מוצרים מומלצים
אחרונים שנצפו

ארבעה טורים שירת דבורה פנינים השלם כג' כרכים

ארבעה טורים שירת דבורה פנינים השלם כב' כרכים

1,039.00 ₪
מחיר מחירון:  1,200.00 ₪
מחיר בחנות:  1,039.00 ₪
אתה חוסך:  161.00 ₪
הוסף לסל
מק"ט: 5287
זמן אספקה: 5 ימי עסקים
הוצאה לאור: שירת דבורה
שירת דבורה
סוג מוצר: מוצר חדש

 
ארבעה טורים שירת דבורה פנינים השלם כג' כרכים
ארבעה טורים שירת דבורה פנינים השלם כג' כרכים
תיאור הספר
ארבעה טורים שירת דבורה פנינים השלם כג' כרכים.

"טור שירת דבורה" זהו הטור המבוקש והמפואר ביותר שיצא עד כה במסגרת הדפסת הסדרה ארבעה טורים.
בטור שירת דבורה מופיעים הפירושים הרגילים: בית יוסף, ב"ח, דרישה ופרישה, וכן נוספו פירושים שונים כגון:דרכי משה הארוך (הרמ"א), מהר"י אבוהב, חידושים והגהות מגדולי הדורות ועוד.

טור שירת דבורה נדפס באותיות מהירות עיניים כאשר תוקנו בו אלפי שגיאות ושיבושים, פוענחו בו ר"ת, ונוספו בו מראי מקומות.




טור שירת דבורה מופיע בשלשה גדלים: פנינים (25.5 ס"מ ) בינוני ( 31) וגדול - חתנים (35 ) כשהגודל הבינוני הוא הנמכר ביותר.

מידות: גובה 25.5 ס"מ.

משלוח חינם לאיזורים: ירושלים, בני ברק, בית שמש, אלעד, אשדוד, ביתר, קרית ספר



אלה המעלות וההוספות שנתחדשו במהדורה המתוקנת של 'טור שירת דבורה':

טור 

א.     הוגה בתכלית הדיוק על פי כתבי יד ודפוסים ראשונים. וכן מטור הנדפס עם בית יוסף דפוס ראשון, והנדפס עם ב"ח דפוס ראשון. ובעקבות כך חזרו גם השמטות הצנזורה למקומן עפ"י דפוסים ראשונים.

ב.     כל פסוק או מאמר שהביא הטור, ולא הביא הבית יוסף את מקומו או השלמתו, צוין על ידינו מראה מקום. כמו כן הוספנו מראי מקומות מדויקים בספר הטור עצמו, כשהוא שולח למקום אחר. וזה נעשה לראשונה על פי דפי הטור במהדורה הזו.

ג.      פיענוח מלא של כל ראשי התיבות, וכן השלמת המלים המקוטעות.

ד.      החידוש 'הגדול' של בית מדרשנו: חלוקת הטור לסעיפים, בהתאם לסעיפי השלחן ערוך. כאשר בסוף כל סעיף בא נקודתיים ורווח ניכר. וראה להלן (ב"כללים ללומד במהדורתנו") כיצד נעשתה חלוקה זו.

ה.     בסוף כל הלכה או ענין נוספה נקודה. בדרך כלל, נעשה על פי טור עם ב"ח דפוס ראשון.

ו.        מפתחות הטור, אשר חיברם מרן הבית יוסף, הוצבו הן בראש כל סימן, והן בתחלת הספר בשלימות. ובהתאם לחלוקת הסעיפים שבטור, צוין בכל דין המופיע ב'מפתח', באיזה סעיף הוא מופיע בטור.

 

בית יוסף

א.      הוגה בדקדוק רב על פי דפוס ראשון ועוד דפוסים מדויקים. והוחזרו השמטות הצנזורה למקומן על פי דפוס ראשון.

ב.      נבדקו כל מראי המקומות, תוקנו המשובשים, ונוספו רבבות מראי מקומות חסרים.

ג.       צוינו רבבות מראי מקומות בבית יוסף כשהוא שולח ממקום למקום. מראי המקומות נעשו על פי דפי הבית יוסף במהדורה הזו, ובציון דבור המתחיל. לבד מטור חושן משפט בו נערכו מראי המקומות על פי הסעיפים הישנים [שכבר היו בדפוסים שקדמו לנו].

ד.       פוענחו כל ראשי התיבות שאינם שכיחים, או שיש להם שני מובנים. הושלמו המלים המקוטעות, לרוב על פי דפוס ראשון או המקורות.

ה.      גם ב"בית יוסף" נערכה חלוקה לסעיפים על פי סעיפי השלחן ערוך. בנוסף לכך, כל סעיף מתחיל בשורה חדשה.

ו.         דיבור המתחיל: לשון הטור הבא בראש דבור-המתחיל בבית יוסף נדפס באותיות מרובעות. הדיבורים הארוכים חולקו לכמה קטעים.

ז.        מפתחות הבית יוסף (שחברם מרן בעצמו), הוצבו בראש כל סימן. גם כאן, כל דין המופיע במפתח צוין באיזה סעיף הוא בבית יוסף.

 

בדק הבית לבית יוסף

א.      הוגה על פי שני הדפוסים הראשונים: שאלוניקי שס"ה, ויניציא שס"ו. על פיהם הוכנסה כל פיסקא מבדק הבית למקומה המדויק בבית יוסף.

ב.      לפני כל פיסקא רשמנו "בדק הבית", ובסופה "עד כאן". כל דברי בדק הבית הודפסו באותיות מרובעות.

 

דרכי משה (הקצר)

ספר ה"דרכי משה" שעל דפי הטור, נערך בצורה מחודשת. כדי להבין את מהות העריכה, נציג את קורות הדרכי משה בדפוסים השונים:

רבינו הרמ"א כלל בתוך חיבורו דרכי משה שלשה דברים עיקריים: א. קיצור דברי הבית יוסף והערות הרמ"א עליו. ב. חדושי דינים שאינם מבוארים בבית יוסף. ג. חדושי דינים שהביא הבית יוסף בסימנים אחרים והרמ"א מצא לנכון להזכירם בסימן אחר. כל זה ב"דרכי משה" הארוך.

בשנת תס"ב נדפס לראשונה ע"י דפוס ברלין דרכי משה הקצר על דפי הטור, כאשר המדפיסים ליקטו מהמקור רק את החידושים שהוסיף הרמ"א על הבית יוסף. במתכונת זו נדפס מאז ה"דרכי משה" על גליון הטור בכל המהדורות עד עתה. למרות שכמה וכמה חידושי דינים לא נכללו בו, וכן נדפס בשיבוש ולא תמיד הוצבו במקומם הנכון. ועל הכל, חידושי הדינים שמקורם מהבית יוסף בסימנים אחרים לא טרחו כלל לשלב בתוך הדרכי משה הקצר, ומאחר שהרמ"א בהגהותיו סמך על המקורות הללו הרי הם נחוצים מאד ללומד.

אי לכך במהדורה המתוקנת הזו, ערכנו מחדש את ספר דרכי משה (הקצר), על ידי השוואתו לדרכי משה המקורי (הארוך( הנדפס (בספר בפני עצמו), וכן לכמה כתבי יד:

א.      הושלמו הקטעים החסרים, כולל חידושי הדינים של בית יוסף מסימנים אחרים. וזה לבד מהווה הוספה של כשליש.

ב.      תוקנו השיבושים, כגון העברת קטעים שנדפסו שלא במקומן, והושבו למקומם הנכון. וכן תוקנו השיבושים על פי דפוס ראשון של דרכי משה הקצר והארוך, וכתבי היד [ביורה דעה השתמשנו גם בתקוני בעל אורח מישור].

ג.       פוענחו ראשי התיבות הבלתי שכיחות, או שיש להם שני מובנים, והושלמו כל המלים הקטועות.

ד.       תוקנו כל מראי המקומות המשובשים, והושלמו מראי מקומות לכל מה שלא צוין בבית יוסף. צוינו מראי מקומות ממקום למקום לדרכי משה הקצר או הארוך.

ה.      לתועלת הלומדים, חולק הדרכי משה לשני טורים.

 

"פנים חדשות באו לכאן"


חלוקת הטור והבית יוסף לסעיפים לפי סדר השלחן ערוך. 


החלוקה

ספר הטור במהדורות הקיימות, נדפס ללא שום חלוקת סעיפים ונקודות באמצע כל סימן. כך שסימן אחד בטור יכול להשתרע על הרבה עמודים ללא שום ריווח להתבונן בין פרשה לפרשה. את ועוד, רבים הלומדים המבקשים למצוא מקור ההלכה שבשו"ע, או בדרך לימודם בגמרא מבקשים לראות את מסקנת ההלכה בטור לפי ציון הגאון בעל "עין משפט", ונבוכים היו למצוא היכן נמצא הדבר בתוך סימני הטור עצמו.

בעצת גדולים, נתחדש במהדורת "שירת דבורה" חלוקת הטור לסעיפים. אולם לתועלת הלומדים, ולמען השלימות והדיוק, לא ערכנו חלוקה מחודשת משלנו, אלא משל מרן הבית יוסף בעצמו. בהתאם לחלוקת הסעיפים בשולחנו.

ואי לכך, החלוקה הנוכחית אינה חלוקה מסודרת לפי סדר א"ב בזה אחר זה, אלא יתכן שהסימן פותח בסעיף ב' ושוב חוזר לסעיף א', זאת מפני שבשו"ע באו הפיסקאות האלו בסדר הזה, ובעקבות זה חילקנו ג"כ את הסעיפים.

התועלת

אין צורך לתאר את התועלת הברוכה בחלוקה הזאת, ונציג כמה נקודות חשובות לדוגמא:

א.      לאור החלוקה, שוב אין להירתע מללמוד טור, כאשר הסימן בא כגוש ארוך המשופע בהלכות רבות ומסועפות. ולפעמים משתרע הסימן על הרבה עמודים, לדוגמא: באורח חיים, סימנים לב, קכח, שא. ביורה דעה סימנים: קפט, קצ, רא, וכן כיוצא בהם.

ב.      חלוקת הסעיפים מאפשרת לימוד מסודר של כל הלכה והלכה בטור עם הבית יוסף והדרכי משה שעליו. כמו גם שאר המפרשים.

ג.       לומדי ההלכה, יוכלו ביתר שאת לקשר ולשלב את לימוד הטור ומפרשיו עם השלחן ערוך ומפרשים, ושני החיבורים הללו מתאחדים ומתמזגים גם יחד. מאחר שמתוך הטור ומפרשיו ימצא את השו"ע ונושאי כליו, וכן לומדי השו"ע המבקשים לראות את מוצא הדין ולהרחיב יריעת תלמודם בעיון כל השיטות המובאות בטור ומפרשיו, ישתמשו עם המהדורה החדשה, ובדרך זו יקיפו את הסוגיא על כל צדדיה, סעיף סעיף על אפניו.

ד.        אותה התועלת הגדולה תשמש גם את לומדי הגמרא. כאשר בעל "עין משפט" מציין לכל הלכה בגמרא את מקומה בטור ושלחן ערוך "סימן פלוני סעיף פלוני". וציון זה הועיל רק לשו"ע ולא לטור, שהיה קשה למצוא בו ההלכה (ואף בחושן משפט שכבר נחלק לסעיפים, אין הם לפי סדר השו"ע כלל). ועתה, שגם הטור והבית יוסף חולקו לסעיפים תואמים, הכל נמצא בהישג יד.

ה.      עם השנים מתברר, כי לאור חלוקת הסעיפים במהדורתנו החלו מחברי ספרים המביאים מדברי הטור והבית יוסף, לציין את מקום המדויק של הדברים על פי הסעיפים, והתועלת ללומדים גדלה שבעתיים.

על כללי חלוקת הסעיפים, ראה להלן ב"כללים ללומד במהדורתנו".



מפתחות לטור ובית יוסף

רבינו יעקב בעל הטורים כותב בהקדמתו "וראיתי עוד לעשות סימנים, לכלול כל ענין וענין במלות קצרות, ולכתבם בתחילת הספר במספר במנין, למען היות נקל לבקש כל ענין וענין".

בא אחריו מרן הבית יוסף וסבר שלא די בהם, וכתב בהקדמתו לאמור: "ולהיות סימני מפתחות ספר הטורים קצרות ביותר, והרוצה לבקש דין אחד, לפעמים לא יוכל להבחין אם הוא בסימן זה או בסימן אחר, או אם מביא אותו דין בעל הספר. לכן ראיתי לעשות מפתחות אחרות שמזכירין כל הדינים הבאים בסימן ההוא בפרט. ואחר כך כתבתי רמזי כל הדינים המחודשים שהבאתי בביאורי זה, הנקרא ספר בית יוסף, כדי שימצא כל אדם הדין שירצה בנקל".

מפתח זה נדפס אחרי מפתח הטור בתחלת ספר הטור עם בית יוסף דפוס ראשון.

מפתחות אלו אמנם נדפסו במהדורות הטור הקיימות (בסוף הספר), אולם הם לוקות בשתים: א. נדפסו רק מפתחות ספר "בית יוסף" ולא מפתחות ה"טור". ב. גם ממפתחות הבית יוסף הושמט חלק גדול. זאת בנוסף לטעויות הדפוס אשר רבו מלספור.

 

כמה  מעלות טובות בסידור המפתחות

א.      מפתחות הטור והבית יוסף נדפסו בראש כל כרך. המפתחות לטור נקראים בשם "פרטי רמזי הדינים", והמפתחות לבית יוסף "פרטי רמזי הדינים המחודשים", כשמות שקרא להם מרן הבית יוסף. המפתחות מוגהים ומתוקנים על פי דפוס ראשון.

ב.      בראש כל הלכתא הצגנו כותרת "הלכות ציצית" "הלכות תפלין" וכו'. ועל כל סימן במפתח צוין העמוד בו הוא נמצא במהדורת הטור שלפנינו.

ג.       לכל הלכה במפתח הטור צוין מקומה לפי סעיפי הטור, ובמפתח הבית יוסף לסעיפי הבית יוסף. ולאור זאת, מפתח זה משמש גם כמפתח דינים לשלחן ערוך, שיש בו אותה חלוקת סעיפים.

ד.       מפתחות הטור ובית יוסף עם ציון הסעיפים הושמו גם בראש כל סימן. כאמור אין סדר ההלכות בטור מקביל תמיד לסדרן בשלחן ערוך. לכן על הלומד את הטור לפי סעיפי השלחן ערוך להביט תחלה במפתח הטור ובית יוסף, כדי שיראה היכן נמצא בהם הסעיף שהוא עומד ללמוד. עוד תועלת בזה שיוכל הלומד לסכם ולשנן תמצית כל סימן על פי המפתח, תיכף אחר הלימוד.

 

בית חדש

א.      הוגה בדקדוק רב ותוקנו שיבושי הדפוס על פי דפוס ראשון ועוד דפוסים מדויקים.

ב.      בהתאם לדפוס הראשון, הוחזרו ציוני סעיפי הב"ח למקומם. כמו כן על כל חדוש דין נדפס סימן 'יד', כמו בדפוס ראשון.

ג.       תוקנו מראי מקומות המשובשים, והושלמו מראי מקומות שאינם מצוינים בבית יוסף. גם צוינו מראי מקומות ממקום למקום לפי סעיפי הב"ח. וכן פוענחו ראשי תיבות בלתי שכיחים או שיש להם שני מובנים, והושלמו המלים הקטועות.

ד.       כל סעיף מתחיל בשורה חדשה. לשון הטור המופיע בראש דבור המתחיל בב"ח, נדפס באותיות מרובעות.

ה.      קונטרס אחרון להב"ח הוכנס לתוך החבור (כמשאלת הב"ח בהקדמתו לקונטרס אחרון). לפני כל קטע נכתב באותיות מודגשות בשורה חדשה "קונטרס אחרון" ובסופו "עד כאן".

 

דרישה ופרישה

(והגהותיו על "דרכי משה" חושן משפט)

א.      נוספו השמטות רבות ותוקנו שיבושים רבים, על פי דפוס ראשון וכמה כתבי יד.

ב.      הרבה קטעים שנדפסו שלא במקומם הושבו למקומם הנכון.

ג.       דבורי הדרישה והפרישה, אשר בהרבה מקומות נדפסו במהדורות שלפנינו כמקשה אחת, ללא הפסק, חולקו במהדורתנו כל דיבור לעצמו. בנוסף לכך, כל קטע ארוך חולק לכמה קטעים.

ד.       לשון הטור או הבית יוסף שבראש כל דבור-המתחיל נדפס באותיות מודגשות.

ה.      ציונים לדרישה ופרישה בטור, שנדפסו במהדורות שלפנינו שלא במקומם, הושבו למקומם הנכון.

ו.         תוקנו כל מראי המקומות המשובשים, והושלמו מראי מקומות לכל מה שאינו מצוין בבית יוסף. גם צוינו אלפי מראי מקומות ממקום למקום בדרישה ופרישה לפי סעיפי דרישה ופרישה. 

ז.        פוענחו ראשי תיבות בלתי שכיחים, והושלמו המלים המקוטעות.

ח.      דרישה וכן פרישה נדפסו בשני טורים, ובאותיות מאירות עינים. 

 

חדושי הגהות

א.      הוגה ותוקן משיבושי הדפוס על פי דפוס ראשון ומהדורא בתרא שבסופו.

ב.      תוקנו מראי מקומות משובשים, והושלמו מראי מקומות חסרים. כמו כן, כשהובאו בו חדושים מספרי המפרשים, כגון מכנסת הגדולה, ראש יוסף וכו', צוין מקומם המדויק.

ג.       פוענחו ראשי תיבות בלתי שכיחים, והושלמו מלים קטועות.

ד.       במהדורה המתוקנת, נוספו הגהות והערות נחוצות על הטור ומפרשיו בקצרה בתוך סוגריים מרובעים. אלו ההגהות הנבחרות שמקורם במדור "הגהות והערות" שבמהדורתנו הרגילה.

 

הגהות וחדושים מגדולי ישראל

הגהות וחדושים מהגאון בעל תוספות יום טוב זצ"ל על טור ובית יוסף אבן העזר.

א.      נדפס על הדף עם ציון אות בטור ובבית יוסף. הוגה ותוקן משבושי הדפוס. תוקנו מראי מקומות משובשים, והושלמו מראי מקומות חסרים.

ב.      ובמהדורה המתוקנת, פוענחו ראשי תיבות בלתי שכיחים, והושלמו מלים קטועות. ולשון הטור והבית יוסף שבראש כל דבור-המתחיל נדפס באותיות מודגשות.

 

חדושי הגאון ר' שמואל קאיידנוור זצ"ל

נדפסו בסוף כל כרך

א.      הוגה ותוקן משיבושי הדפוס על פי דפוס ראשון. תוקנו מראי מקומות משובשים והושלמו מראי מקומות חסרים. פוענחו ראשי תיבות בלתי שכיחים והושלמו מלים קטועות.

ב.      על כל חידוש צוין מקומו לפי עמודי הטור שלפנינו, ובחשן משפט לפי הסעיפים הישנים.

 

ציורי עזר

הוספנו ציורים בטור ומפרשיו, שחסרו במהדורות הקודמות, על פי דפוסים ראשונים וכתבי יד. בהלכות עירובין וסוכה וארבעת  המינים, נוספו מאות ציורים מרהיבים בסוף הכרך להקל על ההבנה. בטור ומפרשיו סומנה אות לציור השייך לשם. הציורים נעשו ע"י תלמיד חכם אומן בצורה גראפית נאה ובהירה.

  

הגהות מגדולי ישראל

א.      ליקטנו הגהות נחוצות מתוך הרבה ספרי אחרונים שבהם הגהות רבות על הטור ומפרשיו, כגון כנסת הגדולה, שלחן גבוה, מאמר מרדכי וכו'.

ב.      זכינו לקבל ספרי ארבעה טורים של גדולי ישראל מדור העבר ולהבחל"ח גדולי דורנו, ובהם הגהות רבות ותקונים חשובים ומראי מקומות, לדברי הטור ומפרשיו. כמו כן קבלנו ספרי טורים מראשי כוללים ואברכים מופלגים, שהביאו לידיעתנו תיקוני טעויות והגהות נחוצות לטור ומפרשיו. ממה שגילו דרך לימודם.

 

אופן תיקון הטעויות וההוספות


א.    ארבעה טורים אלו עם כל מפרשיהם הוגהו בדקדוק רב על פי הדפוסים הראשונים מלה במלה. וחלקם גם על פי כתבי יד (ראה באריכות במבוא בתחלת אורח חיים ח"א) ורק על פיהם מחקנו והוספנו בפנים.

ב.    לא מחקנו ולא הוספנו בתוך דברי הפוסקים מן הסברא, או מהשוואת המובאות למקור, אפילו אם מצאנו לגדולי ישראל שהגיהו כך בספריהם או בגליון הטור שלהם. בכל מקרה כזה, הסגרנו את הטעות בסוגריים עגולים, והוספנו את התיקון בתוך סוגריים מרובעים.

ג.     אחר שגם בדפוסים הראשונים נפלו שיבושים, ויש בידינו מאות דוגמאות על כך, מה גם שהרבה מן השיבושים הללו תוקנו במהדורות המאוחרות, שהגיהו וסילקו את הטעויות. לכן בעצת גדולי התורה נהגנו, שבאם ההגהה ברורה ומוכרחת, אין להרבות בריבוי סוגריים עגולים ומרובעים, אשר עלולים לבלבל את הלומד, ונקטנו כפי הדפוסים המתוקנים. וכל זה רק אחר שנקבע הדבר בודאות על פי ספרי האחרונים וגליונות הטור של גאוני הדורות כל השנים.

ד.     פעמים הוספנו מילים מדברי הגמרא והפוסקים, המצוטטים על ידי מפרשי הטור בקצרה, או שלכאורה נשמטו כמה מילים מההעתקה המושלמת. השלמות אלו המקלים על ההבנה נעשו בתוך סוגריים מרובעים.

ה.    בסוגריים מרובעים הוספנו גם שם המחבר והכותב, כאשר מרן הבית יוסף כותב "ועוד כתב" ואינו ברור למי כוונתו. או לחילופין, כאשר הוא מעתיק את דברי הראשונים, ולא ברור היכן מסתיימת ההעתקה וכבר מתחילים דברי עצמו, אזי הוספנו נקודה, או שרשמנו [עכ"ל], בתוך סוגריים מרובעים.

ו.       מראי מקומות בדברי המפרשים שנכתבו במקור, כלומר שנראה שנכתבו על ידי המחברים, וכבר נדפסו בדפוס הראשון - נדפסו באותיות רגילות. אולם אם נמצאו משובשים או שאינם מתאימים לדפי יהדפוסים שלנו (כגון: דפי הר"ן והמרדכי וכו'), אזי צוין מראה המקום הנכון בתוך סוגריים מרובעים, והקודמים הוסגרו בסוגריים עגולים. אכן כל ציון מראה מקום שנוסף על ידי מדפיסים במהדורות מאוחרות ונמצא משובש, נמחק לגמרי, והושם מראה המקום הנכון במקומו.


והשי"ת יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות.

 

 

תנו עיניכם ביופי הדפוס


א.     זה יותר ממאה שנה שלא נדפס הטור מחדש אלא במהדורות צילום שרבו בהן אותיות קטנות ושבורות. זכינו ובמהדורתנו נדפס הטור על כל מפרשיו בהדפסה חדשה, עם הטכנולוגיה העדכנית ביותר.

ב.     הספר הוגה כמה פעמים בדקדוק רב על ידי חבר תלמידי חכמים מומחים בהגהה, וכן בהגהה ממוחשבת.

ג.      הטור ומפרשיו נדפסו באותיות גדולות ויפות. כל מפרש נדפס בצורת אות שונה. לכל ציון בטור למפרשיו ניתנה אות בצורה שונה, כדי להקל על הלומד.

ד.      הוגדלו הרווחים בין המילים והשורות, וכן בין מפרש למפרש.


ה.     כל ציוני מראה מקום שאינם מהמחברים עצמם נדפסו באותיות קטנות, כדי שלא לעכב רהיטות הקריאה.

ו.        כל סעיף נדפס בשורה חדשה. כל הדיבורים הארוכים חולקו לקטעים קצרים עם רווח בין קטע לקטע,  כדי להקל על הלומד.

ז.       נדפס על נייר קרם אטום שלא ייראו האותיות מהצד השני.

ח.     יתר המעלות הרבות נתבארו בשורות המבוא, ועוד באריכות במבוא בתחלת טור אורח חיים חלק א'.

.

 

 

מעוניין לקבל מידע נוסף אודות מוצר זה? שאל אותנו הוסף לסל

אוצר הספרים - החנות הזולה ביותר לספרי הקודש שלך! אצלינו תהנו מ: אדיבות, זריזות,שירות טוב ומחירים זולים. צלצלו והזמינו עכשיו  074-703-71-71
ספרי קודש, ספרי יהדות, ספרי קודש בזול, ספרי הרב עובדיה יוסף, חנות ספרי קודש, מכירת ספרי קודש