדש

 
תורתו ואומנותו - חיים של תורה בעולם המעשה
תיאור הספר
תורתו ואומנותו - חיים של תורה בעולם המעשה.

ספר ייחודי העוסק בהדרכה בעבודת ה' לאדם העובד.
תיאור.

    מהי ההתייחסות התורנית לצעד היציאה לעבודה?
    כבוד התורה והערכה עצמית – הילכו שניהם יחדיו?
    נשים במאי זכיין כאשר הבעל יוצא לעבוד?
    איך לומדים תורה באופן מהנה ומושך?
    איך יוצרים דיסטנס מגדרי מכובד בחברה מעורבת?
    כיצד מחזיקים באמונה בתוך חברה כפרנית?
    האם יש דרך לאינטגרציה בריאה בין אברכים לעובדים?

שאלות אלו ודומותיהן, מעסיקות את כל מי שיוצא לשוק העבודה ומתמודד חזיתית עם אתגרים חדשים ומגוונים, מידי יום ביומו.

הרב יעקב בוצ׳קובסקי, מחבר הספר הנודע ״בעצתך תנחני״, מעלה על פני השטח את השאלות הנוקבות והדילמות המורכבות ,וסולל בס״ד דרך בטוחה ומוארת של התעלות וקירבת ה׳ .

דרך שהשילוט עליה מכריז: ״בכל דרכיך דעהו״.
הקדמת הספר

אפתח בווידוי אישי.

ספר תורתו ואומנותו אינו הספר הראשון שהוצאתי לאור. ברזומה שלי רשומים שלשה ספרים מצליחים בס"ד בתחום ההגות ("בעצתך תנחני" שני חלקים, ו"חישבי דרכי"), וספר נוסף בתחום העיוני ("עצי החיים" – ליקוט ופירוש על ספר חידושי רבינו חיים הלוי). ועם זאת, אני חש שכאן – עם צאת ספר זה – יצאתי לדרך חדשה.

את ספרי הקודמים כתבתי מתוך מחשבה והתבוננות על חיי האישיים ועל העולם בו אני חי ופועל יום יום – העולם הנפלא של הישיבות והכוללים. למעלה מחמש עשרה שנה אני נמצא על ספסל הכולל, נושם את אווירתו ומחובר לו בכל נימי נפשי. מטבע הדברים, אדם המתבונן על מצבו ועל מקומו, משתדל לשפר את הטעון שיפור ולהתקדם כלפי מעלה. זה מה שהיווה את הבסיס לכתיבתי.

אבל ספר תורתו ואומנותו נכתב ממקום אחר לגמרי.

בעקבות הספרים, במהלך השנים פנו אלי רבים להתייעצות, בכתב או בעל פה, ונחשפתי רבות לנושא הבוער ביותר בתקופתנו: היציאה לעבודה.

משיחות רבות שערכתי נוכחתי לראות שנושא זה אינו פשוט כלל. מחד גיסא – חוסר סיפוק וחוסר מימוש עצמי יחד עם עניות קשה, מהווים מתכון בטוח להתרסקות. ומאידך גיסא – היציאה מבית המדרש למבול הניסיונות שבחוץ מהווה צעד לא פשוט. במקרים רבים היוצאים לא מכירים כלל את עבודת ה' שבחיי המעשה, וההתמודדויות תופסות אותם בלתי מוכנים בעליל.

אט אט התגבש אצלי רעיון לכתוב ספר על הנושא. ספר שיניח על השולחן את הדילמות והלבטים, את ההתמודדויות הכרוכות ביציאה לעולם המעשה, ובעיקר – את התפקידים והיעדים שיש לכבוש כאשר עושים צעד זה.

הרעיון צבר תאוצה כאשר הצטרפתי לצוות ראשי הכוללים של "אחוות תורה" – רשת הכוללים לבני תורה העמלים לפרנסתם – ופתחתי בעיר מגורי סניף של הרשת. התיידדתי עמוקות עם הלומדים אצלי, ויחדיו דנו רבות בנושאים האקוטיים, לאורך ולרוחב. ככל שהדיונים העמיקו – התחדד יותר ויותר הצורך בכתיבת משנה סדורה על עולמו הרוחני של החרדי העובד בדורנו.

התוצאה היא – ספר תורתו ואומנותו.

ספר זה עבר את ביקורתם של ידידיי מהכולל ושל ידידים נוספים, ונכתב שוב ושוב בכמה גרסאות, עד שקיבל את צורתו הנוכחית. כאן עלי להודות לכל אלו שסייעו בידי, ובפרט לידידי הרב גרשון פרוש שליט"א, תלמיד חכם והוגה מעמיק בכובעו האחד והייטקיסט מצליח בכובעו השני, שעבר על הספר ביסודיות והאיר דברים רבים מנקודת מבטו המעמיקה והמיושבת.

*

לפני הוצאת הספר לאור ניגשתי לגדולי הרבנים, ליטאים וחסידים, להגיש את הדברים לביקורתם, להיוועץ עימם ולקבל את ברכתם. כולם כאחד ענו ואמרו שספר זה הוא חובת השעה, שהתכנים שבו מצוינים ונכונים להפליא, ושיש צורך להנגישו לקהל היעד.

אבל – עם זאת היו שטענו שאין ביכולתם להעניק הסכמה, מאחר והסכמתם עלולה להתפרש כאילו הם מעודדים את האברכים לצאת לעבוד.

ובכן, אני מוצא חובה להודיע:

אם אתה, קורא יקר, נמנה על ציבור האברכים – אמליץ לך לחזור לכאן אחרי שתגמור לקרוא את הספר.

גמרת לקרוא וחזרת לכאן? יפה. ובכן: אם ספר תורתו ואומנותו גורם לך לחשוב פעמיים האם אתה רוצה להמשיך להיות אברך או לצאת לעבוד – שב עם עצמך ובדוק בבקשה למה זה קרה.

אם אתה אברך מבחירה, אם אתה מחובר למה שאתה עושה, רוצה ללמוד ורוצה לעבוד את ה' מתוך בית המדרש – זה לא היה אמור לקרות. כי הספר הזה לא מעודד לעזוב את בית המדרש; להיפך, בכל שורה הוא משדר הערצה לתורה וללומדיה. הדבר היחיד שספר תורתו ואומנותו עושה הוא – מתן לגיטימציה לעבוד את ה' בדרכים נוספות.

ואם כך – אם עצם ההבנה שיש דרכים נוספות לעבודת ה' גורמת לך לתהייה ולמחשבה "למה זה אנוכי" – אולי הגיע הזמן לחשוב שוב על עצמך ועל מסלול חייך. הגיע הזמן להחליט לשבת על ספסל הכולל, והפעם מבחירה ומרצון להתרומם ולהתקדש, ולא רק כברירת מחדל (אגב, אני ממליץ על ספרי "חישבתי דרכי – מבט בוחן על דרכנו בחיים" העוסק בדיוק בסוגיה זו).

אבל אם אתה – קורא יקר – נמצא במסלול האברכות מתוך בחירה, מתוך הבנה, ומתוך רצון להימנות על לגיונו של מלך – אין בליבי ספק שספר זה לא גרם לך לתהייה על דרכך, אלא להיפך. הוא נטע בך תחושת שליחות, והטעין אותך בכוחות מחודשים למילוי תפקידך. חזק ואמץ, לך בכוחך זה והושעת את ישראל.

*

ובחזרה לקהל היעד של ספר תורתו ואומנותו.

מדובר על ספר ראשון מסוגו. תגובותיכם חשובות לי.

אקווה מאוד שהספר השיג את ייעודו; שהוא מתמודד עם הבעיות הקיימות במבט מושכל, ושהוא נותן כלים לעשות את תפקידנו בעולם הזה בשלמות.

אשמח לשמוע מכם על כך.

בהערכה רבה

יעקב בוצ'קובסקי

 
תוכן עניינים

 
חלק א' – פרקי יסוד
א. לכתחילה או בדיעבד

שאלת השאלות / מה חשבו על כך בדורות עברו? / הרבה דרכים לעבודת ה' / לצאת לעבוד או להישאר בכולל? / תפקיד רב אחריות / נושא טעון
ב. תורת חיים

יאוש מכל המערכת / תפקיד חדש ומורכב / לקדש את החיים / תורת ה"דרך ארץ"
ג. מאי אהנו לן רבנן

בית המדרש – מוקד הקיום / אי בודד בלב תרבות חילונית / מה התועלת מלימוד התורה? / עיסוק במטרת הקיום / התועלת שבכבוד התורה
ד. היחס לאברכי הכוללים

מה קורה בכוללים? / הכללות פסולות / מיהו תלמיד חכם? / מבט בוגר
ה. עקיבא, לך ללמוד תורה

הפלונטר / נקודת המבט של הגבר / נקודת המבט של האשה / הקושי הסביבתי / להדחיק את הנושא – האומנם?
ו. שותפות

התמודדות זוגית / קיימת נאמנות טבעית / לשתף! / הכח שביד האשה
ז. נשים במאי זכיין

השאלות הקשות / עומק כוונת חז"ל / מגוון תפקידים משולבים / דרך מורכבת
חלק ב – חיי תורה
ח. חיבור לתורה

השאלות הכואבות / סוד החיבור אל ה' / גישה נכונה ללימוד הגמרא / להתחיל מחדש
ט. דף חדש בלימוד

רתיעה מהגמרא / התחלה חדשה / עולם עשיר של חכמה וידע / חשיבות הלימוד לבני המשפחה
י. גדר מצוות תלמוד תורה

כמה צריך ללמוד? / דברי ה"קהילות יעקב" / דברי ה"אור שמח" / גודל החיוב ללמוד
יא. חינוך לתורה

דוגמה אישית – כיצד? / סוד הדוגמה האישית / המדד הקובע – הערכה לתורה / תפקיד האשה בחינוך לתורה
יב. מעמד האב בבית

האם זו בעיה שבני עולה עלי? / תמונת המצב בעולם הכללי / המקום הטבעי של ההורים בבית / האם להיות תלמיד חכם זו ברירת מחדל? / החינוך בישיבות

 
חלק ג – עבודת ה' בעולם העשייה

 
יג. כורח המציאות – או שליחות

מהותו של העיסוק בפרנסה / חשיבותה של המלאכה / "לא תהו בראה, לשבת יצרה" / הכל תלוי בכוונה
יד. השתדלות וביטחון

האם כל העשיה היא דמיון? / חז"ל מעודדים את החריצות / ההשתדלות היא הכלי / "הגזירה אמת והחריצות שקר" / השתדלות – רק במידה הראויה
טו. צריכה

עולם חומרני / מותר לחיות לפי רמת ההכנסה / בין הנאה לנהנתנות / מבחן עצמי
טז. היחס לכסף

עניות – אידיאל? / "כסף" – מה זה? / כסף – הבסיס לחיים תקינים / עושר – נסיון קשה
יז. ישרות ונאמנות

היושר – כלי לתיקון העולם / תיקון עצמי / רצון להיטיב לאחרים / נאמנות / הערות הלכתיות
יח. החזקת תורה

הקושי לתרום לאברכים / החזקת התורה – משימה לאומית / חשיבות המצוה / הבעיה המעשית הקשה

 
חלק ד – חיים תורניים
יט. המשפחה בראי התורה

השקעה במשפחה – מדוע? / מהו המימוש העצמי? / להכיר את הצרכים / הערך הרוחני בגידול ילדים / תפקיד האשה / הקשר הזוגי
כ. השבתות והחגים

מהותה של מנוחת השבת / מנוחה בשלשה רבדים / רעיונות מעשיים / עבודת החגים
כא. מלחמת היצר

התמודדות קשה / דע את עצמך / דיאלוג נסתר
כב. התנהלות נכונה

לשמור על הגבולות / ללא נימה אישית / שמירת הצניעות / עשה טוב וסור מרע
כג. התמודדות

אשליה אופטית / תחילתו מתוק וסופו מר / ליהנות בבית / יראת העונש
כד. האינטרנט

כלי עבודה עם סיכון / הסכנה שבאינטרנט / התמכרות / עודף תקשורת / בעיה אקוטית לאנושות
כה. כללי שימוש

רק כמידת הצורך / שליטה / כלי עבודה ולא אפשרות בילוי

 
חלק ה – ההתמודדות החברתית
כו. מיקומנו במגזר החרדי

סוג ב' / פילוח לקבוצות / ניתוח המצב / גורם ההתבדלות / מיפוי התמונה
כז. נסיון לפתרון

הדרך הנוחה / להתנהל בחכמה / חשיבות החיבור למיינסטרים
כח. היחסים עם ההורים

חוסר שביעות רצון / שורש הבעיה / הצעות לפיתרון / להניח את הדברים על השולחן / היחסים עם החם והחמות / מה עם הכסף?
כט. הקבלה למוסדות הלימוד

הבעיה הכאובה / דעת תורה / "גאווה, גאווה, גאווה" / מה אתה היית עושה? / שורש התופעה / מי אשם? / הצעה לפתרון חלקי

 
חלק ו – מודעות יהודית
ל. התמודדות עם העולם החיצון

מפגש חזיתי / הצורך לגבש תפיסת עולם / לא לחפש נסיונות
לא. המסר של היהדות

הלם תרבותי / מבט על האנושות / שם מול יפת / התנגשות בין יפת לשם / קיום הדת קודם לכל / נחיתות חרדית
לב. יסודות האמונה

האקסיומה מתפוגגת / גישת ההוכחות / נקודת המוצא של הדיון
לג. מהי חרדיות

מהותה של החרדיות / דרך ארץ מול תורה – מה עדיף? / מבחן התוצאה / הדור הבא של החרדיות
לד. עשה לך רב

המקור למושג "דעת תורה" / הרובד הרוחני של כל שאלה / חכמת התורה / מיהו בעל "דעת תורה"
לה. הכוללים

השאלות הבסיסיות / ההיתר ההלכתי / מטרת  הכוללים בזמננו
לו. גאוות יחידה

נפילות מבישות / תהליך טבעי / "סדנא דארעא חד הוא" – האומנם?
לז. קידוש ה'

רצון לקידוש ה' – או נחיתות? / להרים על נס את ההליכה בדרך התורה / אמונה בצדקת הדרך / דוגמה אישית
פרק סיום: בניה

 

 

 
פרק ראשון מהספר
ייאוש מכל המערכת

ישנה תופעה מצויה – ניתן לומר שהיא מקיפה קהל רחב מציבור העובדים – של תחושת ייאוש וריחוק ממערכת התורה והמצוות.

כתב לי פעם מישהו:

אדם מוקף בכל כך הרבה בעיות פיזיות ורוחניות, התמודדות כל כך קשה עם פרנסה, חינוך ילדים ורוחניות, ויש גם מעידות. זה מגיע לידי כך שאתה שואל את עצמך לפעמים: האם זה רצון ה'? האם אני עושה את הדבר הנכון בזה שאני עובד? כיצד אוכל לדעת? האם ה' אוהב אותי ורוצה בדרכי?

אתה יודע, כשיצאתי לעולם העבודה, לאחר כמה זמן פגשתי אחד הרמי"ם מהישיבה בה למדתי. והוא שואל אותי: מה שלומך?  עניתי: ברוך ה'. – כמה ילדים יש לך? עניתי: שבעה ב"ה. ואז הגיעה השאלה: באיזה כולל אתה לומד? הרגשתי שאני רוצה פשוט להיבלע. עניתי שאני עובד במקום פלוני ואלמוני. ואז הוא שואל באנחה: ומה עם "חיי עולם"???

משהו גמגמתי לו על כולל ערב שאז בדיוק נכנסתי. אבל התחושה הייתה גרועה.

במקרה השני ישבתי שבעה על אבי ז"ל והגיע כל הצוות של הישיבה ושוב שאלו: באיזה כולל אתה לומד? ואז כשעניתי ולא קיבלתי פידבק מתלהב. חשתי בליבי מאוד מוזר. הרי יש לי כמה חברים מהישיבה שהתגרשו רחמנא ליצלן, ואני תודה לה' הקמתי בהרבה מאמצים משפחה לתפארת. האם לא מגיע לי פידבק מלהיב יותר מאשר גימגום?

מכתב כאוב זה מעיד על התופעה, שבו ברגע שהאדם יוצא לעבוד הוא מרגיש כאילו הוא נדחה מעבודת ה', ובכלל לא ברור מה הקדוש ברוך הוא חושב עליו.

ההסבר לזה הוא פשוט: אדם שגדל והתחנך כל ימיו שהתפקיד היחידי עלי אדמות הוא להיות יושב בבית המדרש על התורה מן הבוקר עד הערב, חש כי ברגע שהוא יצא לעבוד, אינו ממלא את תפקידו בעולם. אין לה' חפץ בו. כל המאמצים שלו להיות יותר בסדר עם הקדוש ברוך הוא – כביכול אבודים מראש. הוא סיפור של כישלון.

מכיון שכך – הוא מרגיש שאין לו סיבה להתאמץ. בשביל מה?
תפקיד חדש ומורכב

ברם, האמת שונה בתכלית.

היציאה לעבודה אינה עזיבת עבודת ה', חלילה, אלא יציאה לדרך חדשה בעבודת ה'. דרך מורכבת, מאתגרת, וחשובה עד מאוד.

בחורי ישיבות ואברכים רציניים, עובדים את ה' על ידי התעסקות בדברים נטו רוחניים: לימוד תורה, תיקון המידות, תפילה בכוונה ודקדוק הלכה. הם אינם מתעסקים עם חיי החולין של העולם הזה, אלא משתדלים להתנזר מהם ככל היותר.

דרך זו הינה נפלאה למי שצועד בה. עליה שמענו הרבה בשנות הישיבה, ומי שזוכה לה אכן מתרומם ומתעלה. "מגדלתו ומרוממתו על כל המעשים".

אבל היא דרך אחת. לצידה של דרך זו ישנה דרך נוספת:

עבודת ה' מתוך חיי העולם הזה.

דרך זו במידה מסוימת הינה מורכבת יותר. אנחנו נדרשים לא לברוח מן העולם, אלא להשתמש בו בצורה הנכונה שבה הקדוש ברוך הוא מדריך אותנו.

טעות היא לחשוב שהצורה היחידה של יהודי היא להיות יושב בבית המדרש פרוש מהוויות העולם. כאמור, אין ספק שדרך פרישות זו היא נפלאה, אבל היא ממש לא הדרך היחידה בעבודת ה'. הקדוש ברוך הוא מעוניין גם באנשים שיעבדו אותו בדרך חיים שונה – דרך של עבודה המקדשת את חיי העולם הזה. דרך של התמודדות עם בעיות החיים היומיומיות, והליכה בדרכי ה' בכל מצבי החיים.

אם נתבונן – נמצא שזה פשוט:

הקדוש ברוך הוא הוא זה שיצר לא רק את בית המדרש, אלא גם את העולם שבחוץ, על שלל מטלותיו, ושם הוא הניח אותנו. הוא ברא עולם מלא ומאתגר, יחד עם זאת הוא ברא עם נבחר, והוא נתן לעם נבחר זה לתקן את העולם שהוא עצמו יצר.

חיי העולם הזה מהווים מצע נרחב להוויית "יהודי".

יהודי הוא אדם החי את חיי העולם הזה על פי הדרכתו של הקדוש ברוך הוא.

לפעמים קיימת תחושה שהקדוש ברוך הוא נמצא רק בעולם התורה, ליד ספסל הישיבה והכולל. ואילו העולם של העשייה, של הכסף, של חיי החולין – לא שייך ליהדות. אם אתה יוצא לעולם החיצון אתה בעצם עוזב חלילה את תחום הענין של הקדוש ברוך הוא ותורתו, ויוצא למערכת אחרת.

ותחושה זו איננה נכונה.
לקדש את החיים

התורה הקדושה מוגדרת "תורת חיים". תורה המקדשת את החיים. הקדוש ברוך הוא רוצה שנחיה את החיים נכון. מה הן הציפיות של אב מבנו? הן אינן מסתכמות בזה שתהיה ביניהם מערכת יחסים טובה, אלא האב רוצה גם שהבן יחיה את חייו בדרך ישרה.

כך הם פני הדברים גם בנידוננו. הקדוש ברוך הוא עיצב עבורנו דרך חיים, והוא מצפה שנלך בה.

כל כך הרבה דינים נאמרו על דרכי המסחר, על שכירות פועלים, על מערכת המשפט, על מקח וממכר, על ריבית, על צורת אכילה – שזה כולל שחיטה, בשר בחלב, מליחה, תרומות ומעשרות, וכו', ועוד נושאים רבים. דיני התורה הם דינים הנכנסים לעומק החיים, המסדרים הוראות שימוש בכל מה שהאדם משתמש, אומרים איך לטפל בשדה ואיך להשתמש בבעלי החיים, איך לסחור ואיך להתנהל בבית.

הדברים הללו הינם ברורים לכל מי שקורא היטב את ספר המוכר ביותר ועם זאת אינו מוכר כלל: ספר התורה. רוב המצוות הכתובות בו נאמרו על צורת ניהול החיים הארציים. במקרים רבים, מי שפותח את ספר "החינוך" וקורא במשך שעה ברציפות את מצוות ה', מגלה שעד היום לא הכיר את התורה.

המסר הכללי של המצוות הוא, שכאשר אתה חי את חייך הטבעיים, המוכרים לך – תחיה אותם על פי הדרכתו של הקדוש ברוך הוא.
בכל דרכיך דעהו

הדברים האמורים הינם גמרא מפורשת (ברכות סג.):

"דרש בר קפרא: איזוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויים בה? "בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך" (משלי ג)".

כל גופי התורה תלויים בגישה אחת לחיים: "בכל דרכיך דעהו". היה מחובר אל הקדוש ברוך הוא בכל דרכיך. זכור אותו והשתדל ללכת בדרכיו. המצוות שלו מקיפות את כל תחומי החיים. עלינו להיות מחוברים לרעיון זה, לזכור אותן וליישמן.

בברייתא (אבות דרבי נתן פרק ל), מופיע אותו מסר בניסוח מטלטל:

"ודע לפני מי אתה עמל ומי בעל בריתך, שנאמר בכל דרכיך דעהו".

חיה את חייך מתוך זכירה שיש לך בעל ברית. אתה נמצא לפניו, הוא נמצא איתך, אתם מתקשרים יחד.

קיום המצוות אינו מילוי פקודות גרידא. הוא משהו אחר לגמרי: הוא סוג של תקשורת עם הקדוש ברוך הוא. זו מערכת יחסים עם מי ששלח אותנו לדרך בה אנו צועדים, ומלווה אותנו מלמעלה.

לימוד דרישות התפקיד

כל הנ"ל אמור ברמה העקרונית.

בכדי לבצע זאת נכון – עלינו לפקוח עיניים וללמוד את המציאות.

הצעד הראשון המוטל על כל אדם המעוניין לגשת להצעת עבודה, הוא – ללמוד את דרישות התפקיד. אם אינך יודע מה מצפים ממך – לעולם לא תוכל למלא את תפקידך.

כל מי שיוצא לעבוד, נכנס למערכת חדשה לגמרי של דרישות, של אתגרים ושל התמודדויות, שהקדוש ברוך הוא שולח לו. ניתן לומר, שעל פי רוב – בוגר ישיבה סטנדרטי אינו ערוך לזה. החינוך בישיבות ובכוללים אינו עוסק כלל בתחום ההתמודדויות והאתגרים של חיי העולם הזה, אלא באתגרים של יושבי בית המדרש.

אי לכך, אם ברצוננו למלא את תפקידנו בשלמות – הצעד הראשון המוטל עלינו הוא, לערוך הכרות יסודית עם האתגרים החדשים הרובצים לפתחנו. לאחר מכן – עלינו לדון באופן מושכל כיצד להתמודד עימם.

בזה עוסק הספר שבידך.

אם אתה מעוניין ללמוד את הנושא – ברוך בואך.
סיכום:

התפקידים שהתורה מטילה עלינו אינם מוגבלים לתחומי בית המדרש אלא לכל תחום בחיים. כאשר יוצאים לעבוד יש להתבונן בכל שטחי החיים כיצד ניתן להביא בהם לידי ביטוי את עבודת ה', ולקיים בזאת את הפסוק "בכל דרכיך דעהו".

לשם כך יש להכיר יותר לעומק את החלקים השונים של עבודת ה', ובפרט את זו הייחודית לדורנו ומצבנו.

ספר חדש בענין שילוב תורה ופרנסה : תורתו ואומנותו (מתוך אתר מענה)

אמנם בעלי תשובה אינם קהל היעד, אבל כל ספר שמתמודד באומץ עם סוגיית השילוב הרגיש בין תורה לבין פרנסה, נוגע גם לנו, בעלי התשובה. ולכן, כששמנו לב שיצא ספר חדש, "תורתו ואומנותו: חיים של תורה בעולם המעשה", התפנינו לקרוא אותו בעיון – ואהבנו. יש בו בשורה אמיתית לכל מי שלא רוצה להתפשר על עבודת ה', אך במקביל רוצה לשלב בסדר יומו גם זמן להשתדלות ראויה בתחום הפרנסה.

הספר נכתב על ידי הרב יעקב בוצ'קובסקי, מחבר סדרת הספרים הנודעת "בעצתך תנחני", שהרים את הכפפה, והחל לעסוק בנושא הרגיש של יציאה לעבודה.

פנינו לרב בוצ'קובסקי לקבל הסברים על הספר ומטרתו.

הרב בוצ'קובסקי, מה הביא אותך לעסוק בנושא הרגיש ביותר, הושא שלא מדברים עליו ולא עוסקים בו בפירוש בשום במה רשמית?

"אתה מכיר את ספרי הראשון "בעצתך תנחני" – העוסק ב"דרך של התעלות מתוך הכרת המציאות". הבסיס החיוני ביותר לעבודת ה' הוא האמת. הריאליות. ההכרה במה שאתה ובמקום האמיתי שלך. אין שום טעם לעבוד את ה' בסיסמאות נשגבות ובדיבורים גבוהים כאשר אין קשר בין הדיבורים למעשים. הלא כן? אם אדם מדבר כל היום על דרגות שאינן באות לידי ביטוי מעשי בחיי היומיום שלו – הוא מנותק, הוא חי בבועה דמיונית. הוא לא עובד את ה' באמת אלא בעולם וירטואלי.

מבול התגובות שקיבלתי בעקבות הספר לימד אותי שאנשים רבים מתקשים לחבר את עבודת ה' הנדרשת מהם למציאות החיים בה הם נתונים. הם חיים בעולם של חוסר אמון בעצמם, חוסר חיבור לאישיותם, וחוסר שביעות רצון ממהלך חייהם.

אדם עשוי לעבוד את כל ימיו בעמידה בהתמודדויות ואתגרים יומיומיים, אבל בשורה התחתונה הוא מרגיש רע עם עצמו, כי הוא בטוח שהדרך היחידה לעבוד את ה' היא רק להידמות אל החזו"א או אל הסטייפלר. הוא לא נותן אמון בקב"ה שהוא רוצה אותו כמות שהוא.

כאשר הגישה לתורה ולמצוות היא גישה ריאלית, ומנסים למצוא בכל מצב נתון מה רוצה ממני ה' במצבי זה – מבינים שיש דרכים נוספות לעבודת ה', לא רק בלימוד כל היום אלא גם בעמידה בנסיונות, בשמירה על נקיון כפיים, בהתחזקות בביטחון, במלחמת היצר, ועוד. בקיצור: מבינים את משמעות הפסוק "בכל דרכיך דעהו".

סליחה על השאלה, אבל האם אתה לא מתנגד לכל המהלך של חברת הלומדים ותרבות הכוללים? לא חששת שיצאו נגדך?

השאלה במקומה, אבל היא מלמדת שלא הובהרתי מספיק.

אני מדגיש לאורך כל הספר שאין לי כוונה חלילה וחס להמעיט בערכם של הלומדים או לגרום חלילה לאברך לעזוב את הכולל. אני אישית אברך כולל, ורואה בזה שליחות קודש. אין ספק שלומדי התורה נמצאים בראש הסולם, אבל באותה מידה אין ספק שהקב"ה ברא את העולם באופן כזה שהוא מעוניין בדרכי עבודה נוספות. וכשהחיים מציבים את האדם לא ליד הסטנדר אלא מול המחשב – עליו לראות בזה אמירה מאת הקב"ה ולבחון מה הוא מצפה ממנו במצבו הנוכחי. כאשר זאת הגישה אל החיים – מגלים כר נרחב לעשייה רוחנית פורה.

מה באמת אומרים גדולי ישראל על הספר?

הגאון רבי משה הלל הירש שיבח את היוזמה ואף נתן לי הדרכה כללית מה לכתוב. הצטרף אליו גם הגאון רבי דוד כהן. התייעצתי רבות גם עם הגאון רבי יהושע אייכנשטיין, וכאשר הספר יצא לאור הוא קיבל תגובות חמות מהגאון רבי מרדכי אוירבך והגאון רבי ליב מינצברג. בקצרה: יש כאן תמיכה חוצת מגזרים.

לאמתו של דבר המסר של הספר הוא פשוט וברור: כל אדם צריך ללמוד את מצב חייו ולמצוא מה הקב"ה רוצה ממנו בנקודה זו. לא באנו לעולם בשביל לחיות בתחושת "דיעבד", אלא בתחושת עשיה רוחנית מעצימה. אין שום מקור תורני לתחושת החידלון הפוקדת רבים מהיוצאים לפרנסתם.

ובכל זאת, תודה שאתה היחיד שמעז לכתוב על הנושא. גם עלעול קצר בספר שלך מלמד שאין עליו הסכמות מפורשות בכתב אלא רק מפי השמועה. מדוע זה המצב?

כולם חוששים לא מהתכנים של הספר, לתכנים של הספר כולם מסכימים בפה מלא. החשש הוא מהאמירה המסווית: אם אתה מוציא ספר שפונה לקהל יעד עובד ואומר לו שחלקו גדול בעבודת ה' ובידו להגיע לפסגות – אתה כביכול אומר "לא חייבים להיות אברכים".

ובאמת, האם לדעתך לא חייבים להיות אברכים?

חייבים להיות אברך? להיות אברך זו חובה? זו זכות עצומה להיות אברך!

כל הגישה הזו שאומרת שהדרך היחידה להיות חרדי שומר תורה ומצוות היא להיות אברך – חוטאת בכפליים: היא גם פוגעת בעובדים, וגם הופכת את תפקיד האברכים לברירת מחדל, לסוג של הישרדות. במקום לרומם את האברכים על גדולתם ולטעת בהם תחושת רוממות על תפקידם העצום – משדרים להם שהם עוסקים בהישרדות ושמירה על הרף המינימלי. מהיכן מגיעה גישה כזו? אין לזה שום מקור תורני ושום הצדקה.

גדולי ישראל לא רוצים לתת הסכמה בכתב לספר משום החשש שיפרשו את דבריהם בצורה לא נכונה. בעולם השחור לבן שבו אנחנו חיים לא יחסרו אנשים שיגידו – אם חבר במועצת גדולי התורה נותן הסכמה לספר לעובדים – הוא בעצם מורה שאין צורך להתאמץ להקדיש את החיים לתורה.

זה החשש שלהם, וכך הם הסבירו לי את עצמם. כל הרבנים שפניתי אליהם לבקש הסכמה – זה מה שמנע מהם. לי יש את הפריווליגיה לכתוב את הספר, כאדם פרטי שאינו מנהל ציבור ואינו עומד בראשות ישיבה. הם, לעומת זאת, מנועים מלכתוב הסכמה.

תכל'ס, לגופם של דברים – מה בעצם תוכן הספר? אתה חוזר על אמירה ש"יש תפקיד רוחני ועבודת ה' בכל מצב נתון בחיים". זה נשמע קצת גבוה. תוכל לפרט יותר?

בשמחה, אם כי אם ארצה להיכנס לפרטים אצטרך ספר שלם… אוכל להעלות ממש על קצה המזלג את הנושאים בהם עוסק הספר.

הספר מחולק לשבעה מדורים. המדור הראשון הוא פרקי יסוד: מה מחבר אותנו לשמירת התורה? האם אנחנו מחויבים ליהדות או לחרדיות? האם לצאת לעבוד זה לכתחילה או בדיעבד? מה מקומם של תלמידי חכמים בעם ישראל? מה התועלת מלימוד התורה? ומה התועלת שבכבוד התורה? ומה עושה אשה שבעלה אינו לומד – במה היא זוכה לעולם הבא?

המדור השני עוסק בנושא קביעות עיתים לתורה: מה ללמוד למעשה? מה מטרתו של לימוד גמרא, ומה מהותה? איך יוצרים גישה בריאה ללימוד, חפה מטעויות העבר? כמה צריך ללמוד? איך מחנכים ללימוד התורה? מה מטרתה של מצות החזקת תורה? כיצד מקיימים "עשה לך רב"?

המדור השלישי עוסק בעבודת ה' שבעולם העשייה: עבודה היא כורח המציאות או עשיה בעלת משמעות? מה המקום של השתדלות, עד כמה חייבים בה ועד כמה היא מועילה? האם עניות היא אידאל? מה המשמעות של יושר ונקיון כפיים?

המדור הרביעי עוסק במערכת היחסים המשפחתית: מה עושה אשה שבעלה לא רוצה ללמוד והיא חשה החמצה? ומה עושה גבר החש פגוע מתחושת ההחמצה של אשתו? והאם מעמד האב בבית לא נפגע כתוצאה מכך שבניו עולים עליו בלימוד? וכיצד מנהלים את השבתות והחגים באופן מלא תוכן רוחני?

החלק החמישי עוסק בעמידה בנסיונות: מה נחשב למותרות? האם אסור ליהנות מהחיים? איך מתמודדים עם תערובת במקומות העבודה? לשאלה קשה זו מוקדשים ארבעה פרקים ארוכים היורדים לנבכי הנפש מתוך הכרת השטח. ואיך מתמודדים עם האינטרנט?

המדור השישי עוסק בנושא רגיש מאוד: מערכת היחסים הציבורית. מה המיקום של עובדים במגזר החרדי, ומדוע? מה הפתרון לכך? מה עושים עם הדחיה ממוסדות הלימוד ומי אשם בה? מה היחס הנכון לאברכי הכוללים?

החלק השביעי עוסק בהעמדת יסודות ההשקפה החרדית, מתוך התמודדות עם האתגרים שמציב פבנינו העולם החיצון בדורנו. מה מהותה של החרדיות? מה האמירה של התורה מול ערכי המערב? מה האתגר של הדור הבא של החרדיות? כיצד מתמודדים עם שאלות באמונה? מה זה קידוש ה' וכיצד מתנהלים במרחב חילוני?

אלו הסוגיות שעוסק בהן הספר. כמובן נתתי כאן רק נגיעה קלה.

נשמע מרתק.

ברוך ה' התגובות שקיבלתי בינתיים היו נלהבות. אני מקוה שהספר אכן יפעל את פעולתו וישפיע השפעה טובה על עם ישראל.

מעוניין לקבל מידע נוסף אודות מוצר זה? שאל אותנו הוסף לסל

אוצר הספרים - החנות הזולה ביותר לספרי הקודש שלך! אצלינו תהנו מ: אדיבות, זריזות,שירות טוב ומחירים זולים. צלצלו והזמינו עכשיו  074-703-71-71
ספרי קודש, ספרי יהדות, ספרי קודש בזול, ספרי הרב עובדיה יוסף, חנות ספרי קודש, מכירת ספרי קודש