הספרים החיצונים ב' כרכים / אברהם כהנא.
תרגומם של הספרים החיצוניים לעברית תרם תרומה חשובה לחוקרים ולמעיינים במורשת תרבותית זו. הכנתו של קובץ כולל של הספרים החיצוניים בעברית, בידי אברהם כהנא ועוזריו בשנת תרצ"ב (1932), קידמה רבות את המחקר בנושא. בספרו הוא מציע, כאמור לחלק את הספרים לפי קשריהם לספרי התנ"ך, והרשימה המובאת להלן מתבססת על חלוקה זו:
ספרים חיצוניים לתורה:
ספר אדם וחוה - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית וללטינית.
ספר היובלים (היובלות) - רובו של המקור העברי אבד. נשמר בתרגום לאתיופית קלאסית. במגילות ים המלח התגלו קטעים בעברית.
ספר חנוך א' – או ספר חנוך החבשי רובו של המקור העברי או הארמי אבד. נשמר בתרגום לשפת געז. נמצאו חלקים בעברית ובארמית במגילות ים המלח.
ספר חנוך ב' או ספר רזי חנוך (הסלאבי) - המקור העברי או הארמי אבד. נשמר בתרגום לסלאבית כנסייתית עתיקה.
צוואות השבטים (צוואות בני יעקב). רובו של המקור העברי או הארמי אבד. נשמר בתרגום ליוונית. נמצאו חלקים בעברית ובארמית במגילות ים המלח ובגניזת קהיר. -לטקסט.
צוואת אברהם – חובר כנראה על ידי יהודי פרושי או איסיי. (הספר צוואת אברהם לא נזכר בספרו של כהנא אולם צריך להיות משויך לסיווג זה)
חזון אחרית הימים של אברהם עוסק בחייו ובחזון אחרית הימים שחזה אברהם. המקור העברי או הארמי אבד. נשמרו כמה חלקים בתרגום לסלאבית כנסייתית עתיקה. (הספר לא נזכר בספרו של כהנא אולם צריך להיות משויך לסיווג זה)
עליית משה – המקור העברי או הארמי אבד. נשמרו כמה חלקים בתרגום ללטינית.
יוסף ואסנת – חבור שנכתב במקורו ביוונית, כנראה על ידי יהודי הלניסטי שהתגורר במצרים. גרסה עברית פורסמה על ידי גבי צורן בכתב העת "דפים למחקר בספרות", תשמ"ה.
ספרים חיצוניים לנביאים:
ספר חכמת שלמה – חיבור פילוסופי יהודי-הלניסטי. ייתכן שחלקים מספר זה מקורם בעברית. נשמר בתרגום ליוונית.
מזמורי שלמה - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
איגרת ירמיהו - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
עליית ישעיהו - המקור העברי או הארמי אבד. נשמר בתרגום לגעז (אתיופית קלאסית).
ספר ברוך - הספר במלואו נשמר בלשון היוונית. חלקים מספר זה נכתבו בעברית והם אבדו, אך נשמרו בתרגום ליוונית. חלקים אחרים חוברו ביוונית.
חזון ברוך א' או חזון ברוך הסורי - חובר כנראה בעברית המקור והתרגום ליוונית אבד. נשמר בתרגום היוונית לארמית סורית.
חזון ברוך ב' – או חזון ברוך היווני חובר ביוונית.
ספרים חיצוניים לכתובים:
דברי איוב - המקור העברי או הארמי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
חזון עזרא - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ללטינית.
עזרא החיצוני - המקור העברי או הארמי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
מזמורי קנ"א-קנ"ד- מזמורים שאינם כלולים בספר תהילים - מזמור קנ"א נמצא בנוסח עברי של תהלים ממערה 11 בקומראן. נוסח זה שונה מן התרגום היווני אותו מביא כהנא בספרו. מזמורי קנ"ב-קנ"ד נשתמרו בתרגום הסורי. מזמורים אלו לא נכללו בספרו של כהנא, ככל הנראה מפני שהחשיב אותם לחיבורים נוצריים שלא חוברו בעברית ולא שייכים לקאנון העברי האבוד. קטע ממזמור קנ"ד בעברית התגלה במערה 4 בקומראן.
תוספות למגילת אסתר: חלום מרדכי, העתק מפקודת אחשוורוש להשמדת היהודים, תפילת מרדכי ואסתר, פרטים על בוא אסתר לפני אחשוורוש לבקש ביטול הגזירה, העתק מפקודת אחשוורוש לטובת היהודים, פתרון חלומו של מרדכי - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
תוספות לספר דניאל: תפילה והלל של שלושת חברי דניאל שהושלכו לכבשן האש, שושנה, בל והתנין. המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
תפילת מנשה - המקור כנראה יווני. מתייחס לתפילת מנשה מלך יהודה המופיעה בדברי הימים
שאר ספרים חיצוניים:
ספר בן סירא - דבריו של שמעון (ויש אומרים ישוע) בן סירא. חלקים מהמקור העברי אבדו. נשמר בתרגום ליוונית. נמצאו חלקים בעברית במגילות ים המלח ובגניזת קהיר.
ספר יהודית – המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
ספר טוביה – רובו של המקור העברי או הארמי אבד. נשמר בתרגום ליוונית. במגילות ים המלח התגלו קטעים בעברית ובארמית. מקובל לחשוב שהגרסה העברית היא תרגום של המקור הארמי, שנעשתה מצרכים תאולוגיים.
ספר מקבים א' (חשמונאים) - המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ליוונית.
ספר מקבים ב' – חובר ביוונית.
ספר מקבים ג' – חלקים ממנו אבדו. חובר ביוונית.
ספר מקבים ד' - - חובר ביוונית.
איגרת אריסטיאס – חובר ביוונית.
חזון הסבילות – חובר ביוונית.
קדמוניות המקרא – המקור העברי אבד. נשמר בתרגום ללטינית.
בנוסף למקורות אלו, ניתן לציין חיבורים שנמצאו אך ורק במגילות מדבר יהודה. בשל הדמיון הסוגתי, ניתן לשער שחיבורים אלו היו מתוייגים כ"ספרים חיצוניים" גם כן אילו נשתמרו בכנסיות בתרגומים. בין חיבורים אלה:
המגילה החיצונית לבראשית
צוואת קהת
חזון עמרם
צוואת משה
צוואת יהושע
הספרים החיצוניים הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת חתימת התנ"ך.
רובם של הספרים החיצוניים נכתבו במקורם בעברית, אולם חלקם נכתבו במקור בארמית או ביוונית, וזאת במיוחד במצרים שהייתה בה קהילה יהודית גדולה ביותר בעיר אלכסנדריה.
מאחר שהיהדות, שלא הכניסה את הספרים החיצוניים לתנ"ך, ראתה את הספרים החיצוניים באור שלילי, אבדו בדרך כלל ספרי המקור העבריים. מרבית הספרים נשמרו רק בתרגומים, לפעמים בכמה נוסחים שונים באותה שפה, וחלקם מכילים תרגומים משובשים למדי. קטעים מן הספרים החיצוניים נתגלו בתקופות מאוחרות במגילות ים המלח ובגניזת קהיר.
במאות הראשונות לחורבן עוד ניתן לספרים החיצוניים מקום בחיי הדת היהודיים, אך עם ניכוסם ועליית חשיבותם למאמינים הנוצרים פסק כמעט לחלוטין השימוש בהם. אך השפעתם לא נעלמה - רעיונות וסיפורים לא מעטים שהיו מצויים בספרות החיצונית נכנסו לתוך הספרות המדרשית, ומשם הגיעו ללב ליבה של היהדות הרבנית.
חלק לא מבוטל מהספרים מספרים ומרחיבים על סיפורי המקרא (כגון עליית משה, אדם וחווה, צוואת אברהם ועוד). חלק נכבד אחר מהווה המשך לספרות החכמה והמחשבה היוונית, ומושפע רבות מהתרבות ההלניסטית. ישנם גם ספרי היסטוריה, שהבולטים שבהם הם ספרי חשמונאים, המספרים את סיפורם של המכבים והמרד בשליטים היוונים.(ויקיפדיה).
