מוצרים מומלצים
אחרונים שנצפו

מגדולי ישראל חלק ב' / הרה"ג ר' מאיר מאזוז שליט"א

49.00 ₪
מחיר מחירון:  57.00 ₪
מחיר בחנות:  49.00 ₪
אתה חוסך:  8.00 ₪
הוסף לסל
מק"ט: 34434434443
זמן אספקה: 5 ימי עסקים
הוצאה לאור: מכון הרב מצליח - איש מצליח
סוג מוצר: חדש

 
מגדולי ישראל חלק ב' / הרה
מגדולי ישראל חלק ב' / הרה
תיאור הספר
מגדולי ישראל חלק ב' / הרה"ג ר' מאיר מאזוז שליט"א.

עיונים בתולדות גדולי ישראל ושיטתם בהלכה ובלימוד מהראשונים ועד אחרוני זמנינו
 
סדרת הספרים "מגדולי ישראל" כוללת אסופת מאמרים מרתקת שכתב מרן ראש הישיבה שליט"א במשך השנים על עשרות מגדולי ישראל מכל הדורות ומכל העדות, החל מרבי יצחק בן גיאת שחי בדור הראשונים, עד רבני דורנו מרן הגר"ע יוסף והגר"מ אליהו זצ"ל.
 
הספר מבוסס על המדור האהוב "מגדולי ישראל", שהיה מרן מפרסם לפני שנים רבות בירחון "אור תורה". אין מדובר בעוד ספר תולדות, כי-אם בניתוח מדויק של דמותם ושיטתם התורנית של גדולי הדורות, מזוית ראיה נדירה ומקורית, תוך ירידה לנבכי נפשם, מתוך היכרות מקיפה ועיון מעמיק בכתביהם.

_______________


איזה משלוח מנות יוצא דופן קיבל מרן ראש הישיבה שליט"א בפורים אשתקד? * מדוע הודפס ספר "מגדולי ישראל" בעותק בודד? * איזה מאמר בספר הוא פרי עבודה של עשר שנים? * מיהו הילד שמוזכר בספר שהעריץ את רש"י? * מיהו הרב הרמ"ז שפתר את הקמיע? * ואיך הפכה חידה של מרן ב'אור תורה' לסיפור רשמי על האבן עזרא? * הכל על מאחורי הקלעים של הוצאת הספר החדש "מגדולי ישראל" למרן ראש הישיבה שליט"א

 
|
עובדיה חן |

 
ההפתעה
בוקר יום הפורים התשע"ו. בבית מדרשו של מרן ראש הישיבה שליט"א - "אהבת תורה", הסתיימה התפלה, מרן מקפל את התפלין, ובינתיים עונה לשאלות הצבור. לפתע, בצעדים נרגשים מתקרב למקומו של מרן שליט"א עורך כתביו הרב הראל זנזורי הי"ו, ומניח על שלחנו "משלוח מנות", אבל מסוג אחר...
 
בזה אחר זה הונחו על השלחן שלשה כרכים שעל כריכתם מוטבע השם "מגדולי ישראל".
 
שבריר שניה לקח למרן להבין את אשר 'עולל' לו הפעם הרב הראל, אך כשראה כי מדובר בשלשה כרכים, לא האמין למראה עיניו, אחז בראשו בשתי ידיו וקרא בהשתאות: "שלשה כרכים?!".
 
בשביעות רצון מרובה, עלעל מרן בספרים, תוך שהוא נזכר בדברים שכתב לפני שנים רבות, ועתה קרמו דפים וכריכה. לאחר שבירר מספר דברים על צורת העריכה והסדר של הספר, בירך את הרב הראל והודה לו על העבודה היסודית שנעשתה בחשאי.
 
באותו רגע, התמלא הרב הראל בסיפוק על סיומו של הפרויקט עליו עבד יחד עם חברים מקשיבים בחודשים האחרונים.
 
הכל החל חצי שנה לפני כן. בלבו של הרב הראל עלה רעיון לאסוף את כל המאמרים שכתב מרן במרוצת השנים על גדולי ישראל, ולקבצם לספר אחד, לרבות מאמרים על גדולי ישראל שפורסמו כהקדמה בראש ספריהם. התכנון היה להדפיס מזה עותק בודד כספר לכל דבר, ובפורים להפתיע את מרן ולהגיש לו את הספר כ"משלוח מנות" (כפי שעשה כידוע הרב מנות הלוי).
 
בשלב זה, המטרה לא היתה כדי שמרן יגיה את הספר לצורך פרסומו, אלא לצורך עצמי, כדי שיהיו כל המאמרים ערוכים לפני מרן בצורה מסודרת. עבודה כזו אינה אמורה לקחת כמה חודשים, אלא שכדרכו של הרב הראל לעשות דברים בצורה מושלמת, עבר על כל כתבי היד של מרן, והשלים משם הוספות רבות לכל מאמר. התוצאה הפתיעה גם אותו:


מכרך אחד הפך הספר לשלשה כרכים.

החומר עברו עימוד מקצועי, והודפס בבית דפוס כהדפסת ספר לכל דבר, רק שבמקום להדפיס אלף עותקים, הפעם הדפיסו עותק אחד בלבד...
 
כך כאמור הוגשו הספרים למרן, שמאז פורים עד עתה עבר עליהם, הגיה וסיקל, והוסיף תוספת מרובה. לאחרונה החליט להוציאם לאור, כשלעת עתה יצא לאור החלק הראשון (משנת ד' תתמ"ט – עד ה' תקצ"ב).
 
את כל השתלשלות זו, מספר מרן בעצמו בתחילת הקדמתו לספר, כשמדבריו נכרת קורת הרוח המרובה מההפתעה. וכך הוא כותב:
 
"
ביום פורים התשע"ו אחרי תפלת שחרית בבית הכנסת, הביא לי ידי"ן ר' הראל זנזורי הי"ו הפתעה בדמות שלשה כרכים "מגדולי ישראל", מאמרים על גדולי ישראל ראשונים ואחרונים, שכתבתי בירחוני "אור תורה" במשך שנים, ובהקדמות ומבואים לספרים שונים, מסודרים וערוכים ביגיעה רבה, באר'ש טובה ורחבה, ותמיד היה בלבי לסדרם ולבררם בל"ן, ומעולם לא היה לי פנאי לזה... והנה היו לי הכרכים הנ"ל כמים קרים על נפש עייפה. ויש בהם כמה חידושי תורה דרך אגב וביאורים יקרים בדברי ראשונים ואחרונים. וברכתי את ר' הראל יצ"ו ברכת כהנים: יברכך ה' וישמרך, ישמח אביך ואמך ותגל יולדתך, שיהיו צאצאי מעיך כמותך, בבריאות ונחת אתה ורעייתך וילדיך. אכי"ר".
 
לא עוד ספר תולדות
סדרת הספרים "מגדולי ישראל" כוללת אסופת מאמרים מרתקת שכתב מרן ראש הישיבה שליט"א במשך השנים על עשרות מגדולי ישראל מכל הדורות ומכל העדות, החל מרבי יצחק בן גיאת שחי בדור הראשונים, עד רבני דורנו מרן הגר"ע יוסף והגר"מ אליהו זצ"ל.
 
הספר מבוסס על המדור האהוב "מגדולי ישראל", שהיה מרן מפרסם לפני שנים רבות בירחון "אור תורה". הקוראים הוותיקים עוד זוכרים כי בכל פעם שהתפרסם מאמר מסדרת "מגדולי ישראל", הוא היה הופך לשיחת היום בעולם התורה. אגב, המאמר הראשון שפתח את המדור היה דוקא על הבעל שם טוב (בהקשר לזה כדאי לצטט את הקטע הבא מתוך הספר: "הרב חלב חטים מרבה לצטט את חכמי אשכנז: מהרש"ל, מהרש"א, מהר"ם שיף ופני יהושע ועוד. בניגוד לטועים ומטעים, שכאילו חכמי ספרד לא היו לומדים בספרי רבני אשכנז, יבואו ספריהם ויוכיחו. אין התורה יודעת גבולות, חציצין ומחיצין. דוקא בתונס למדו בשקידה רבה את דברי מהרש"ל, והתאמצו להצילו מהשגות מהרש"א, שגם אותו העריכו מאד וחיקו את הסגנון שלו").
 
נדגיש כי אין מדובר בעוד ספר תולדות, כי-אם בניתוח מדויק של דמותם ושיטתם התורנית של גדולי הדורות, מזוית ראיה נדירה ומקורית, תוך ירידה לנבכי נפשם, מתוך היכרות מקיפה ועיון מעמיק בכתביהם. כדוגמא לכך, בהערה במאמר על הרמב"ם, מונה מרן 108 מקומות שבהם כתב הרמב"ם את המלה "שָׁם" במובן יש במציאות.
 
הצצה לתהליך כתיבת המאמרים, מסַפֵּק מרן במבוא לספר: "המאמרים לא נכתבו מתוך רפרוף שטחי והברקה פתאומית לצורך המדור "מגדולי ישראל", כי אם אסיפה של שנים רבות ממה שרשמתי בזכרונותי ובגליונות הספרים. למשל, המאמר על הגר"א, הוא פרי עבודה של עשר שנים ממה שרשמתי אצלי על הגר"א, וקיצרתי מאד מאד במקום שהיה לי להאריך".
 
הספר בלול בידע עצום, ובין השורות מובלעים עשרות חידושי תורה ורעיונות מקוריים. הנה דוגמא קטנה מהמאמר על האבן עזרא: "יש שהבקי בסגנון הראב"ע ולשונו ימצא את הנוסח הנכון. לדוגמא בפרשת שמיני (ויקרא י"א י"ט) על "החסידה" כתב: "ויש אומרים שהיא מפזרת חסד בדרך רחוקה". מה זה מפזרת חסד? הרב תורה תמימה נדחק מאד ופירש בדרך רחוקה. ע"ש. אך המקביל זה ללשון הראב"ע במקום אחר (שם ג' ט') בד"ה העצה: "ויש מי שהוציא מגזרת עץ בדרך רחוקה", ירגיש תיכף שיש להגיה מגזרת תחת מפזרת".
 
יחודיותו של הספר מתבטאת בהערכה כנה אמיתית ומדויקת לגדולי ישראל ללא גוזמאות הנהוגות אצל כותבי הביוגרפיות למיניהם, ודומה שאין לו חבר בתחום בספרי התולדות (אולי ספר "אישים ושיטות" של הרב זוין). הנה למשל הגדרה מעניינת על הגאון יעב"ץ המתובלת בהומור: "ובכמה ענינים יש באופיו מחכמי ספרד הראשונים. וסימניך: היעב"ץ (177) הוא חצי "ספרדי" (354)".
 
בספר זה, יותר מכל ספריו של מרן המחבר שליט"א, באה לידי ביטוי נהדר, יכולת הכתיבה המופלאה שלו, העשירה בפיוטיות קצב ורגש יוצא דופן. הנה דוגמא אופיינית: "חידה מופלאה היא אישיותו של מרן החיד"א. כל הסגולות שחנן הבורא לבני אדם לא אָצַל ממנו, גם הסגולות הגשמיות גם הרוחניות: זכרון נדיר, תפיסה מופלאה, כח שיפוט והכרעה, שיקול הדעת קולע אל השערה, חוש ביקורת מפותח, כתב נאה, חכמת חיים, כשרון סגנון מופלא, סוד הצמצום בכתב ובעל פה, מלבד הדרת פנים וכח הדיבור והשכנוע, ועוד כהנה וכהנה. אין פלא שעל כל ספריו משוך חוט של חן וחסד, כל מליצה שלו משתמעת לכמה פנים, כמראה האופנים".
 
ואפילו בהסתרה
"
במהלך עבודתי", חושף בפנינו הרב הראל זנזורי הי"ו כמה סודות מכבשונם של הכתבים, "גיליתי כמה דברים מעניינים. למשל, במאמר על רש"י שהתפרסם לפני שנים בירחון "אור תורה", כותב מרן שליט"א בזו הלשון: "בסוגיא אחת עמוקה במסכת ראש השנה (דף כ' ע"ב) בדין נולד קודם חצות או אחר חצות, התלויה בידיעה בחכמת התכונה, נחלקו בפירושה רש"י והרז"ה. שאל רבינו יעקב ממרויש שאלת חלום "מן השמים" להודיעו מי צודק, וקיבל תשובה: "מה זה מהרת למצוא בני, זרח (רמז לרבנו זרחיה הלוי, הרז"ה) בחשך אור לישרים" (כן מובא בשם הגדולים בערך הרז"ה). לכאורה הכוונה הפשוטה שהצדק עם הרז"ה. אולם כשסופר זה לילד אחד, שחינכוהו על הערצה גדולה לרש"י, השיב תיכף: "מאן מוכח שהצדק עם הרז"ה? אדרבא הפירוש הוא: 'זרח בחשך, אור לישרים'. פירוש רש"י – אותיות ישר כולו אורה"...".
 
"
בהיותי מכיר את דרך מחשבתו של מרן, שיערתי שהילד העומד מאחורי סיפור זה הוא לא אחר מאשר מרן עצמו, אך לא היה לי ביסוס לכך. ניצתה בי הסקרנות לגלות אם השערתי נכונה, והנה הזדמן לידי מחברת כתב יד של מרן, בה הוא מספר שהיה בידו בהשאלה הגהות על ספר שו"ת מן השמים לר' יעקב ממרויש ז"ל עם פי' קסת הסופר להרב אהרן מרקוס ז"ל, ושם מצא שהמפרש בקסת הסופר כתב על דברי שו"ת מן השמים הנ"ל כי התשובה משתמעא לתרי אנפי כי משמע שהצדק עם הרז"ה ויכול להיות בהיפך זרח בחשך והאור הוא לישרים כי רש"י אותיות ישר עש"ב. וסיים מרן בזה"ל: "תיתי לי שכן אמרתי בילדותי לאבא מארי זצ"ל מרוב חיבה לרש"י ז"ל".
 
"
ניגשתי למרן עם הכתב יד והראיתי לו שאני יודע מיהו אותו ילד... הוא הנהן בראשו וחייך.
 
"
אנקדוטה נוספת כיוצא בו: המאמר על רבי יהונתן אייבשיץ התפרסם לפני שנים רבות בירחון "אור תורה", ושם הביא מרן את הסיפור על רבי יהונתן אייבשיץ שנתבקש מהשופט לכתוב "קמיע" שבו מופיע המשפט "עם ישראל חי לעולמי עד" 45760 פעם (כמנין יהודי פראג), והוא עשה זאת. השופט התעכב לקרוא קמיע זה במשך שנה תמימה ונוכח לדעת שצדק הגאון במשפטו, ולחץ את ידו בחיבה רבה. וזו צורת הקמיע... [כאן מובאת צורת הקמיע], ואז כתב מרן: וביקשתי את ידי"ן הרמ"ז נ"י שבקי בענינים אלו, אם יוכל להסביר תעלומה זו, כיצד אפשר לקרוא את המשפט "עם ישראל חי לעולמי עד" עשרות אלפי פעמים בקמיע קטנטן זה. והעתיק לי מכתביו בזה"ל... [וכאן מובא ההסבר].
 
"
התפלאתי מיהו הרמ"ז הלזה? והנה כשעברתי על חוברות "אור תורה" האישיות של מרן, כדי להכניס את ההגהות שבשולי הגליונות, מצאתי שעל המלה "הרמ"ז" כתב מרן בגליון: "ס"ת מאיר נסים מאזוז". ומכל מקום, כשערך כעת את הספר, בחר לפרסם את הדברים בשמו".
 
תולדותיהם של התולדות
קובע ברכה לעצמו המבוא הרחב המעטר את הספר, שבו מקיף מרן שליט"א את תולדותיהם של תולדות גדולי ישראל, חשיבות הקריאה בהם, העיסוק בסיפורי נסים, וגם: מדוע אנו מוצאים פחות סיפורי צדיקים מחכמי הספרדים.
 
בין הדברים הוא מתייחס לתופעה שהתפתחה בשנות קיומה של החסידות, ובמיוחד בפולין שלפני השואה, שהיו ממציאים סיפור שלא היה ולא נברא, וכדי 'להגדיל את המכירות', היה הסיפור 'מודבק' על אדמו"ר נודע מאותה תקופה. "ובימינו נעשתה ה"חסידות" למין ספרות, וכל המרבה להפליג בסיפוריו כיד הדמיון הטובה עליו הרי זה משובח" הוא כותב באירוניה.
 
נדגיש תחילה כי כמעט הכל מודים שלכתחילה אין לנהוג כך, אלא שבדיעבד לאחר מעשה, יש הדורשים לשבח ויש הדורשים לגנאי.
 
מרן כצפוי דורש לגנאי, ומותח בקורת נמרצת על התופעה, מהסיבה שעל ידי פרסום סיפורים כאלו, עלול העולם להטיל דופי גם בסיפורים האמיתיים המסורים מדור דור, כאילו אף הם בדויים חלילה (וגורמים לקוראים שיאמרו על סיפורים אלו מה שאמר יעקב ליוסף על חלומו "והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי". ופירש רש"י: "כשם שאי אפשר באמך שהרי כבר מתה, כך השאר שקר". ע"ש).
 
ואמנם, מלמד מרן זכות על בעלי דמיון אלו, שחשבו לפי תומם כי המטרה מקדשת את האמצעים, אולם מיד מדגיש כי לא זו דרך התורה, ותורה אמת כתיב בה. "סיפור אחד אמיתי יכול לעורר בתשובה יותר מעשרות סיפורים המרחפים על כנפי הדמיון. ורבנו הרמב"ם ז"ל יוכיח, שכמו שטרח ב"מורה נבוכים" להרוס דעות וטענות הכופרים והפילוסופים בקדמות העולם, כן באותה מדה טרח לסתור גם "הוכחות" מזויפות של כת הַמִּדַּבְּרִים, שבאו לעזור כביכול לאמונה ב"מופתים" משובשים".
 
הוא עומד שם על דייקנותו של הגאון רבי כלפון משה הכהן זצ"ל ראב"ד ג'רבא, בכתיבת סיפורי נסים ונפלאות, שלא קיבל מכל הבא ליד, אלא היה חוקר עד תכלית שדבר המעשה אמת ויציב. ראיה לכך הוא מביא מאשר שמע מחתן בנו של רבי כלפון - רבי רפאל הכהן זצ"ל (אביו של עורך ירחון "אור תורה" הרב ישראל כהן נר"ו), כי כאשר ערך רבי כלפון את ספר "יקר הערך" מהרב עתוגי כהן זצ"ל (ג'רבא הת"ש), לא הביא סיפורי נפלאות מהחסידים אשר לאחינו האשכנזים, כי אם רובו ככולו סיפורים מרבותינו חכמי התלמוד (מתורגמים לערבית), וסיפורי חכמי ג'רבא אשר שמעה אזנו ממקור נאמן, שכן הקפיד להביא אך ורק דברים המבוססים על יסוד נאמן, ומרגלא בפומיה "סיפורי החסידים, חלק גדול מהם לא היה ולא נברא, רק משל היה...". "בילדותי" נזכר מרן שליט"א "ראיתי את הספר הנ"ל ונפלאתי על כך, שהוא שונה מכל ספרי חכמי ג'רבא הידועים לנו, המלאים כמעט אך ורק מסיפורי הבעל שם טוב ותלמידיו".
 
מרתק לקרוא איך מרן מביא דוגמאות של סיפורים דמיוניים ש'הולבשו' על חכמים, ובעזרת ידיעותיו הפנומנליות מפריך את אמיתותם בזה אחר זה.
 
כדי ללמד על הכלל, נסתפק במסגרת זו בדוגמא אחת: ישנו סיפור חסידי שמהרש"ל והרמ"א רצו להחרים ח"ו את האר"י ז"ל שעושה חדשות, ושלח האר"י את תלמידו מהרח"ו בקפיצת הדרך והזהירם מעשות זאת.
 
שימו לב לקשת ההפרכות שמערים מרן על הסיפור: "ובאמת בחיי האר"י ז"ל לא נתפרסמה חכמתו כלל במדינות אשכנז, ואפילו בצפת לימד בחוג מצומצם, ומה להם להחרים אדם שרחוק מהם ולא הכירו אותו, והוא בעיר גדולה של חכמים וסופרים ומרן ז"ל בראשם, ומה להם להתערב? וגם מהרש"ל והרמ"א גבה טורא בינייהו כידוע. ובספר החזיונות למהרח"ו שמזכיר כל הקורות אותו מילדותו לא הזכיר מזה דבר וחצי דבר".
 
אך מרן לא משאיר את הקורא נבוך, וקובע אמת-מדה שעל פיה ניתן לשפוט אם הסיפור היה ונברא: "כללו של דבר, כל סיפור הנכתב בריחוק זמן ומקום מפי סופרים שלא הכירו אותו מעולם, ולא נמסר מאיש לאיש ולא נכתב בפנקסים ישנים, על פי רוב הוא פרי דמיונו של המספר ונכתב לשם ספרות בעלמא. וראוי לכל מוציא ספר בדפוס, לחקור הדק היטב את הסיפורים הנאמרים מפה לאזן על מה אדניהם הוטבעו, כי אין זה עתון שיקראו בו היום ולמחר יושלך במסגרת "הפסולת לסל וחסל", אלא דברים שיעמדו לימים רבים".
 
עוד אמת-מדה מעניינת ניתן ללמוד ממה שכתב שם מרן בקשר לסיפורי הישועות על חכמי תונס. במשך דורות קמו בתונס מאות רבנים, ומהם יושבים על מדין ומרביצי תורה ומקובלים בחוגי השלטון ועוד, ומכולם לא נשמע סיפורי מופתים רק על שלשה חכמים (רבי מסעוד אלפאסי, רבי חי טייב לא מת ורבי ישועה בסיס זצ"ל). מכאן מוכיח מרן שאין אלו סיפורי אגדות כפי שרצו לטעון חוקרים מסוימים.
 
מעניין לציין כי לפעמים נוצרים סיפורים מתוך טעות. דוגמא לזה מצאנו במאמר על האבן עזרא בגוף הספר. מרן מספר שם כי פרסם באור-תורה (חשון התשמ"ח, עמוד קנט) חידה ששאלו לבן הראב"ע: מה התכוין מר אביך בחידתו (בתחלת מקראות גדולות) שכתב: "מִדְיָנִים עוּשׁוּ בֹאוּ וְאוּלַי תִּמְצָאוּ, שַׁאֲלוּ מלך ישראל לבלתי תחטאו", מי זה מלך ישראל? וענה להם: "יתומים היינו ואין אב". חזרו ושאלו: והלא נאמר "ברא כרעא דאבוה"? ענה להם: "אנחנו החומר ואתה יוצרנו". מה הכוונה? והפתרון הוא, שחידת הראב"ע נוסדה על אותיות אהו"י כידוע, ומלך ישראל שרמז אליו הוא יהוא בן נמשי, ועל זה אמר הבן: יתומים היינו ואין אב (ר"ת יהוא). והם לא הבינו דבריו וחשבו שהוא מתנצל שלא ירד לעומק דברי אביו. חזרו ושאלו שנית: והלא ברא כרעא דאבוה? ולבסוף ענה להם שעיקר החידה על אותיות אהו"י, שהם ר"ת אנחנו החומר ואתה יוצרנו. כמובן שסיפור זה לא היה ולא נברא, ואינו אלא המצאה של מרן לחדד התלמידים, אך מרן מספר שם כי לאחר שנים ראה לחכם אחד שכתב מאמר גדול על תולדות הראב"ע, והביא סיפור זה כמעשה שהיה (בלי לציין את מקורו)
מעוניין לקבל מידע נוסף אודות מוצר זה? שאל אותנו הוסף לסל

אוצר הספרים - החנות הזולה ביותר לספרי הקודש שלך! אצלינו תהנו מ: אדיבות, זריזות,שירות טוב ומחירים זולים. צלצלו והזמינו עכשיו  074-703-71-71
ספרי קודש, ספרי יהדות, ספרי קודש בזול, ספרי הרב עובדיה יוסף, חנות ספרי קודש, מכירת ספרי קודש