ה
הגדה של פסח 'אור ודרור' מאת הרב חנן פורת זצ"ל, פורסת בתחילתה את סדר ונוסח ההגדה, כאשר בסופה מופיעים לקט מאמרים מאת חנן פורת המסבירים את מהלך גאולת מצרים, שירת גאולים, בתוספת תמונות נופי ארץ ומדבר.
הַשִּׁיר יִהְיֶה לָכֶם כְּלֵיל הִתְקַדֶּשׁ חָג
וְשִׂמְחַת לֵבָב כַּהוֹלֵךְ בֶּחָלִיל
לָבוֹא בְהַר ה' אֶל צוּר יִשְׂרָאֵל. (ישעיהו ל', כ"ט)
בלשון מתרוננת זו מבשר הנביא ישעיהו על הצלת ירושלים
בדרך נס מידי סנחריב מלך אשור. ונס זה, שהתחולל על פי מסורת חכמים בליל חג
הפסח, מְשַׁוֵה לשיר ההודיה על ההצלה משמעות כפולה ומשולשת: האחת - שיר
הודיה על נס יציאת מצרים, השנייה - שיר הודיה על הנס כאן ועכשיו – בשערי
ירושלים. והשלישית - שיר תודה לעתיד לבוא בעת העלייה לרגל: "לבוא בהר ה' ".
ומכאן נמצינו למדים שראוי לשזור בשירת גאולים - עבר הווה ועתיד - כמקשה אחת.
על יסוד פסוק זה קבעו חכמים במסכת פסחים (צ"ב ע"ב) שיש לומר הלל בליל חג הפסח, ולפיכך שובץ ההלל בהגדה, לפני הסעודה ולאחריה.
אלא שהלל זה "אינו נאמר בתורת קריאה אלא בתורת שירה"
(הר"ן בשם רב האי גאון), ושירה זו יש בה כדי ללמדנו משהו על אופיה של ההגדה
כולה... שיש לאומרה בְּשִׂמְחַת לֵבָב כַּהוֹלֵךְ בֶּחָלִיל.
***
דא עקא: ההכנות המרובות לפני ליל הסדר והדרשות הארוכות
המשובצות בהגדה, עלולים לייגע את המסובים עד שלעתים "מרוב עצים לא רואים
יער" ומרוב דרשות ופלפולים אנו עלולים להחמיץ את בשורת הגאולה ולעמעם את
השיר המתרונן בליל התקדש חג.
ואכן מתוך רצון כן להחיות את ההגדה ולהפכה לחוויה אישית
וציבורית, נעשו בדורות האחרונים ניסיונות רבים לעצב את ההגדה מחדש ו'לרענן'
אותה באמצעות שינויים מרחיקי לכת בנוסח ההגדה (דוגמת הגדת הקיבוצים).
ברם יש להודות שכל הניסיונות לשנות את הנוסח המקורי של
ההגדה לא צלחו לאורך זמן, כי בלעדי הטקסט המכונן שהתקדש במרוצת הדורות,
מתערער חוט השדרה של ליל הסדר וכל התוספות והחידושים מתפזרים לכל עבר.
אך אין פירושו של דבר שאין מקום לחדש בהגדה ועלינו לקראה
כ'איגרת ישנה'. אדרבה, השיח הפתוח סביב שולחן הסדר, ובכלל זה שיבוץ שירים
וסיפורים, ואפילו הצגות והמחשות שונות, הולמים מאוד את הנחייתה של ההגדה
עצמה: "בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". ולפיכך כל
תוספת שתעמיק את החוויה העכשווית בלא לפגוע בטקסט המקורי – תבורך.
***
ברוח זו נערכה הגדת "אור ודרור".
הגדה זו כוללת את הנוסח המקורי, כשהוא מנופה ומדויק ככל
האפשר, ולצדו הערות והארות המפנות את המבקש להעמיק בהן אל אסופת המאמרים
הנמצאים בחלקה השני של ההגדה.
באסופת המאמרים הכלולה בהגדת "אור ודרור" אני מבקש
להתמודד עם סוגיות היסוד המלוות את כל המהלך הגדול של גלות וגאולה, מתוך
התבוננות בפרשיות יציאת מצרים ומועלות בהם דרך משל את השאלות הבאות:
* גלות מצרים על מה ולמה?
* מאין נוטלים כוח למאבק ההישרדות בן מאות שנים?
* מה מקומו של משה רבנו במהלך הגאולה, ומדוע מתעלמת ממנו ההגדה?
* מה טיבן של מכות מצרים ומדוע נבחרו דווקא אלה?
* מה פשר השם "פסח", ומה עניינו של "חג האביב"?
* מה מקומו של אליהו הנביא במהלך הגאולה ובליל הסדר?
ועוד ועוד בירורים כגון אלה המאירים באור חדש את ההגדה.
אסופת מאמרים זו מלוּוה בשלל שירים – חדשים גם ישנים,
הנותנים להגדה ממד חדש ורלוונטי, וכ'תוספת ביכורים' – מעטרות אותה תמונות
מנופי ארץ ומדבר המחיות את הסיפור המופלא של גלות וגאולה.
אני תפילה שהגדת אור ודרור תוסיף מעט מן האור לנוסח
ההגדה השגור בפינו, והמעיינים בה יזכו לטעום מטעם השיר שנתייחד לניגונה של
גאולה – בליל התקדש חג.
מספר עמודים: 192
