שולחן ערוך בכרך אחד - דף ליום. חזר למלאי. כל ארבעת חלקי השולחן ערוך בכרך אחד מסודר לפי דף ליום ללמוד ולסיים במשך שנה אחת 709 עמ'. בהוצאת מפעל הליכות עולם.
שולחן ערוך מהדורת דף ליום הינו בשורה משמחת לכל שוחרי התורה באשר הם, בכרך אחד בלבד שיחסוך לכם מקום בספרייה ובחלוקה נפלאה ללימוד יומי תוכלו לסיים את כל השולחן ערוך על כל ארבעת חלקיו תוך שנה אחת, או שנתיים.
כולנו כבר יודעים שהשולחן ערוך התקבל על פי כל התפוצות כספר ההלכה הראשי של עם ישראל, בין אם אתם ספרדים או אשכנזים כולנו הולכים על בסיס פסיקת מרן הרב יוסף קארו ועם הגהות הרמ"א (לאשכנזים), אך נשאלת השאלה האם באמת צריך ללמוד בו? לא מספיק לנו ללמוד קיצור שולחן ערוך? או ספר הלכה תמציתי של פוסק מבין זמננו שלנו? ולמי בדיוק זה מתאים?
ובכן מרן השולחן ערוך עונה על כך בעצמו:
"זאת ועוד, התלמידים הקטנים יהגו בו תמיד וישננו לשונו על פה ותהיה גרסא דינקותא מסודרת בפיהם מקטנותם הלכה למעשה, וגם כי יזקינו לא יסורו ממנו. והמשכילים יזהירו כזהר הרקיע בהניח להם מעצבם ויגיע כפם וישעשעו נפשם בהגותם בספר זה אשר כולו מחמדים הלכות פסוקות באין אומר ואין דברים, וקראתי ספר זה "שולחן ערוך" כי בו ימצא ההוגה כל מיני מטעמים ערוכים בכל ושמורים סדורים וברורים, ומובטח אני בחסד עליון כי על ידי ספר זה תמלא הארץ דעה את ה', הקטנים עם הגדולים, תלמיד עם מבין, חכם חרשים ונבול לחש."
רואים אנו מכאן שמרן הבית יוסף כתב בעצמו שכל אחד ילמד בספר השולחן ערוך - אף התלמידים הקטנים יהגו בו תמיד וישננו...
ואף מרן הבעל שם טוב זי"ע, חזר והדגיש והזהיר מאוד ללמוד ארבעת חלקי השולחן ערוך בלי שום פירוש וולמדם עם הקטנים, וכל שכן הגדולים, כי מחמת מניעת לימוד זה, התורה משתכחת מישראל, אמנם, ודאי שאי אפשר אחרי לימוד כזה לפסוק הלכה, ובהידרש מורה הוראה לפסוק הדין למעשה אזי יעיין היטב במפרשים, כמובא בכתר שם טוב (ח"ב דף כ"ב ע"ג, ובסדפוסים החדשים בסי' תכ"ג)
ואף נכדו של אור שבעת הימים הבעש"ט - רבי נחמן מברסלב הזהיר את כל שומעי דברו:
וְעַל לִמּוּד הַפּוֹסְקִים הִזְהִיר מְאֹד מְאֹד בְּיוֹתֵר מִכָּל הַלִּמּוּדִים. וְרָאוּי לִלְמֹד כָּל הָאַרְבָּעָה "שֻׁלְחָן־עָרוּךְ" כֻּלָּם מֵרֹאשָׁם עַד סוֹפָם כַּסֵּדֶר. אִם יָכוֹל לִלְמֹד כָּל הָאַרְבָּעָה שֻׁלְחָן־עָרוּךְ עִם כָּל הַפֵּרוּשִׁים הַגְּדוֹלִים מַה טוֹב. וְאִם לָאו עַל־כָּל־פָּנִים יִלְמַד כָּל הָאַרְבָּעָה "שֻׁלְחָן־עָרוּךְ" הַקְּטַנִּים (מרן ורמ"א בלבד). וְהוּא תִּקּוּן גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד. כִּי עַל־יְדֵי חֲטָאִים נִתְעָרֵב טוֹב וָרַע, וְעַל־יְדֵי לִמּוּד פּוֹסֵק שֶׁמְּבָרֵר הַכָּשֵׁר וְהַפָּסוּל הַמֻּתָּר וְהָאָסוּר הַטָּהוֹר וְהַטָּמֵא עַל־יְדֵי־זֶה נִתְבָּרֵר וְנִפְרַשׁ הַטּוֹב מִן הָרָע (שיחות הר"ן כ"ט).
גם ידועה דעת מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל על לימוד השולחן ערוך ועל קבלת מרן ופסיקתו כפסיקה המקובלת בארץ ישראל ובכך בארץ ישראל צריך לנטוש את מנהג אבותיו שנהגו בגולה ולנהוג כדעת מרן הבית יוסף.
לאחר כל אלו הבנו עד כמה חשוב ללמוד את השולחן ערוך, אך עד כמה חשוב באמת ללמוד אותו במחזוריות ולסיים אותו?
ובכן מרן הבית יוסף כתב בעצמו בהקדמתו לשולחן ערוך "ראיתי אני בלבי כי טוב ללקוט שושני ספירי אמריו [של הספר "בית יוסף"] בדרך קצרה בלשון צח וכולל יפה ונעים, למען תהיה תורת ה' תמימה שגורה בפי כל איש ישראל, כי כאשר ישאלו לת"ח דבר הלכה לא יגמגם בה..., לחלקו לחלקים שלשים ללמוד בו בכל יום חלק ונמצא שבכל חודש הוא חוזר תלמודו ויאמר עליו אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו".
אם כן רואים אנו שמרן בעצמו ציווה לחזור על הספר "שולחן ערוך" ולסיימו בכל חודש, ובכן לצערנו, לא כולנו אברכים היושבים על עדנה של תורה כל היום כולו, אלא רבים מאיתנו בעלי בתים שנהנים מיגיע כפינו, אף זהו לא פותר אותנו מללמוד ולשנן את השולחן ערוך כדבי מרן יוסף קארו בהקדמתו, ולכן אין פיתרון מתאים יותר מאשר שולחן ערוך דף ליום ללמוד כל יום ביומו ולסיים בכל שנה ושנה את ספר ההלכות הראשי של עם ישראל.
ולאחר שיצאו ברבות השנים 6 מהדורות שונות:
מהדורה א: תשס"א ד' כרכים בכריכה רכה בלי ניקוד.
מהדורה ב: תשס"ג ד' כרכים כריכה קשה בפורמט בינוני ומנוקד.
מהדורה ג: תשס"ה 12 כרכים במהדורת כיס.
מהדורה ד: תשס"ט מהדורת כיס 11 כרכים קטנים.
מהדורה ה': תשס"ט מהדורת כיס מתוקנת.
מהדורה ו': תשס"ט מהדורת ד' כרכים בכריכה קשה בחילוק לסיום כל השולחן ערוך לשנה.
וכיום אנו מקבלים את המהדורה ה ז' של השולחן ערוף - דף ליום בכרך אחד בודד וגדול עם כל 4 חלקי השולחן ערוך בתוכו המסודרת לפי דף בודד (שני עמודים) ליום לסיום בשנה אחת של כל 4 חלקי השולחן ערוך, ובנוסף לוח לסיום כל השולחן ערוך בשנתיים או בשלוש, על מנת שגם אלו שיש להם מעט זמן להשקיע בלימוד זה כל יום יזכו לסיים גם הם.
