שיח יצחק המנוקד / ר' יצחק אלפייה זיע"א

שיח יצחק המנוקד / ר' יצחק אלפייה זיע"א.

הספר 'שיח יצחק' לר' יצחק אלפייה זיע"א מכיל תפילות מיוחדות על קברי צדיקים, תיקונים, בקשות, ודרשות.

הרב יצחק אלפייה (1878 - 1955) היה רב ודיין, מגדולי מקובלי ירושלים, יליד חלב שבסוריה.
נולד בסביבות שנת 1878 (ה'תרל"ח) בחלב שבסוריה, לרב יעקב חיים ישראל ולשרה (צלחה). בגיל 5 לערך התייתם מאמו, וסבו, הרב יצחק ישעיה אלפייה גידלו בביתו. בצעירותו עלה לישראל עם משפחת אביו וסבו, והשתכן בעיר העתיקה בירושלים, שם החל ללמוד בישיבת המקובלים בית אל.

בתקופה זו הוסמך לשחיטה על ידי סבו, ומעבודה זו התפרנס בהמשך חייו. בשנת 1907 (ה'תרס"ז) מונה לשמש כחבר בית דין בירושלים, אך התפטר ממשרה זו לאחר תקופה קצרה והקים יחד עם רבנים נוספים את חברת ״אור חדש וצמח צדיק״ בבית הכנסת של בית החולים משגב לדך. מטרות החברה הייתה עריכת לימוד תורה משותף לאנשים מכל שכבות האוכלוסייה.

בשנת 1911 (ה'תרע"א) התגורר בראשון לציון, שם ייסד את חברת "עולי רגלים" שמנתה כ-50 חברים שהיו עולים מדי חג לירושלים, כדי לקיים את מצוות עלייה לרגל. לאחר מכן שב לגור בעתיר העתיקה בירושלים.

בחודש יוני 1936 (סיוון ה'תרצ"ו) החל בהפצת לימוד "יאיר נתיב" שתיקן, הכולל סדר לימוד המשלב את רוב ספרי היסוד ביהדות. בהמשך איגד תלמידי חכמים שעסקה בקבלה בישיבת בית אל, ודאג למשכורתם מתרומות שאסף.

לפני חתימת הסכם הכניעה עם מפקד הלגיון הירדני על הרובע היהודי בשנת 1948 (ה'תש"ח), ניסה ללא הצלחה ליזום השארת 10 משפחות יהודיות ברובע תחת השלטון הירדני. הוא והוגלה לאחת משכונות ירושלים החדשה, יחד עם שאר משפחות הרובע. בתקופה זו איבד את כל כתביו, חוץ מאלו שהוצאו לאור.

בתקופת מלחמת העולם השנייה נסע למצרים ברכבת צבאית לאחר שקיבל אישור מהמושל הצבאי, להתפלל על קברו של הרב יעקב אבוחצירא עם מספר יהודים מהקהילה היהודית במצרים, בעקבות חלום שחלם.

נודע בפעילותו למען קיום תעניות הדיבור והדגשת עדיפותן על תעניות צום, ויזם ימי תעניות דיבור ציבוריים המלוות בלימוד תורה.

הלך לעולמו ב-13 בספטמבר 1955 (כ"ו באלול ה'תשט"ו) לאחר מחלה, ונטמן בחלקת הרבנים שבהר המנוחות.

בנו של הרב מרדכי אליהו, הרב שמואל אליהו, טען כי אביו היה אומר על רבי יצחק אלפִייה, שהוא אחד מל"ו צדיקים.[1] בשנים שלאחר פטירתו הוקמה קרן להוצאת ספריו, ושמו הונצח בקריאת רחוב על שמו בשכונת בית וגן בירושלים. תלמידו היה הרב עובדיה הדאיה.(ויקיפדיה).