השיעור השבועי תשע"ז / הראשל"צ הרב יצחק יוסף שליט"א.
כרך חדש שלישי בסדרה 'השיעור השבועי'.
מתוך ראיון באתר הידברות עם מחבר הספר 'השיעור השבועי' ומחבר השו"ת אבי בעזרי הרב יצחק לוי שליט"א רבה של העיר נשר.
הרב יצחק לוי: "בזכות השיעור של הרב יצחק יוסף מנענו חילול שבת מדאורייתא"
הרב יצחק לוי, תלמידו המובהק של הרב יצחק יוסף, מסכם בכל שבוע את שיעורו
השבועי של הרב שנמסר בבית כנסת היזדים. אז כמה זמן לוקח לכתוב שיעור? מיהו
הקהל שקורא את הסיכומים? מה הוביל להוצאת הסיכומים בספר עב כרס? ומהי ההלכה
שנלמדה בשיעור ומנעה חילול שבת מדאורייתא? הרב לוי בראיון מרתק/
זה קורה במוצאי שבת בכל שבוע מחדש: בתקופת החורף בשעה 21:00, ובתקופת הקיץ
בשעה 22:00. מאות רבות של אנשים מתקבצים בבית הכנסת לעדת היזדים בשכונת
הבוכרים בירושלים, ומאזינים בקשב רב לשיעורו השבועי של הרב הראשי לישראל
הגאון רבי יצחק יוסף.
השיעור השבועי הוא למעשה המשך ישיר של שיעורו השבועי של אביו הגאון רבי
עובדיה יוסף זצ"ל, שנמסר בקביעות מזה יותר מ-50 שנה ונחשב לבמה המרכזית בה
פרסם הרב עובדיה את פסקיו וכן את דעתו בעניינים אקטואליים. מי שזוכר את
אותם ימים, זוכר בוודאי כיצד העיתונאים היו מרותקים לשיעור, כדי לדלות ממנו
פנינים. בשנים האחרונות לחייו של הרב עובדיה עבר השיעור לבית הכנסת שתחת
ביתו, עקב חולשתו של הרב. בשנים האחרונות לאחר פטירתו, לאור בקשתם של רבני
וגבאי בית הכנסת היזדים, התחדש השיעור בבית הכנסת, על ידי בנו וממשיך דרכו,
הלא הוא הרב הראשי לישראל רבי יצחק יוסף. השיעור נמסר בפני קהל של מאות
שומעים, אבל הוא משודר בשידור חי למאות נקודות של תחנות לוויין ברחבי
העולם, ורבבות עמך בית ישראל מתכנסים בבתי כנסיות בכל מוצאי שבת כדי לשמוע
אותו.
ואם עדיין לא הזדמן לכם לשמוע את השיעור, אל תצטערו, שכן בשנים האחרונות
ניתן לראות כי יצא ספר מיוחד במינו בו מובאים שיעוריו השבועיים של הרב
יוסף. על הספר חתום הרב יצחק לוי, רב הישוב חוסן, וראש כולל זכור לאברהם,
אשר עורך את השיעורים בכל שבוע מחדש. בשיחה מרתקת הוא פתח עבורנו צוהר
למלאכתו ולעבודתו המיוחדת.
מהישיבה ועד לשיעור השבועי
הקשר של הרב לוי לרב יוסף, כפי שניתן לראות, הוא קשר בן שלושה עשורים. "הכל
התחיל לפני כשלושים שנה", מספר לנו הרב לוי. "הרב יוסף היה מגיע לטבריה,
עיר הולדתי, כדי למסור שיעורי תורה, והיה מעביר שם שבת שכולה תורה. כילד
הייתי הולך אחריו לכל בית כנסת ולכל שיעור, וכבר אז התפעלתי משיעוריו
המיוחדים במינם, ונדהמתי לראות איך שבתי כנסיות מלאים מפה לפה במאות אברכים
ובני תורה ובאנשי עמל, אשר כולם מוצאים בהם טעם. מבחינתי היה זה טבעי
שכאשר נפתחה ישיבת חזון עובדיה בראשותו של הרב, הצטרפתי אליה כתלמיד. היה
זה בראש חודש אלול תשנ"ו, ומאז ועד היום זכיתי להתקרב אל הרב וללמוד
מהלכותיו, הליכותיו והנהגותיו. בנוסף, זכיתי גם להגיה מעט מכתביו קודם
מסירתם לדפוס".
ומה גרם לך להתחיל לכתוב את השיעור השבועי?
"הכל התחיל במוצאי שבת פרשת וירא תשע"ה, כאשר השיעור התחיל לעבור בשידור חי
ברדיו ונשמע בכל בית בישראל. חשבתי בלבי שטוב יהיה להפיץ את השיעור בכתב,
ומן הסתם הדבר יועיל לשומעים, שיוכלו לחזור על הדברים כשהם מסודרים בדפוס.
בשבוע הראשון הדפסתי את השיעור במדפסת ביתית בכמה עותקים בודדים. אברכים
שראו את הסיכום אמרו לי שכעת הם מבינים יותר טוב את השיעור, וכך התחלנו
להפיץ את השיעור השבועי המסוכם בכל מיני דרכים. בשנה האחרונה ב"ה בכל שבוע
השיעור מודפס ומופץ בעשרות אלפי עותקים על ידי ארגון בית מרן".
ובמה בא לביטוי התפקיד שלך ככותב השיעורים? מה זה דורש ממך?
"אני שמח על השאלה, כי לפעמים אפשר לחשוב שבסך הכל מדובר בשכתוב של השיעור,
אבל האמת היא שיש כאן עבודה רבה. אני כותב את השיעור תוך כדי שמיעתו, וכך
נוצרת הטיוטה. לאחר מכן אני יושב בכל שבוע במשך שעות ארוכות כדי לעבד את
הדברים שיהיו מותאמים לכתיבה. אני משתדל ככל יכולתי לשמור על הסגנון המיוחד
של שפת הדיבור של הרב, אבל מוטלת עליי אחריות כבידה - מצד אחד לא לפספס
שום חידוש שהרב אמר, ומצד שני לרדת לעומקם של דברים ולכתוב אותם בצורה
מדויקת, גם כשהם נאמרים בקיצור ובדרך אגב. בנוסף לכך אני משתדל גם לציין
בכל שיעור את כל המקורות שהרב מזכיר, והוא מזכיר הרבה. בשיעור האחרון למשל
ציינתי יותר מ-80 מקורות שהרב ציטט, מובאות בש"ס, ברמב"ם, בראשונים, בשולחן
ערוך ונושאי כלים וספרי שותי"ם. כמו כן אני מחלק את השיעור לעשרות סעיפים
בכל שבוע, ועורך כותרות לכל סעיף וסעיף. בדרך כלל אני גם עושה הערות
שוליים, שבהן מובאות הסתעפויות שונות, כשהרב מפרט על דברים מעניינים שאינם
נוגעים ישירות לשיעור".
הקושי המרכזי בכתיבת השיעור, כפי שמציין הרב לוי, בא לביטוי בעיקר באלמנט
הזמן. "מאחר שאנחנו צריכים להפיץ את השיעור בכל שבוע בכל רחבי הארץ ברבבות
עותקים, אני חייב לסיים את כתיבת השיעור כבר ביום ראשון, כדי שיספיקו לערוך
לו את הגרפיקה, להדפיס ולהפיץ. הדבר קשה במיוחד במוצאי השבתות של הקיץ שאז
השבת יוצאת מאוחר, ומטבע הדברים השיעור מתאחר גם כן, ובפרט בחודש אלול
שהשיעור נמסר קרוב לחצות הלילה, כי מיד לאחריו נערכת אמירת סליחות ברוב
עם".
ומה באמת נותן לך כוח להמשיך במשימה?
"התגובות שאני מקבל", הוא משיב בהחלטיות. "התגובות הן אלו שנותנות לי כוח
לעמוד בזה בכל שבוע מחדש. כי פונים אליי מכל רחבי הארץ בחורי ישיבות
ואברכים רבים, אנשי עמל הקובעים עתים לתורה, ועוד ועוד. כולם מספרים שהם
קוראים בכל שבוע בעיון את השיעור ושואבים ממנו הרבה דעת וחוכמה. אמר לי
אברך ליטאי חשוב בכרמיאל: 'תאמר לראשון לציון שבזכות עלון בית מרן אנחנו
תלמידים שלו. בכל שבוע בכולל אנחנו עוברים על כל השיעור ומפלפלים בו'. כאשר
אני יודע שיש זיכוי הרבים גדול כל כך, זה מעודד ונותן כוח. אני עושה הכל
בהתנדבות גמורה, בלי שום תגמול משום גוף שהוא, אבל תגמול וסיפוק רוחני יש
ויש".
שיעור לכולם
שיעוריו של הרב יוסף, כפי שמציין הרב לוי, מתייחדים בכך שהם פונים ממש לכל
אחד ואחת מעם ישראל. "הרב יצחק יוסף נודע בכישרונו הנדיר להעביר נושאים
קשים וסבוכים ביותר בצורה נעימה ובהירה. זו הסיבה שכל השומעים מוצאים טעם
בשיעורים הללו. צריך גם לזכור שהרב כיהן כראש ישיבה במשך עשרות שנים,
ולמעשה בא מהישיבה ישר ללשכת הראשון לציון, ולכן בני תורה רבים מוצאים טעם
בשיעוריו. אפילו נשים וילדים מקשיבים לשיעור ונהנים מכל מילה. אצלנו בבית
כל המשפחה מקשיבה לשיעור, ולא התפלאתי שבני בן ה-7 יום אחד אמר לי על הלכה
ששמע מפי הראשון לציון בשיעור השבועי..."
ספר לנו על שיעור מיוחד במינו שזכית לערוך!
"האמת היא שכל שיעור הוא מיוחד בפני עצמו. אבל אחד השיעורים המיוחדים ללא
ספק היה כאשר הרב ציין חידוש גדול מאוד בעניין חימום מים בשבת. הרב פסק
שמותר לחמם בשבת על הפלטה מים שחוממו לפני השבת, למרות שבשבת הם כבר
צוננים, בשונה ממרק שהדבר אסור. אני, כמו רבים, הופתעתי מכך, ואפילו ביררתי
לפני ההדפסה שאכן הבנתי טוב את דברי הרב, והרב אישר לי שאכן כוונתו שמותר
הלכה למעשה לעשות כן.
"באותו שבוע רבים התקשרו אליי לשאול איך זה מתיישב עם מה שכתב מרן הרב
עובדיה בספריו והשבתי להם את שהוסבר לי. לאחר מכן שלחתי לשאול את הרב פעם
נוספת אם השבתי נכון, והוא כתב לי שאכן דבריי נכונים. לאחרונה פגש אותי
אברך מבני ברק שהוא בעל תשובה ואמו חילונית, ועד היום היא לא הייתה מוותרת
על הפעלת קומקום חשמלי בשבת כדי לחמם מים לכוס הקפה שלה. לאחר שהוא ראה את
מה שכתבנו בשם הראשון לציון שאם המים חוממו מערב שבת מותר לחמם על הפלטה,
הציע לה לנהוג כך, ולזה היא הסכימה. ומאז נחסך חילול שבת דאורייתא מאותה
משפחה".
מתי התקבלה ההחלטה להוציא את השיעורים בספר?
"זו לא הייתה החלטה של רגע אחד. מבחינתי זה היה טבעי ומתבקש, שכמו שאת
השיעור השבועי של הרב עובדיה זצ"ל הוציאו בסדרת ספרים הנקראת 'משיעורי מרן
הראשון לציון', כך גם אנחנו נוציא את הספרים. היה ברור לי שיהיה ביקוש רב,
ואכן לא התאכזבנו".
מה הייתה תגובתו של הרב?
"המהדורה הראשונה הייתה הפתעה לרב. היה זה לפני כחצי שנה, כשערכתי סעודת
שבע ברכות אצלנו במושב חוסן לבתו של הרב והדפסתי מאה עותקים של הספר
'השיעור השבועי תשע"ה', כדי לחלק בשבע ברכות. כשהרב נכנס לאולם הוא הופתע
מאוד כשראה את הספר, ואחר כך נתן את הסכמתו החמה והנלהבת לספר. באותה
הזדמנות הוא גם ביקש ממני להשיג תרומה של ספרים לחלוקה לישיבות, כי בתוך
הספר שזורות הנהגות רבות לבני ישיבות, ועוד הרבה פניני השקפה טהורה שחשוב
לפרסם. ואכן, בחודש אלול האחרון הוצאנו את הספר במהדורה נרחבת, בתוספת של
אינדקס מפורט עם אלפי ערכים, וכבר נמכרו אלפי עותקים, וחולקו מאות ספרים
לישיבות. בתוך חודש הדפסנו מהדורה שניה, שגם היא אזלה כמעט לגמרי. בקרוב
מאוד אנחנו עומדים להוציא מהדורה שלישית של השיעור השבועי תשע"ה, ובמקביל
אנחנו עובדים כעת על הוצאת הספר החדש 'השיעור השבועי תשע"ז', שבו יהיו
מקובצים כל השיעורים של שנת תשע"ז".
