ספר כתם פז חלק ב'- פירוש על זוהר בראשית ב' כרכים / ר' שמעון לביא.
ספר כתם פז פירוש על זוהר בראשית ב' כרכים.
כרך א' – חיי שרה - ויגש.
כרך ב' – ויחי, השמטות, הקדמות ותוספות, מפתח נושאים..
חיברו הגאון המקובל רבי שמעון לביא זצוק"ל מחבר הפיוט הנודע "בר יוחאי".
קרדיט לצלם היקר בנימין מצוות נידם ושות'.
הספר 'כתם פז' הינו מספרי הפירוש החשובים על הזוהר.
הספר כתם פז חובר בידי המקובל רבי שמעון לביא אשר הנהיג את קהילת טריפולי בשנים ה'ש"ט (1549) ועד ה'שמ"ה (1585), ונודע בזכות הפיוט בר יוחאי, אשר הפך לנכס צאן ברזל בקהילות ישראל. עקב התנגדותו לפילוסופים השכלתניים, שדיברו סרה בתורת הקבלה ובלומדיה, חיבר רבי שמעון לביא בשנת ה'ש"ל לערך (1570) את פירושו לספר הזוהר על ספרי בראשית ושמות, פירושו שנחשב לחשוב ביותר לשם הבנת פשט של הזוהר. באמצעותו ביקש רבי שמעון להוכיח לפילוסופים ולמתנגדים, כי הביקורת אותה הם מותחים על המקובלים, מקורה באי-ידיעה ובחוסר הבנה של תורת הקבלה וסמליה.
כך כותב ר' שמעון לביא בביאורו: "כי מצאתי ראיתי בעיני פתח פתוח פתחו רשעים דרכו קשתם לירות במו אופל וחשכת דעתם חצים ומות כמתהלהלים נגד ישרי לב המתעסקים במלאכה הזאת מלאכת שמים, ואומרים בפחזותם וגובה לבם כי בעלי החכמה הזאת מגשימים ומרבים באלקות, ירבו עצבותם כי לא ידעו ולא יבנו עומק דבריהם וסוד התוארים שהם מתארים במדותיו יתברך ויתעלה... ולא נתן ה' להם לב לדעת כי העלים מהם לכובד לבם הקשה, זאת הייתה לי עיקר לכתוב ולשים על ספר ולהרחיב עקבי משכיות לבב דברי חכמים וחידותם".
ר' שמעון לביא ראה בספרו 'כתם פז' את משאת חייו, זאת כדי ללמד את העם ולבאר את מאמרי הזוהר. כך הוא כותב על מאמר אחד שביאר בספרו: "וחדאי נפשאי על זה, שאלמלא באתי לעולם רק על זה, דיי".
בפירושו משלב ר' שמעון לביא את דבריהם של כל גדולי המקובלים, כמו הרמב"ן, רבי יוסף ג'יקטיליה, הריקאנטי ועוד. אמנם הוא לא הכיר את כתבי האר"י, שכן אלה נתפרסמו שנים רבות לאחר מותו, אולם יש מקבילות רבות בפירושו המתאימות לדעת האר"י הקדוש.
כמאתיים ושלושים שנה היה פירושו של רבי שמעון לזוהר גנוז בכתב-יד, ורק בשנת התקנ"ה (1795) ראה אור הפירוש על סדר בראשית (בשני חלקים) בליוורנו (עפ"י דפוס זוהר מנטובה), בהשתדלותם של עשירי טריפולי. נראה שהשם "כתם פז" לא נקבע על ידי המחבר עצמו, שטרם סיים את פירושו לכל הזוהר, אלא נקבע על ידי רבי חיים יוסף דוד אזולאי (החיד"א), ששהה בזמן הדפסתו של הספר בליוורנו שבאיטליה וכנראה הסתייע מדברים שרבנו כתב בפירושו (בדף ד' ע"א) ש"אדני פז" היינו פירוש הזוהר. מהדורה נוספת (עפ"י דפוס זוהר ליוורנו) הודפסה בג'רבה בשנת ה'תר"ס. הביאור על ספר שמות נעלם, למגינת ליבנו. כך כותב על הספר רבי יוסף חמיץ, בעל המחבר של ספר יודעי בינה (פירוש לזהר הקדוש אותו סיים רבי משה זכות ואשר ראה אור בשנת תי"ח): "ומה שהנה ד' נצב עלי והביא לפני פי' קצת פרשיות מספר הזהר שפי' הרב הגדול המקובל הנאמן כמוהר"ר שמעון בן לביא אשר הרביץ תורה בעיר טריפולי שבמערב בבואו שמה מעיר פיס שבאמת שפתים ישק והוציא תעלומות חכמת הקבלה כפי דרך הקדמונים וגם ממנו לקטתי עומרי להביא לפניך בספר הזה". החיד"א מצטט בספרו יעיר אוזן מדברי הכתם פז, ומקדים: "ואגב אומר מה שראיתי להרב עיר וקדיש הרב מהר"ר שמעון לביא ז"ל בפירוש הזהר".
נדפס לראשונה בליוורנו (שנת תקנ״ה) שנית בג׳רבה (שנת ת״ש) שלישית בירושלים תשע"ד
דפוסי הכתם פז היו ישנים מאד. קהל הלומדים של ספר הזהר הקדוש מודע לחשיבותו העצומה של הספר, בשל היותו אבן יסוד בלימוד הזהר. את חשיבות הפירוש אפשר להכיר בנקל לאור עובדה שהפירוש הפופולרי בימינו "מתוק מדבש" לרה"ג דניאל פריש, בנוי רובו ככולו על הכתם פז במקומות בהם רבנו פירש. אולם הנגישות לחומר הייתה קשה ביותר, ולכן החליטה משפחת הר"ש לביא זצוק"ל להוציא לאור עולם מחדש את הספר, וזאת בהידור רב. הספר עובד מחדש, תוך תיקוני שיבושים וטעויות. הוא עבר הגהה יסודית, פיענוח ראשי תבות, כותרים, הדגשת גוף לשון הזוהר אותו מפרש רבנו על-מנת להקל על ההבנה, עימוד מחודש מאיר עיניים ובנוסף – הוספו הערות רבות המיועדות ללומד החפץ להעמיק בתכנים העמוקים של הספר. הספר יצא לאור בידי צאצאי רבי שמעון לביא, ובסיוע עמותת אור שלום של יוצאי לוב. עורך ראשי: הרב מנחם מקובר. מערכת: הרב טל חיימוביץ' והרב רונן זר.
