'עם ישראל' פסקאות מכתבי הרב קוק ראש יהודי,ספר עם ישראל ראש יהודי,מגוון ספרי קודש וספרי יהדות במחירים ללא תחרות כנסו כעת לאוצר הספרים-הפצת ספרי קודש, ותיהנו ממחירים מפתיעים ושירות אדיב
מוצרים מומלצים
אחרונים שנצפו

'עם ישראל' - פסקאות מכתבי הרב קוק / ראש יהודי

56.00 ₪
מחיר מחירון:  65.00 ₪
מחיר בחנות:  56.00 ₪
אתה חוסך:  9.00 ₪
הוסף לסל
מק"ט: 4454545432
זמן אספקה: 5 ימי עסקים
הוצאה לאור: ראש יהודי
סוג מוצר: מוצר חדש

 
'עם ישראל' - פסקאות מכתבי הרב קוק / ראש יהודי
תיאור הספר

'עם ישראל' - פסקאות מכתבי הרב קוק / ראש יהודי.

לכבוד יום הפטירה של מרן הרב קוק זצוק"ל, בימים אלו יוצא לאור ספרו של הרב ערן טננבאום 'עם ישראל' העוסק בכתבי הרב קוק ובשאלה האם עם ישראל הוא עם ככל העמים. הספר, בן 400 עמודים, יצא לאור בהוצאת ארגון 'ראש יהודי'. הרב טננבאום, נשוי ואב לשמונה, תושב חיפה בוגר ישיבות "בני דוד" בישוב עלי ו"הר המור" בירושלים. טננבאום, רס"ן במילואים אשר שימש עד לא מזמן כקצין מודיעין בחטיבת מילואים. בין היתר לימד טננבאום בישיבות גבוהות ובית מדרש לאברכים וסטודנטים. כיום הוא מלמד בבית המדרש של הגרעין התורני בעכו מעבירים שיעורים לציבור הרחב בחיפה.

העמים הם ה"שחקנים המרכזיים" על בימת ההיסטוריה. הם אלו שמנהלים ומקדמים את האנושות והם אלו שמעצבים את המציאות. היחידים למיניהם, כשרוניים ומשמעותיים ככל שיהיו, לאמיתו של דבר, מושפעים ואף תלויים בעמים אליהם הם משתייכים.

אם כן, מהו עם? האם עם הוא רק אוסף של יחידים שהתאגדו סביב אינטרסים משותפים או שיש בקרבו גם כוח מניע ציבורי לאומי בפני עצמו שלא נובע מהיחידים?

חז"ל מלמדים אותנו שלכל עם יש תוכן ייחודי משלו, שמעצב את המסגרת הלאומית והציבורית שלו. תוכן פנימי זה בא לידי ביטוי בחיים הלאומיים של העם במציאות.

מהו עם ישראל? האם הוא עם ככל העמים? האם בחלק מתחומי החיים הוא דומה ובחלק שונה?   מהו תפקידו וייעודו על בימת ההיסטוריה?

היכולת של היחיד לקחת חלק בהתקדמות הלאומית של עמו תלויה בהבנתו ובהתאמתו לתוכן הייחודי של העם.

בספר זה מובאות פסקאות שלוקטו מכתבי הרב אברהם יצחק קוק זצ"ל ועוסקות בנושא עם ישראל ובכלל זה: ייחודו, כישרונו, לאומיותו, יחסיו לתורה ולארץ, יחסי הגומלין בינו לבין שאר העמים והתנהלותו על בימת ההיסטוריה עד עת גאולתו. לפסקאות מצורף ביאור מקיף.

מתוך הספר 'עם ישראל'  עולה תמונה מקיפה אודות מהותו של עם ישראל, שמעמיקה את הבנתו של הקורא ומחזקת את תודעתו הלאומית.


להלן מובא הפרק הראשון מתוך הספר:

פרק ראשון מהותוייחודו וכישרונו

 

הופעת עם ישראל על בימת ההיסטוריה אורות ישראל א א

כְּנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל הִיא תַּמְצִית הַהֲוָיָה כֻּלָּהּוּבָעוֹלָם-הַזֶּה נִשְׁפָּע תַּמְצִית זוֹ בָּאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית מַמָּשׁבְּחָמְרִיּוּתָהּ וְרוּחָנִיּוּתָהּבְּתוֹלַדְתָּהּ וֶאֱמוּנָתָהּוְהַהִיסְתּוֹרְיָה הַיִּשְׂרְאֵלִית הִיא תַּמְצִית הָאִידֵאָלִי שֶׁל הַהִיסְתּוֹרְיָה הַכְּלָלִיתוְאֵין לְךָ תְּנוּעָה בָּעוֹלָם בְּכָל הָעַמִּים כֻּלָּם שֶׁלֹּא תִּמָּצֵא דֻּגְמָתָהּ בְּיִשְׂרָאֵלוֶאֱמוּנָתָהּ הִיא הַתַּמְצִית הַמְּסֻלָּת וְהַמָּקוֹר הַמַּשְׁפִּיעַ אֶת הַטּוֹב וְהָאִידֵאָלִיּוּת לָאֱמוּנוֹת כֻּלָּןוּמִמֵּילָא הַכֹּחַ הַמְבַקֵּר אֶת כָּל הַמֻּשָּׂגִים הָאֱמוּנִיִּיםעַד שֶׁיְּבִיאֵם לְמַדְרֵגַת שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ד', וֵאלֹהַיִךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל אֱלֹהֵי כָל הָאָרֶץ יִקָּרֵא

כְּנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל הִיא תַּמְצִית הַהֲוָיָה כֻּלָּהּ"כנסת ישראל", תוכן החיים הפנימי של עם ישראל, מכיל את עיקר התכנים והתהליכים שמופיעים ומקדמים את המציאות.

וּבָעוֹלָם-הַזֶּה נִשְׁפָּע תַּמְצִית זוֹ בָּאֻמָּה הַיִּשְׂרְאֵלִית מַמָּשׁתוכן חיים זה הוטמע בעם ישראל ב"לידתו" כשהופיע כעם על בימת ההיסטוריה ביציאת מצרים, ומעצב את כל כוחותיו בְּחָמְרִיּוּתָהּ בכוחות הלאומיים והמעשיים של העם,וְרוּחָנִיּוּתָהּבנטייתו ושאיפתו הרוחנית,בְּתוֹלַדְתָּהּ כלהשתלשלות הדורות של העם מוציאיםלפועל רבדים שונים של התוכן הפנימי הזה וֶאֱמוּנָתָהּ בחיוניות האלוהית הזורמת בעם ומניעה אותו.

וְהַהִיסְתּוֹרְיָה הַיִּשְׂרְאֵלִית הִיא תַּמְצִית הָאִידֵאָלִי שֶׁל הַהִיסְתּוֹרְיָה הַכְּלָלִיתוְאֵין לְךָ תְּנוּעָה בָּעוֹלָם בְּכָל הָעַמִּים כֻּלָּם שֶׁלֹּא תִּמָּצֵא דֻּגְמָתָהּ בְּיִשְׂרָאֵלעם ישראל ביחס לאומות העולם הוא כ"לב באברים" ולכן התנהלותו במציאות והתהליכים העוברים עליו משפיעים באופן ישיר על העמים כולם. התהליך ההיסטורי שעבר עם ישראל מבטא את ההתרחשויות המרכזיות שעברה האנושות, וכל תנועות החיים והמגמות הכלליות שהופיעו בהיסטוריה של העמים הופיעו בזעיר אנפין בעם ישראל.

וֶאֱמוּנָתָהּ הִיא הַתַּמְצִית הַמְּסֻלָּת (משובחת)וְהַמָּקוֹר הַמַּשְׁפִּיעַ אֶת הַטּוֹב וְהָאִידֵאָלִיּוּת לָאֱמוּנוֹת כֻּלָּןהחיוניות האלוהית הזורמת בעם ישראל ומאפשרת לו לפעול במציאות מתוך שייכות לקדושה ויראת שמים, משפיעה על הנטייה הרוחנית והאמונית של כל העמים.

וּמִמֵּילָא הַכֹּחַ הַמְבַקֵּר אֶת כָּל הַמֻּשָּׂגִים הָאֱמוּנִיִּיםעַד שֶׁיְּבִיאֵם לְמַדְרֵגַת שָׂפָה בְרוּרָה לִקְרֹא כֻלָּם בְּשֵׁם ד', וֵאלֹהַיִךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל אֱלֹהֵי כָל הָאָרֶץ יִקָּרֵאביכולתו ובאחריותו של עם ישראל לישר ולהעמיק את תפיסת העולם הדתית של העמים עד לכדי שיגיעו להכרה שלמה במציאות ה'.

 

יציאת מצרים – לידת עם ישראל עולת ראיה ב עמרפז

לֶחֶם עֹנִיוִיצִיאַת חִפָּזוֹןאֵלֶּה הֵמָּה הַמְסַמְּנִים אֶת צוּרַת הַמַּצָּהאָמְנָם יְצִיאַת הַחִפָּזוֹן בִּיסוֹדָהּ הָיְתָה עֲצַת ד', לְהָרִים מַעֲלָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא עַל פִּי דֶּרֶךְ הַהִתְפַּתְּחוּת הַסִּדּוּרִיתשֶׁכָּל אֻמָּה מִתְפַּתַּחַת בִּסְדָרֶיהָ הַטִּבְעִיִּים וְתָבֹא לְמַעֲלָתָהּ הַחָמְרִית וְהָרוּחָנִית לְאִטָּהּכִּי אִם שֶׁהַכֹּחוֹת הַגְּדוֹלִיםהַנִּרְדָּמִים בְּנֶפֶשׁ הָאֻמָּה כָּל זְמַן הֱיוֹתָם בְּמִצְרַיִםכְּבוּשִׁים בְּעֹנִי וְשִׁפְלוּת חָמְרִית וּמוּסָרִיתיֵצְאוּ בְּפֶתַע פִּתְאֹם מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַלעַד שֶׁנֶּהֶפְכוּ מֵעֲבָדִים שְׁפָלִים לְעַם תַּרְבּוּתִי בְּתַרְבּוּת אֱלֹהִית רַבַּת וְרָמַת עֵרֶךְלְעַם קָדוֹשׁ הָרָאוּי לְהַהַדְרָכָה הַיּוֹתֵר עֶלְיוֹנָהלָאוֹר הַיּוֹתֵר גָּדוֹלשֶׁל תּוֹרַת אֱמֶתוְהִנֵּה כָּאן נוֹלַד גּוֹי פַּעַם אֶחָתוְיַד דעָשְׂתָה זֹאת לְהַעֲמִיד אֶת יִשְׂרָאֵל לְגוֹי לְפָנָיו עַל יְדֵי יָדוֹ הַחֲזָקָהעַל כֵּן הָיָה הָעִקָּר בַּבִּנְיָן שֶׁלֹּא תִּהְיֶה מְעֹרֶבֶת בְּצוּרָתָם הַלְּאֻמִּית שׁוּם צוּרָה קוּלְתּוּרִית (תרבותית),שֶׁכָּל הַקִּנְיָנִים הָרוּחָנִיִּים בְּיַחַשׂ לְאֻמִּי שֶׁרָאוּ בְּמִצְרַיִם לֹא נָגְעוּ אֲלֵיהֶם מְאוּמָהוְאוֹתוֹ הַמְעַט שֶׁנִּדְבַּק בְּיָדָם מֵעֲבוֹדָה זָרָה שֶׁל מִצְרַיִם מָשְׁכוּ יְדֵיהֶם מִמֶּנּוּקֹדֶם שְׁחִיטַת הַפֶּסַחעַד שֶׁהָיוּ מְשֻׁלָּלִים מִכָּל צוּרָה לְאֻמִּיתוְהָיְתָה אֶפְשָׁרוּת שֶׁתָּחוּל עֲלֵיהֶם הַטְבָּעַת הַצּוּרָה הָאֱלֹהִיתבְּתוֹר מְיַסֶּדֶת הַבִּנְיָן שֶׁל הָאֻמָּה בִּכְלָלָהּ. "דבָּדָד יַנְחֶנּוּ וְאֵין עִמּוֹ אֵל נֵכָר".(1) וְהִנֵּה לוּלֵא הָיוּ יִשְׂרָאֵל עַם כָּזֶהשֶׁיּוּכַל לְהִתְפַּתֵּחַ רַק עַל פִּי הַנְּטִיעָה הָאֱלֹהִיתוְשֶׁשּׁוּם צוּרָה אַחֶרֶת אֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְרַכֵּב בּוֹאָז לֹא הָיָה צָרִיךְ כְּלָל לְאוֹתוֹ הַחִפָּזוֹןוְהָיוּ מִתְפַּתְּחִים מְעַט מְעַטמִמַּעֲלָה לְמַעֲלָהמִתּוֹךְ הַתַּרְבּוּת הַמִּצְרִית לְתַרְבּוּת יוֹתֵר טוֹבָה עַד שֶׁהָיוּ בָּאִים לְהֶכְשֵׁר קַבָּלַת הַתּוֹרָהאֲבָל מִתּוֹךְ שֶׁשּׁוּם תַּרְבּוּת אַחֶרֶת הִיא מְעַכֶּבֶת אֶת קְדֻשַּׁת הַתּוֹרָה וְהַצּוּרָה הָאֱלֹהִית הַמְּיֻחֶדֶת לְיִשְׂרָאֵל לָחוּל עֲלֵיהֶםעַל כֵּן לְעוֹלָם לֹא הָיוּ כְּלָל רְאוּיִים לְפִתּוּחַ שֶׁל הַדְרָגָהוְהָיָה מִשּׁוּם כָּךְ הַחִפָּזוֹן מֻכְרָח.

(1) דברים לב יב

 

כישרון האמונה בישראל שמונה קבצים ז קלב

שְׁתֵּי מִדּוֹת הֵןיְסוֹד הַטִּבְעִי שֶׁל הָאֱמוּנָהעֲרִיגַת הַקֹּדֶשׁ שֶׁבְּנֶפֶשׁ הָאָדָםוְהַיְסוֹד הָעֶלְיוֹן הֶאָרַת הַקֹּדֶשׁ בַּצּוּרָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁלְּמַעְלָה מִן הַטֶּבַעהַמּוֹשֶׁלֶת עַל הַטֶּבַע וּמְשַׁכְלְלוֹבַּצּוּרָה הַטִּבְעִית שֶׁל הַקֹּדֶשׁ שֶׁבִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵלכְּבָר חֲקוּקִים הֵם כָּל תָּכְנֵי הַצּוּרוֹת שֶׁל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן וּסְעִיפֵיהֶןכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּבְּהַטִּבְעִיּוּת הָאֱמוּנִית שֶׁל עֲרִיגַת הַקֹּדֶשׁ שֶׁל כָּל הָעוֹלָםאֲפִלּוּ בַּצַּד הַטָּהוֹר שֶׁלָּהּאֵין שָׁם אוֹתוֹ הָאוֹר הַמַּבְלִיט אֶת הַמִּצְווֹתעַל-כֵּן כְּשֶׁזּוֹרַחַת בְּנִשְׁמַת יִשְׂרָאֵל הָאוֹרָה הַטִּבְעִית הָאֱמוּנִית שֶׁלָּהּהֲרֵי הַזֵּרוּז וְהַחִבּוּב שֶׁל הַמִּצְווֹתהוֹלֵךְ וּמִתְרַחֵבאֲבָל כְּשֶׁמִּתְפָּרֵץ אֵיזֶה זֶרֶם שֶׁל רוּחַ אֱמוּנִיּוּת זָרָהאֲפִלּוּ כְּשֶׁתִּהְיֶה מְטֹהֶרֶת מִזָּרִיּוּת אֱלִילִיּוּת וּשְׁמָצֶיהָבְּכָל-זֹאת הִיא מְעַכֶּבֶת אֶת הַמֵּרוֹץ הַכַּבִּיר שֶׁל חִבַּת הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לִפְרָטֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה וּמִצְוֹתוְעִם כָּל הַהֶבְדֵּל הָעַצְמִי שֶׁיֵּשׁ בֵּין הַטִּבְעִיּוּת אֲשֶׁר לַעֲרִיגַת הַקֹּדֶשׁ יְסוֹד הָאֱמוּנָה בִּתְכוּנַת הַנֶּפֶשׁ בְּיִשְׂרָאֵל לְאוֹתָהּ הַכְּלָלִיתשֶׁאֶפְשָׁר לָהּ לִהְיוֹת בְּיִשְׁרֵי לֵב שֶׁבְּכָל הָאָדָם כֻּלּוֹיֵשׁ לָהֶם אֵיזֶה יַחַשׂ זֶה לָזֶהוְכָל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה מִתְבָּרְכוֹת בִּיסוֹדָן בְּתֹכֶן הַקֹּדֶשׁ מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵלאֲבָל לְאוֹתָהּ הַתְּכוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁלְּמַעְלָה מִן הַטֶּבַעשֶׁהִיא תְּכוּנַת הַתּוֹרָה אֵין יַחַשׂ כְּלָל לְכָל גּוֹי.

שְׁתֵּי מִדּוֹת הֵןיְסוֹד הַטִּבְעִי שֶׁל הָאֱמוּנָהעֲרִיגַת הַקֹּדֶשׁ שֶׁבְּנֶפֶשׁ הָאָדָםוְהַיְסוֹד הָעֶלְיוֹן הֶאָרַת הַקֹּדֶשׁ בַּצּוּרָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁלְּמַעְלָה מִן הַטֶּבַעהַמּוֹשֶׁלֶת עַל הַטֶּבַע וּמְשַׁכְלְלוֹקיימות שתי מדרגות בנטייה האמונית והאלוהית שבנפש האדם. המדרגה הראשונה היא יסוד טבעי של אמונה. יסוד זה מצוי בנפש האדם, לצד תאוות וכוחות נוספים המרכיבים את נפשו, וגורם לו לערוג באופן טבעי אל הקודש. כוח זה קיים בכל אדם באנושות והוא היסוד של כל הדתות בעולם. המדרגה השנייה היא הארת התורה, הארה אלוהית למעלה מהטבע, הבאה לתקן את הטבע ולהעלותו עד לחשיפת הקדושה שבו. יסוד זה קיים אך ורק בנשמת עם ישראל.

בַּצּוּרָה הַטִּבְעִית שֶׁל הַקֹּדֶשׁ שֶׁבִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵלכְּבָר חֲקוּקִים הֵם כָּל תָּכְנֵי הַצּוּרוֹת שֶׁל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן וּסְעִיפֵיהֶןכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּההבדל שבין ישראל לשאר העמים איננו רק בתוספת הצורה העליונה - הארת הקודש, אלא גם בצורה התחתונה - תכונת האמונה הטבעית שבנפש. בנטיית האמונה הטבעית של ישראל חקוקה ההכנה לעיבוד שיעשה בה הקודש העליון על ידי קדושת המצוות. נטייה זו בישראל תובעת את עשיית המצוות. ישראל מטבעם אינם מסתפקים באמונה שבלב בלבד, אלא דורשים גם קיום מצוות מעשי המודרך על פי הקודש העליון.

בְּהַטִּבְעִיּוּת הָאֱמוּנִית שֶׁל עֲרִיגַת הַקֹּדֶשׁ שֶׁל כָּל הָעוֹלָםאֲפִלּוּ בַּצַּד הַטָּהוֹר שֶׁלָּהּאֵין שָׁם אוֹתוֹ הָאוֹר הַמַּבְלִיט אֶת הַמִּצְווֹתעניינם של המצוות אינו הוצאה לפועל וביטוי של האמונה בלבד אלא הוא עיבוד של האמונה הטבעית והתאמתה לקודש העליון, לתורה, שמקדשת ומרוממת גם את הרובד המעשי. מדרגה זו אינה שייכת לאומות שעניינן הוא הטבע, העולמיות, והן לא יכולות להגיע אל הקודש. לכן אין להן שייכות לקיום המצוות.

עַל-כֵּן כְּשֶׁזּוֹרַחַת בְּנִשְׁמַת יִשְׂרָאֵל הָאוֹרָה הַטִּבְעִית הָאֱמוּנִית שֶׁלָּהּהֲרֵי הַזֵּרוּז וְהַחִבּוּב שֶׁל הַמִּצְווֹתהוֹלֵךְ וּמִתְרַחֵבבגלל שההכנה לקיום מצוות חקוקה בנפש ישראל, אז כשמציאות הנפש של ישראל מתגברת ויש התעוררות של נטיית האמונה והעריגה האלוהית, הדבר מוצא את ביטויו בחיבוב המצוות.

אֲבָל כְּשֶׁמִּתְפָּרֵץ אֵיזֶה זֶרֶם שֶׁל רוּחַ אֱמוּנִיּוּת זָרָהאֲפִלּוּ כְּשֶׁתִּהְיֶה מְטֹהֶרֶת מִזָּרִיּוּת אֱלִילִיּוּת וּשְׁמָצֶיהָבְּכָל-זֹאת הִיא מְעַכֶּבֶת אֶת הַמֵּרוֹץ הַכַּבִּיר שֶׁל חִבַּת הַקֹּדֶשׁ אֲשֶׁר לִפְרָטֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה וּמִצְווֹתהנטייה הטבעית לאמונה שיש לגויים לא מצריכה עבודה ועמל על מנת לעבד ולהעמיק אותה. כשעם ישראל נמשך אחרי הגויים ומשתמש באותם סממנים וסגנונות של אמונה המצויים אצלם, ובכלל זה חיקוי דרכי החינוך והטקסים הדתיים למיניהם, הדבר גורם לו לדיכוי התכונה הטבעית של זריזות וחשק לקיום מצוות מעשיות.

וְעִם כָּל הַהֶבְדֵּל הָעַצְמִי שֶׁיֵּשׁ בֵּין הַטִּבְעִיּוּת אֲשֶׁר לַעֲרִיגַת הַקֹּדֶשׁ יְסוֹד הָאֱמוּנָה בִּתְכוּנַת הַנֶּפֶשׁ בְּיִשְׂרָאֵל לְאוֹתָהּ הַכְּלָלִיתשֶׁאֶפְשָׁר לָהּ לִהְיוֹת בְּיִשְׁרֵי לֵב שֶׁבְּכָל הָאָדָם כֻּלּוֹיֵשׁ לָהֶם אֵיזֶה יַחַשׂ זֶה לָזֶהוְכָל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה מִתְבָּרְכוֹת בִּיסוֹדָן בְּתֹכֶן הַקֹּדֶשׁ מִמְּקוֹר יִשְׂרָאֵללמרות ההבדל שיש בין צורתה של האמונה הטבעית של ישראל לבין זו של שאר העמים, יש להן מכנה משותף בהיות שתיהן אמונה טבעית. דבר זה גורם לאומות העולם לחוש שיש להן מגע וקשר לנטייה האמונית הטבעית של ישראל המופיעה בעילוי ובאיכות, וממילא הן מתעוררות להגביר את העריגה שלהם לאלוהים.

אֲבָל לְאוֹתָהּ הַתְּכוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁלְּמַעְלָה מִן הַטֶּבַעשֶׁהִיא תְּכוּנַת הַתּוֹרָה אֵין יַחַשׂ כְּלָל לְכָל גּוֹי. לעומת זאת, להארת התורה הבאה לרומם את המציאות הטבעית עד להופעת הקודש, אין לגויים שום קשר.

 

כישרון הרוח בישראל אורות ישראל א יא

כְּנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל מְנַצַּחַת אֶת הָעוֹלָם בְּכֹחָהּ הָרוּחָנִישֶׁיְּסוֹדָהּ הָעֲלִיָּה הַמּוּסָרִית הַמֻּחְלֶטֶתהָעוֹלָה עַל הַנְּטִיּוֹת שֶׁבְּרוּחַ הָאָדָםגַּם עַל הַטּוֹבוֹת וְהַיּוֹתֵר יָפוֹת שֶׁבָּהֶןמְגַלָּה הִיא אֶת כֹּחָהּ בִּידִיעַת הַנְהָגַת הָעוֹלָם לְמַעְלָה מִדֶּרֶךְ הַטֶּבַעמַסְבֶּרֶת הִיא בְּנִסִּים וְנִפְלָאוֹת אֶת מַהוּתָהּ הָעַצְמִיתוְהָאֱמֶת הַזֹּאת הִיא בְּעַצְמָהּ מַגְבִּירָה אֶת הָעֹז הָרוּחָנִי בְּקִרְבָּהּ וּבָעוֹלָםאִי-אֶפְשָׁר לָאָדָם הַיְחִידִי וְהַקִּבּוּצִי שֶׁיִּתְעַלֶּה עַל טִבְעוֹבִּזְמַן שֶׁהוּא תָּמִיד חוֹשֵׁב שֶׁכָּל הַמֻּטְבָּע בַּטֶּבַע אֵין עָלָיו כֹּחַ עֶלְיוֹן לְהַחֲלִיפוֹ בְּעִלּוּיעַל כֵּן אֵין מָנוֹס מִשִּׁפְלוּת הַמּוּסָר שֶׁבְּעֹמֶק הָרוּחַ לֹא לְעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה-זָרָה וְלֹא לְכוֹפְרִים מֻחְלָטִיםוְהַמַּחֲשָׁבָה שֶׁהִיא מַעֲצֶמֶת אֶת הָרוּחַלְהַעֲלוֹתוֹ מִכָּל הַמִּגְרָעוֹת שֶׁבַּטֶּבַע הַבְּהֵמִי הַפִּרְאִי שֶׁל הָאָדָםהִיא רַק הַמַּחֲשָׁבָה הָאֱמוּנִיתהַמְבָרֶרֶת אֶת פְּעֻלּוֹתֶיהָ עַל-יְדֵי שִׁלְטוֹן שֵׁם דבָּעוֹלָם בְּהִתְגַּלּוּת רְצוֹנִית אִידֵאָלִיתשֶׁזֶּהוּ גִּלּוּי שֵׁם הַהֲוָיָה שֶׁבְּתוֹרַת יִשְׂרָאֵל.

כְּנֶסֶת-יִשְׂרָאֵל מְנַצַּחַת אֶת הָעוֹלָם בְּכֹחָהּ הָרוּחָנִישֶׁיְּסוֹדָהּ הָעֲלִיָּה הַמּוּסָרִית הַמֻּחְלֶטֶתהָעוֹלָה עַל הַנְּטִיּוֹת שֶׁבְּרוּחַ הָאָדָםגַּם עַל הַטּוֹבוֹת וְהַיּוֹתֵר יָפוֹת שֶׁבָּהֶן.

"כנסת ישראל", התוכן הנִשמתי הפנימי שמחייה את עם ישראל, מסוגל להעלות את המציאות למדרגה רוחנית ומוסרית נשגבה מעבר למדרגה הטבעית של העולם. תוכן פנימי זה מוכשר לזכך ולרומם את האדם יותר מהנטיות והשאיפות הישרות שטבועות בו.

מְגַלָּה הִיא אֶת כֹּחָהּ בִּידִיעַת הַנְהָגַת הָעוֹלָם לְמַעְלָה מִדֶּרֶךְ הַטֶּבַעמַסְבֶּרֶת הִיא בְּנִסִּים וְנִפְלָאוֹת אֶת מַהוּתָהּ הָעַצְמִיתוְהָאֱמֶת הַזֹּאת הִיא בְּעַצְמָהּ מַגְבִּירָה אֶת הָעֹז הָרוּחָנִי בְּקִרְבָּהּ וּבָעוֹלָם.

נשמה נשגבה זו מקנה לעם ישראל ידיעה ומבט פנימי כיצד להנהיג את המציאות מעבר לגדרים הטבעיים. בנוסף, היא מתגלה בחייו של העם באמצעות התרחשויות היסטוריות נִסיות על טבעיות. הידיעה וההתגלות הללו, שחושפות את שייכותו של עם ישראל גם למציאות שמימית עליונה, מגבירות את העוצמה הרוחנית בעם ובעולם.

אִי-אֶפְשָׁר לָאָדָם הַיְחִידִי וְהַקִּבּוּצִי שֶׁיִּתְעַלֶּה עַל טִבְעוֹבִּזְמַן שֶׁהוּא תָּמִיד חוֹשֵׁב שֶׁכָּל הַמֻּטְבָּע בַּטֶּבַע אֵין עָלָיו כֹּחַ עֶלְיוֹן לְהַחֲלִיפוֹ בְּעִלּוּי.

אדם או ציבור הסוברים, שהמציאות החומרית הטבעית היא מוחלטת ואין אפשרות להתקשר ולהתחיות מחיוניות נשגבה ממנה, לא יצליחו להתעלות על טבעם ומדרגתם.

עַל כֵּן אֵין מָנוֹס מִשִּׁפְלוּת הַמּוּסָר שֶׁבְּעֹמֶק הָרוּחַ לֹא לְעוֹבְדֵי עֲבוֹדָה-זָרָה וְלֹא לְכוֹפְרִים מֻחְלָטִים,

לכן, עובדי עבודה זרה וכופרים מוחלטים המשועבדים למציאות החושית החומרית בעולם בהכרח יתדרדרו לשפלות מוסרית.

וְהַמַּחֲשָׁבָה שֶׁהִיא מַעֲצֶמֶת אֶת הָרוּחַלְהַעֲלוֹתוֹ מִכָּל הַמִּגְרָעוֹת שֶׁבַּטֶּבַע הַבְּהֵמִי הַפִּרְאִי שֶׁל הָאָדָםהִיא רַק הַמַּחֲשָׁבָה הָאֱמוּנִיתהַמְבָרֶרֶת אֶת פְּעֻלּוֹתֶיהָ עַל-יְדֵי שִׁלְטוֹן שֵׁם דבָּעוֹלָם בְּהִתְגַּלּוּת רְצוֹנִית אִידֵאָלִיתשֶׁזֶּהוּ גִּלּוּי שֵׁם הַהֲוָיָה שֶׁבְּתוֹרַת יִשְׂרָאֵל.

התודעה היחידה שמסוגלת לחזק את רוח האדם ולשחרר אותה משִעבוד לחושיות ולתאוות היא האמונה בהנהגת ה' את המציאות.

 

כישרון הקדושה בישראל אורות ישראל ט ה

כְּשֶׁעַם הַקֹּדֶשׁ יִהְיֶה בָּרִיא וְחָזָק בְּגוּפוֹתִּתְגַּבֵּר וְתִתְחַזֵּק הַקְּדֻשָּׁה בָּעוֹלָםכְּשֶׁיַּלְדֵי יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ חֲזָקִיםבְּרִיאִים וּמוּצָקִיםיִהְיֶה אֲוִיר הָעוֹלָם קָדוֹשׁ וְטָהוֹרכָּל תֹּכֶן גַּשְׁמִי שֶׁל צַדִּיקִים מַעֲלֶה אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּרוּחָנִיּוּתוֹוְאֵין צַדִּיק בָּעוֹלָםשֶׁיַּגִּיעַ לְקַרְסֻלֶּיהָ שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כֻּלָּהּוּמוּבָן בָּזֶהשֶׁהַבְּרִיאוּת וְהַיִּתְרוֹן הַגַּשְׁמִי שֶׁל כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל זֶהוּ הַיְסוֹד לְאוֹר הָעוֹלָםלְקֹדֶשׁ הָעוֹלָםלְגִלּוּי הָאֱלֹהוּת בָּעוֹלָםלְטָהֳרַת הַמִּדּוֹתלְרוֹמְמוּת הַצֶּדֶק וְהוֹפָעַת הַמּוּסָר בְּנִצְחוֹנוֹ בָּעוֹלָםבְּיַחַשׂ לְחִבּוּרוֹ שֶׁל כָּל יָחִיד עִם כְּלָלוּת הָאֻמָּהכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הוּא צַדִּיק וְקָדוֹשׁכָּל דָּבָר גַּשְׁמִי יִשְׂרְאֵלִי הוּא מוּכָן לִקְדֻשָּׁה וַאֲצִילוּת עֶלְיוֹנָהפִּתּוּחַ אֹמֶץ הַגּוּפָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל יוֹצִיא מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל אִמּוּצֵי-נְשָׁמָה נִפְלָאִיםוְאוֹרָהּ הָעֶלְיוֹן שֶׁל תּוֹרָה יִמְצָא אֶת הַבָּסִיס הָאֵיתָן הָרָאוּי לוֹוְיָקוּמוּ לָנוּ מְאוֹרֵי עוֹלָםאַנְשֵׁי רוּחַ אֱלֹהִיםכַּבִּירֵי כֹּחַ שָׂרִים עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וִיכוֹלִים לָהֶם.

כְּשֶׁעַם הַקֹּדֶשׁ יִהְיֶה בָּרִיא וְחָזָק בְּגוּפוֹתִּתְגַּבֵּר וְתִתְחַזֵּק הַקְּדֻשָּׁה בָּעוֹלָםכְּשֶׁיַּלְדֵי יִשְׂרָאֵל יִהְיוּ חֲזָקִיםבְּרִיאִים וּמוּצָקִיםיִהְיֶה אֲוִיר הָעוֹלָם קָדוֹשׁ וְטָהוֹר.

בתקופת הגלות, התפתחות גשמית וחומרית של עם ישראל באה על חשבון התפתחות רוחנית ואמונית. היתה סתירה מובנית בין עולם הרוח לבין עולם החומר. בתקופת הגאולה בארץ ישראל, לעומת זאת, התחומים משתלבים ומפרים זה את זה. ככל שעם ישראל יגלה חוסן ותוקף בחייו הלאומיים הממשיים כך הארת הקדושה האלוהית במציאות תלך ותופיע ותתגלה לכל האנושות. רוח הקדושה תמלא ותחיה את המציאות באופן טבעי ולא תהיה שקיעה גשמית.

כָּל תֹּכֶן גַּשְׁמִי שֶׁל צַדִּיקִים מַעֲלֶה אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּרוּחָנִיּוּתוֹ.

כשצדיק עוסק בחייו בעניינים גשמיים הוא מעלה את הרוחניות בעולם לדרגה גבוהה ומשמעותית יותר. הוא לא רק צדיק שיש לו גם נטיות מעשיות אלא מדרגת הצִדקות שלו כוללת ויוצאת לפועל בנטיות הללו.

וְאֵין צַדִּיק בָּעוֹלָםשֶׁיַּגִּיעַ לְקַרְסֻלֶּיהָ שֶׁל כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל כֻּלָּהּוּמוּבָן בָּזֶהשֶׁהַבְּרִיאוּת וְהַיִּתְרוֹן הַגַּשְׁמִי שֶׁל כְּלָלוּת יִשְׂרָאֵל זֶהוּ הַיְסוֹד לְאוֹר הָעוֹלָםלְקֹדֶשׁ הָעוֹלָםלְגִלּוּי הָאֱלֹהוּת בָּעוֹלָםלְטָהֳרַת הַמִּדּוֹתלְרוֹמְמוּת הַצֶּדֶק וְהוֹפָעַת הַמּוּסָר בְּנִצְחוֹנוֹ בָּעוֹלָםבְּיַחַשׂ לְחִבּוּרוֹ שֶׁל כָּל יָחִיד עִם כְּלָלוּת הָאֻמָּהכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הוּא צַדִּיק וְקָדוֹשׁ.

עם ישראל, בכישרונו הנִשמתי הרוחני, מסוגל לרומם את המציאות מעבר לכל התרומות של הצדיקים היחידים. התרחבות גשמית מעשית של עם ישראל בארצו מביאה לידי הופעה של שפע רוחני אלוהי במציאות כולה, להזדככות כוחות החיים, הרצון והנפש של בני האדם, והשלטת צדק ומוסר אלוהי במציאות. הולך ומתברר שהחיים בעולם מלאי עושר וערך המאפשרים מגע עם החיים האלוהיים. כל יחיד מישראל, מצד קישורו ומעשיו למען העם כולו, שייך למדרגה של צדיק ומסוגל לקחת חלק בתהליך הכללי של הופעת הקדושה במציאות.

כָּל דָּבָר גַּשְׁמִי יִשְׂרְאֵלִי הוּא מוּכָן לִקְדֻשָּׁה וַאֲצִילוּת עֶלְיוֹנָהפִּתּוּחַ אֹמֶץ הַגּוּפָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל יוֹצִיא מִן הַכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל אִמּוּצֵי-נְשָׁמָה נִפְלָאִיםוְאוֹרָהּ הָעֶלְיוֹן שֶׁל תּוֹרָה יִמְצָא אֶת הַבָּסִיס הָאֵיתָן הָרָאוּי לוֹוְיָקוּמוּ לָנוּ מְאוֹרֵי עוֹלָםאַנְשֵׁי רוּחַ אֱלֹהִיםכַּבִּירֵי כֹּחַ שָׂרִים עִם אֱלֹהִים וְעִם אֲנָשִׁים וִיכוֹלִים לָהֶם.

פיתוח חוסן ועמידות ישראלית יוציא לפועל את מקור הכוחות הללו, נשמת האומה, וממילא היא תלך ותתעצם ותוליד אנשים ישראליים בעלי תעצומות רוח ונפש אדירות.

 

כישרון רוח הקודש בישראל אורות ישראל ט ז

בֶּאֱמֶת חֶסְרוֹן רוּחַ הַקֹּדֶשׁ בְּיִשְׂרָאֵל הוּא לֹא חֶסְרוֹן שְׁלֵמוּת כִּי-אִם מוּם וּמַחֲלָהוּבְאֶרֶץ-יִשְׂרָאֵל הִיא מַחֲלָה מַכְאֶבֶתשֶׁהִיא מֻכְרַחַת לְהֵרָפֵא. "כִּי אֲנִי דרֹפְאֶךָ".(1)

לעם ישראל יש נטייה ותכונה טבעית של "רוח הקודש", חיוניות וזרימה אלוהית פנימית, שמקשרת את העם לפנימיות החיים ומנחה אותו על פיהם. כשעם ישראל לא מסוגל לחיות ולהוציא לפועל את המעלה הזו, הוא בעצם דומה לאדם שיש לו "מום", דהיינו חיסרון באבר, ו"מחלה", דהיינו חיסרון בכל הגוף. זה לא רק חיסרון שלמות אלא חיים מדולדלים ורדודים ללא יכולת לבטא את כישרונות וכוחות החיים הגנוזים בעם.

בארץ ישראל, בה עם ישראל מסוגל ונתבע באופן פנימי וטבעי להוציא לפועל את כל כוחותיו באופן שלם, חיסרון רוח הקודש הוא "מחלה מכאבת". קיימת סתירה צורמת ומעיקה בין דרישת ונטיית החיים הפנימית של העם לבין מדרגתו בפועל.

  1. שמות טו כו

 

ייחודו הפנימי של ישראל מתבטא במצוות מעשיות אורות ישראל ה ז

יָכוֹל אָדָם (להעלות בדעתו)שֶׁכָּל הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים הוּא מִתְבַּלֵּט עַל-יְדֵי הַמִּצְווֹת שֶׁבְּפֹעַלשֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר לְהָרַעְיוֹן לִהְיוֹת מַקִּיף וְהוֹלֵךְ אֶת כָּל הָאָדָם כֻּלּוֹאֲבָל סְקִירָה שֶׁל טָעוּת הִיא זוֹכִּי אִם בֶּאֱמֶת הָיָה הָרוּחַ וְהָרַעְיוֹן מַקִּיף אֶת הַכֹּל לֹא הָיָה צֹרֶךְ בְּאוֹתוֹ הַהֶבְדֵּל הַמַּעֲשִׂי כְּלָלוְגַם לֹא הָיָה מוֹעִיל וּמִתְקַיֵּםאֲבָל תֹּכֶן דָּבָר הוּאשֶׁהַיְסוֹד הַנַּפְשִׁישֶׁהָרַעְיוֹן הוּא בָּנוּי עָלָיושֶׁעַל יְסוֹד אוֹתוֹ הָרַעְיוֹן כָּל הָאֶרֶג הַגָּדוֹל שֶׁל הַחֻקָּה הַמַּעֲשִׂית מִתְפַּשֵּׁטזֶה הַיְסוֹד הוּא הָעֶצֶם הַנִּשְׁמָתִישֶׁהוּא מְצַבְיֵן אֶת יִשְׂרָאֵל בְּתוֹר חֲטִיבָה מְיֻחֶדֶתחֲטִיבָה אַחַת בָּעוֹלָםוּמֵהַהַבְדָּלָה הַזֹּאת נוֹבְעוֹת הֵן כָּל הַהַבְדָּלוֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹתוַאֲפִלּוּ כְּשֶׁהָאַחֲרוֹנוֹת נִפְגָּמוֹת אֵינָן יְכוֹלוֹת לְהַגִּיעַ אֶת פְּגָמֵיהֶן בַּיְסוֹד הָעֶלְיוֹןשֶׁהִיא הַחֲטִיבָה הַנַּפְשִׁיתשֶׁהַהַבְדָּלוֹת כֻּלָּן יוֹנְקוֹת מִמֶּנָּהוּלְעוֹלָם יִשָּׁאֵר הֶבְדֵּל גָּמוּר בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּיםכְּדֵי לְבַסֵּס עַל-יְדֵי הַהַבְדָּלָה אֶת הַתֹּכֶן הַחֹל וְאֶת הַתֹּכֶן הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הָעוֹלָם בְּתִקּוּנוֹ הַמְרֻשָּׁם.

יָכוֹל אָדָם (להעלות בדעתו),שֶׁכָּל הַהֶבְדֵּל שֶׁבֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים הוּא מִתְבַּלֵּט עַל-יְדֵי הַמִּצְווֹת שֶׁבְּפֹעַלשֶׁהֲרֵי אֶפְשָׁר לְהָרַעְיוֹן לִהְיוֹת מַקִּיף וְהוֹלֵךְ אֶת כָּל הָאָדָם כֻּלּוֹ.

מתוך מבט חיצוני המשווה בין עם ישראל לשאר העמים אפשר לחשוב שכל ההבדל ביניהם הוא רק בקיום המצוות המעשיות. עם ישראל מצווה לקיים תרי"ג מצוות מהתורה ועוד רבות אחרות מחכמים ואילו שאר העמים מצווים מהתורה אך ורק ב"שבע מצוות בני נח". לגבי דעות והשגות רוחניות, כל בני האדם שווים בכישרון ובחובה להשיג אותם.

אֲבָל סְקִירָה שֶׁל טָעוּת הִיא זוֹכִּי אִם בֶּאֱמֶת הָיָה הָרוּחַ וְהָרַעְיוֹן מַקִּיף אֶת הַכֹּל לֹא הָיָה צֹרֶךְ בְּאוֹתוֹ הַהֶבְדֵּל הַמַּעֲשִׂי כְּלָלוְגַם לֹא הָיָה מוֹעִיל וּמִתְקַיֵּם.

מחשבה זו מוטעית היא. אם באמת הכישרון הרוחני והאמוני של עם ישראל היה זהה לזה של שאר העמים ולא היתה בו התאמה פנימית ייחודית למערכת המצוות הרחבה שהוא מקיים, אז לא היה לו צורך באותה מערכת מצוות והוא גם לא היה מחזיק בה לאורך זמן.

אֲבָל תֹּכֶן דָּבָר הוּאשֶׁהַיְסוֹד הַנַּפְשִׁישֶׁהָרַעְיוֹן הוּא בָּנוּי עָלָיושֶׁעַל יְסוֹד אוֹתוֹ הָרַעְיוֹן כָּל הָאֶרֶג הַגָּדוֹל שֶׁל הַחֻקָּה הַמַּעֲשִׂית מִתְפַּשֵּׁטזֶה הַיְסוֹד הוּא הָעֶצֶם הַנִּשְׁמָתִישֶׁהוּא מְצַבְיֵן אֶת יִשְׂרָאֵל בְּתוֹר חֲטִיבָה מְיֻחֶדֶתחֲטִיבָה אַחַת בָּעוֹלָםוּמֵהַהַבְדָּלָה הַזֹּאת נוֹבְעוֹת הֵן כָּל הַהַבְדָּלוֹת הַמַּעֲשִׂיּוֹת.

לאמיתו של דבר, היסוד הפנימי בעם ישראל, שממנו נובע הכישרון הרוחני והאמוני ועל גביו קיימת מערכת המצוות הרחבה, הוא היסוד הנִשמתי. בקרבו של עם ישראל לדורותיו קיימת נשמה אלוהית פנימית המהווה ומחיה אותו כעם ייחודי. ממקור חיים פנימי זה נובע הכישרון האמוני והרוחני שלו וממילא ההשגות הרוחניות ומעלות הקדושה אותם הוא יכול להשיג הן נשגבות ביותר ומעבר ליכולת ההשגה של עמים אחרים. בנוסף, מתוך התוכן הנשמתי והכישרון הרוחני שלו, יש לו שייכות למערכת מצוות מעשיות רחבה, שעל ידה הוא מוציא לפועל את התוכן האלוהי הפנימי שבו.

וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁהָאַחֲרוֹנוֹת נִפְגָּמוֹת אֵינָן יְכוֹלוֹת לְהַגִּיעַ אֶת פְּגָמֵיהֶן בַּיְסוֹד הָעֶלְיוֹןשֶׁהִיא הַחֲטִיבָה הַנַּפְשִׁיתשֶׁהַהַבְדָּלוֹת כֻּלָּן יוֹנְקוֹת מִמֶּנָּהוּלְעוֹלָם יִשָּׁאֵר הֶבְדֵּל גָּמוּר בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּיםכְּדֵי לְבַסֵּס עַל-יְדֵי הַהַבְדָּלָה אֶת הַתֹּכֶן הַחֹל וְאֶת הַתֹּכֶן הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הָעוֹלָם בְּתִקּוּנוֹ הַמְרֻשָּׁם

לאור זאת מובן, שגם במצב בו עם ישראל לא מקיים את המצוות בהם הוא מחויב, התוכן הנשמתי הפנימי שבו לא נפגע אלא רק לא יוצא לפועל. ממילא תמיד יישאר ההבדל המהותי בין עם ישראל לבין שאר העמים.

 

תהליך יצירת עם ישראל למהלך האידאות בישראל פרק ב

מִתּוֹךְ הַהֲכָנָה לָרַעְיוֹן הָאֱלֹהִימִתּוֹךְ הַנְּטִיָּה הָעֲצוּמָה שֶׁלְּרוּחַ הָאָדָם בִּכְלָלוֹ לְהִתְבַּסֵּס עַל יְסוֹדוֹ שֶׁל זֶה וְלִמְצֹא שָׁמָּה אֶת מַחְסֵהוּ וּבְסִיס עֶמְדָּתוֹהָהַמְשָׁכָה הַפְּנִימִית אֶל הָאוֹרָה וְהַמְּנוּחָהאֶל הָרוֹמְמוּת וְהָאַלְמָוֶת שֶׁבָּרַעְיוֹן הָאֱלֹהִי, – סוֹבֵב הוֹלֵךְ הוּא רוּחַ הָאָדָם לְבַקֵּשׁ אֶת מְגַמָּתוֹ בִּדְרָכִים שׁוֹנִיםבְּחֶזְיוֹנוֹת מִתְנַגְּדִים זֶה לָזֶהבְּעִרְבּוּבְיָה שֶׁל עַרְפִלֵּי צַלְמָוֶת עִם נִצּוֹצֵי נֹגַהּעַד שֶׁבָּא הַבִּטּוּי הַחַי שֶׁל הָאִידֵיאָה הָאֱלֹהִית בִּלְבוּשׁ הַסִּגְנוֹן הַלְּאֻמִּיבְּרוּם הַגֹּבַהּ וְהַהַתְאָמָה – בְּיִשְׂרָאֵל

מִתּוֹךְ הַהֲכָנָה לָרַעְיוֹן הָאֱלֹהִי,

לכל אדם בעולם יש נטייה רוחנית, נקודת עריגה לאלוהים, שאיפה גנוזה להתקשר לתוכן נצחי ונשגב.

מִתּוֹךְ הַנְּטִיָּה הָעֲצוּמָה שֶׁלְּרוּחַ הָאָדָם בִּכְלָלוֹ לְהִתְבַּסֵּס עַל יְסוֹדוֹ שֶׁל זֶה וְלִמְצֹא שָׁמָּה אֶת מַחְסֵהוּ וּבְסִיס עֶמְדָּתוֹהָהַמְשָׁכָה הַפְּנִימִית אֶל הָאוֹרָה וְהַמְּנוּחָהאֶל הָרוֹמְמוּת וְהָאַלְמָוֶת שֶׁבָּרַעְיוֹן הָאֱלֹהִיהנטייה הרוחנית של האדם דוחפת אותו לבסס את חייו בתחום חיי הרוח האלוהיים העמוקים והעליונים ולהתחיות מהשלווה הנצחית שבו באופן קבוע ויציב.

סוֹבֵב הוֹלֵךְ הוּא רוּחַ הָאָדָם לְבַקֵּשׁ אֶת מְגַמָּתוֹ בִּדְרָכִים שׁוֹנִיםבְּחֶזְיוֹנוֹת מִתְנַגְּדִים זֶה לָזֶהבְּעִרְבּוּבְיָה שֶׁל עַרְפִלֵּי צַלְמָוֶת עִם נִצּוֹצֵי נֹגַהּ,

מתוך נטייה זו האנושות צועדת מתחילת הבריאה ומחפשת דרכים לממש את שאיפתה לקרבת אלוהים. היא מחפשת מרחב בו תמצא שלווה רוחנית נעימה ובטוחה, אך היא לא מצליחה. היא מוצאת רק "חזיונות מתנגדים", ערכים וכוחות סותרים, לצד "נצוצי נוגה" הארות רוחניות מצומצמות המתנגשות עם כוחות החיים הטבעיים הפראיים שלה, "ערפילי צלמות". אין לאנושות את היכולת לממש את הנטייה הרוחנית שלה דרך הכוחות הלאומיים והמעשיים. יש סתירה מובנית בניהם.

עַד שֶׁבָּא הַבִּטּוּי הַחַי שֶׁל הָאִידֵיאָה הָאֱלֹהִית בִּלְבוּשׁ הַסִּגְנוֹן הַלְּאֻמִּיבְּרוּם הַגֹּבַהּ וְהַהַתְאָמָה – בְּיִשְׂרָאֵל.

עד שהתגלתה והופיעה במציאות ישות חדשה וייחודית – האומה הישראלית.

אומה זו, שאיפתה לקרבת אלוהים איננה רק נטייה ועריגה, כמו שיש לשאר האומות, אלא היא חיוניות רוחנית ותוכן חיים פנימיים שקיימים בליבה, והיא מסוגלת לממשם בחייה הלאומיים בפועל. באומה יש התאמה מוחלטת בין הנטייה והחיוניות הרוחנית שלה לבין הנטייה והכוחות הלאומיים המעשיים שנובעים ממנה ומבטאים אותה במציאות.

בְּרֵאשִׁית מַטָּעוֹ שֶׁל הָעָם הַזֶּהאֲשֶׁר יָדַע לִקְרֹא בְּשֵׁם הָרַעְיוֹן הָאֱלֹהִי הַבָּרוּר וְהַטָּהוֹר בְּעֵת הַשִּׁלְטוֹן הַכַּבִּיר שֶׁל הָאֱלִילִיּוּת בְּטֻמְאָתָהּ-פְּרָאוּתָהּנִתְגַלְּתָה הַשְּׁאִיפָה לְהָקִים צִבּוּר אֱנוֹשִׁי גָּדוֹל אֲשֶׁר "יִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ דלַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט". זוֹהִי הַשְּׁאִיפָהשֶׁבָּאָה מִכֹּחַ הַהַכָּרָה הַבְּרוּרָה וְהָעַזָּה וְהַתְּבִיעָה הַמּוּסָרִית הַכּוֹלֶלֶת וְהָרָמָהלְהוֹצִיא אֶת הָאֱנוֹשִׁיּוּת מִתַּחַת סֵבֶל נוֹרָא שֶׁל צָרוֹת רוּחָנִיּוֹת וְחָמְרִיּוֹת וְלַהֲבִיאֶנָּה לְחַיֵּי חֹפֶשׁ מְלֵאֵי הוֹד וָעֵדֶןבְּאוֹר הָאִידֵיאָה הָאֱלֹהִיתוּלְהַצְלִיחַ בָּזֶה אֶת כָּל הָאָדָם כֻּלּוֹ.

בְּרֵאשִׁית מַטָּעוֹ שֶׁל הָעָם הַזֶּהאֲשֶׁר יָדַע לִקְרֹא בְּשֵׁם הָרַעְיוֹן הָאֱלֹהִי הַבָּרוּר וְהַטָּהוֹר בְּעֵת הַשִּׁלְטוֹן הַכַּבִּיר שֶׁל הָאֱלִילִיּוּת בְּטֻמְאָתָהּ-פְּרָאוּתָהּנִתְגַלְּתָה הַשְּׁאִיפָה לְהָקִים צִבּוּר אֱנוֹשִׁי גָּדוֹל אֲשֶׁר "יִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ דלַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (1).

בניגוד לאומות העולם – אשר התאגדותם הלאומית מתחילה מקיבוץ חברתי לצרכים קיומיים ורק לאחר מכן מופיע ומתווסף הממד הנשמתי – "ישראל קדמו לעולם".(2) האידאל הישראלי קדם ליצירתו הממשית של העם.

בתחילת תהליך היצירה הממשי של עם ישראל עומד אבי האומה אברהם אבינו, שלמרות שחי בדור של עובדי עבודה זרה מלאי פראיות וברבריות, זיהה ודבק בבורא עולם ומנהיגו.(3) כבר אצל אברהם נתגלתה שאיפה פנימית להקים אומה גדולה שתאמין באחדות ה' ומתוך כך תבסס את מערכותיה השונות על אדני הצדק והמוסר. מתוך כך "אברהם מגייר את האנשים ושרה את הנשים".(4)

זוֹהִי הַשְּׁאִיפָהשֶׁבָּאָה מִכֹּחַ הַהַכָּרָה הַבְּרוּרָה וְהָעַזָּה וְהַתְּבִיעָה הַמּוּסָרִית הַכּוֹלֶלֶת וְהָרָמָהלְהוֹצִיא אֶת הָאֱנוֹשִׁיּוּת מִתַּחַת סֵבֶל נוֹרָא שֶׁל צָרוֹת רוּחָנִיּוֹת וְחָמְרִיּוֹת וְלַהֲבִיאֶנָּה לְחַיֵּי חֹפֶשׁ מְלֵאֵי הוֹד וָעֵדֶןבְּאוֹר הָאִידֵיאָה הָאֱלֹהִיתוּלְהַצְלִיחַ בָּזֶה אֶת כָּל הָאָדָם כֻּלּוֹ

השאיפה להקים אומה שיודעת את ה' באה מכוח הבנה מבוררת ותביעה מוסרית פנימית שיש לרומם את כל האנושות כולה ולא להסתפק בתיקונם הרוחני של יחידים. יש ערך עליון לקשר את המציאות המוגבלת עם ההארה הנשמתית הרוחנית ולהופיע - במקום "חיים מלאי צרות רוחניות וחומריות"- חיים מלאי "הוד", אסתטיקה רוחנית, ו"עדן", עונג אלוהי, בקרב כל האנושות.

(1) בראשית יח יט

(2) מדרש תנחומא "נשא" יא

(3) הלכות עבודה זרה לרמב"ם פרק א

(4) רש"י בראשית יב ה

 

לְמִלּוּאָהּ שֶׁל שְׁאִיפָה זוֹ צָרִיךְ דַּוְקָאשֶׁצִּבּוּר זֶה יִהְיֶה בַּעַל מְדִינָה פּוֹלִיטִית וְסוֹצְיאָלִית וְכִסֵּא מַמְלָכָה לְאֻמִּיתבְּרוּם הַתַּרְבּוּת הָאֱנוֹשִׁית, "עַם חָכָם וְנָבוֹן וְגוֹי גָּדוֹל", וְהָאִידֵיאָה הָאֱלֹהִית הַמֻּחְלֶטֶת מוֹשֶׁלֶת שָׁמָּה וּמְחַיָּה אֶת הָעָם וְאֶת הָאָרֶץ בִּמְאוֹר-חַיֶּיהָלְמַעַן דַּעַתשֶׁלֹּא רַק יְחִידִים חֲכָמִים מְצֻיָּנִיםחֲסִידִים וּנְזִירִים וְאַנְשֵׁי-קֹדֶשׁחַיִּים בְּאוֹר הָאִידֵיאָה הָאֱלֹהִיתכִּי גַּם עַמִּים שְׁלֵמִיםמְתֻקָּנִים וּמְשֻׁכְלָלִים בְּכָל תִּקּוּנֵי הַתַּרְבּוּת וְהַיִּשּׁוּב הַמְּדִינִיעַמִּים שְׁלֵמִיםהַכּוֹלְלִים בְּתוֹכָם אֶת כָּל הַשְּׂדֵרוֹת הָאֱנוֹשִׁיּוֹת הַשּׁוֹנוֹתמִן רוּם הָאִינְטֶלִיגֶנְצְיָה הָאָמָּנוּתִיתהַפְּרוּשִׁיתהַמַּשְׂכֶּלֶת וְהַקְּדוֹשָׁהעַד הַמַּעֲרָכוֹת הָרְחָבוֹתהַסּוֹצְיָאלִיּוֹתהַפּוֹלִיטִיּוֹת וְהָאֶקוֹנוֹמִיּוֹתוְעַד הַפְּרוֹלֶטַרְיוֹן לְכָל פְּלַגּוֹתָיואֲפִלּוּ הַיּוֹתֵר נָמוּךְ וּמְגֻשָּׁם.

לְמִלּוּאָהּ שֶׁל שְׁאִיפָה זוֹ צָרִיךְ דַּוְקָאשֶׁצִּבּוּר זֶה יִהְיֶה בַּעַל מְדִינָה פּוֹלִיטִית וְסוֹצְיאָלִית וְכִסֵּא מַמְלָכָה לְאֻמִּיתבְּרוּם הַתַּרְבּוּת הָאֱנוֹשִׁית, "עַם חָכָם וְנָבוֹן וְגוֹי גָּדוֹל",(1) וְהָאִידֵיאָה הָאֱלֹהִית הַמֻּחְלֶטֶת מוֹשֶׁלֶת שָׁמָּה וּמְחַיָּה אֶת הָעָם וְאֶת הָאָרֶץ בִּמְאוֹר-חַיֶּיהָ

כדי לממש את השאיפה האוניברסאלית הזו במלואה יש לבסס, בראש ובראשונה, אומה ייחודית שתשמש לעולם כ"לב". אומה זו צריכה להיות בעלת מערכות ציבוריות לאומיות וחברתיות משוכללות וחזקות היונקות את הכוח והחיוניות מהנטייה הרוחנית והאמונית, ומהשאיפה להתעלות לקרבת אלוהים.

לְמַעַן דַּעַתשֶׁלֹּא רַק יְחִידִים חֲכָמִים מְצֻיָּנִיםחֲסִידִים וּנְזִירִים וְאַנְשֵׁי-קֹדֶשׁחַיִּים בְּאוֹר הָאִידֵיאָה הָאֱלֹהִיתכִּי גַּם עַמִּים שְׁלֵמִיםמְתֻקָּנִים וּמְשֻׁכְלָלִים בְּכָל תִּקּוּנֵי הַתַּרְבּוּת וְהַיִּשּׁוּב הַמְּדִינִיעַמִּים שְׁלֵמִיםהַכּוֹלְלִים בְּתוֹכָם אֶת כָּל הַשְּׂדֵרוֹת הָאֱנוֹשִׁיּוֹת הַשּׁוֹנוֹתמִן רוּם הָאִינְטֶלִיגֶנְצְיָה הָאָמָּנוּתִיתהַפְּרוּשִׁיתהַמַּשְׂכֶּלֶת וְהַקְּדוֹשָׁהעַד הַמַּעֲרָכוֹת הָרְחָבוֹתהַסּוֹצְיָאלִיּוֹתהַפּוֹלִיטִיּוֹת וְהָאֶקוֹנוֹמִיּוֹתוְעַד הַפְּרוֹלֶטַרְיוֹן לְכָל פְּלַגּוֹתָיואֲפִלּוּ הַיּוֹתֵר נָמוּךְ וּמְגֻשָּׁם

אומה כזו, בה מתאחדות האידאה האלוהית והאידאה הלאומית בשלמות, תברר לאנושות כולה, כי היכולת להתקשר ולהתחיות מהנטייה האמונית והרוחנית שייכת לא רק ליחידים מיוחדים אלא לכל שדרות החברה, מערכותיה ופרטיה; החל מהשכבה העליונה המשכילה ועד המעמד הנמוך. בכלל זה: בעלי "אינטליגנציה אמנותית", דהיינו כוחות ציור מופשטים,

"פרושים", כלומר אוחזים בהנהגות המתרחקות מגסות גופנית, ומעמד "הפרולטריון", מעמד הפועלים.

(1) דברים ד ו

 

אוֹר הָאִידֵיאָה הָאֱלֹהִיתהָעוֹלֶה וּמִזְדַּקֵּק בְּקֶרֶב עַם כָּזֶה וּמַטְבִּיעַ בּוֹ אֶת חַיָּיו הַלְּאֻמִּיִּים הַמְלֵאִיםפּוֹעֵל הוּא אַחַר-כָּךְ בָּעוֹלָם כֻּלּוֹגַּם בְּצֵרוּף כָּל הַכֹּחוֹת הַפְּרָטִיִּים שֶׁבְּכָל עַם וְלָשׁוֹןבְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵםשֶׁהָיוּ נִמְצָאִים תָּמִיד מוּאָרִים בְּאוֹרָה זוֹ וְחַיִּים בָּהּוּפְעֻלָּה זוֹ תָּבִיא לִידֵי הַהַכָּרָה הַבְּטוּחָהשֶׁהַחַיִּים הַמְּדִינִיִּיםאֲפִלּוּ הַסּוֹצְיאָלִיִּים בַּמּוּבָן הַיּוֹתֵר רָחָביְקַבְּלוּ רַק אָז אֶת אֵיתָנִיּוּתָם וְאֶת עֶרְכָּם הָאֲמִתִּידַּוְקָא בִּהְיוֹתָם יוֹנְקִים מִטַּל הַחַיִּים הָעֶלְיוֹן שֶׁל הָאִידֵיאָה הָאֱלֹהִית הַמֻּחְלֶטֶתהַמַּכְשֶׁרֶת אֶת כָּל הַמְּצִיאוּת כֻּלָּהּבְּמוּבָנָהּ הָרָחָב וְהַמִּתְנַשֵּׂא גַּם מֵעֵבֶר לִגְבוּלוֹת הַכָּרָתֵנוּ הַמֻּגְבֶּלֶת וְצוּרוֹתֶיהָ אֶל תַּכְלִית רוֹמְמוּת מַעֲלָתָםהַהוֹלֶכֶת וּמִתְגַּבֶּרֶת בְּנַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים.

 

אוֹר הָאִידֵיאָה הָאֱלֹהִיתהָעוֹלֶה וּמִזְדַּקֵּק בְּקֶרֶב עַם כָּזֶה וּמַטְבִּיעַ בּוֹ אֶת חַיָּיו הַלְּאֻמִּיִּים הַמְלֵאִיםפּוֹעֵל הוּא אַחַר-כָּךְ בָּעוֹלָם כֻּלּוֹגַּם בְּצֵרוּף כָּל הַכֹּחוֹת הַפְּרָטִיִּים שֶׁבְּכָל עַם וְלָשׁוֹןבְּכָל מָקוֹם שֶׁהֵםשֶׁהָיוּ נִמְצָאִים תָּמִיד מוּאָרִים בְּאוֹרָה זוֹ וְחַיִּים בָּהּ.

השפע הנשמתי הרוחני המחיה וממלא את כלל המערכות הלאומיות והחברתיות בעם ישראל מכה גלים באנושות כולה.

השפעה זו נעשית קודם כל באופן סגולי פנימי, בדומה ללב המחיה את האברים, תוך שהיא מחיה ומשתפת "כוחות פרטיים" שנמצאים אצל האומות, כלומר ערכים רוחניים מסויימים וחסידי אומות העולם.

וּפְעֻלָּה זוֹ תָּבִיא לִידֵי הַהַכָּרָה הַבְּטוּחָהשֶׁהַחַיִּים הַמְּדִינִיִּיםאֲפִלּוּ הַסּוֹצְיאָלִיִּים בַּמּוּבָן הַיּוֹתֵר רָחָביְקַבְּלוּ רַק אָז אֶת אֵיתָנִיּוּתָם וְאֶת עֶרְכָּם הָאֲמִתִּידַּוְקָא בִּהְיוֹתָם יוֹנְקִים מִטַּל הַחַיִּים הָעֶלְיוֹן שֶׁל הָאִידֵיאָה הָאֱלֹהִית הַמֻּחְלֶטֶתהַמַּכְשֶׁרֶת אֶת כָּל הַמְּצִיאוּת כֻּלָּהּבְּמוּבָנָהּ הָרָחָב וְהַמִּתְנַשֵּׂא גַּם מֵעֵבֶר לִגְבוּלוֹת הַכָּרָתֵנוּ הַמֻּגְבֶּלֶת וְצוּרוֹתֶיהָ אֶל תַּכְלִית רוֹמְמוּת מַעֲלָתָםהַהוֹלֶכֶת וּמִתְגַּבֶּרֶת בְּנַחֲלָה בְּלִי מְצָרִים

על גבי ההשפעה הסגולית על העמים מופיעה השפעה בתחום ההכרתי הגלוי. הולכת ונבנית באנושות הכרה מלאת וודאות פנימית, שרק מתוך קישור לחיוניות הרוחנית האמונית האינסופית ניתן לבסס את חוסנם של המערכות הלאומיות ולקדמם.

הִכְשִׁירָה לָזֶה הָאִידֵיאָה הָאֱלֹהִית אֶת יִשְׂרָאֵל בִּתְכוּנָה פְּסִיכִיתבְּיַחַשׂ גִּזְעִיבְּמַצָּב גֵּאוֹגְרָפִישֶׁכֻּלָּם מְסַיְּעִים וּמַכְשִׁירִים לְכָךְ אֶת כֹּחוֹתָיו הָעַצְמִיִּים וְאֶת הַמַּעֲמָדִים הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ מִבַּחוּץוּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָהּ הַנִּשָּׂא וְהַנִּשְׂגָּבבְּיָמִים מִקֶּדֶםבִּימֵי פְּרִיחָתָהּ וְהַתְחָלַת גִּדּוּלָהּבִּימֵי "חַסְדֵי נְעוּרֶיהָ וְאַהֲבַת כְּלוּלוֹתֶיהָ", הִגִּיעָה בְּנִשְׁמָתָהּ הַמַּזְהִירָהבִּתְעוּפָה גְּדוֹלָה לִמְקוֹר הָאוֹרָה הָעֶלְיוֹנָהאֶת תְּכוּנָתָהּ הַלְּאֻמִּית הִשְׁרִישָׁה בְּמַעֲמַקֵּי הָאִידֵיאָה הָאֱלֹהִית הַצְּלוּלָה בְּכָל לַהֶבֶת אֵשׁ עֹז אַהֲבָתָהּ וּבְכָל תִּפְאֶרֶת הוֹד רַעַם גְּבוּרָתָהּוְעִם בִּרְקֵי נָגְהָהּ חָתְמָה לָהּ אֶת חוֹתַם לְאֻמִּיּוּתָהּוּבְאוֹצַר הָאִידֵיאָה הַלְּאֻמִּית שֶׁלָּהּ נִגְנְזָה וְנִזְרְעָה הָאִידֵיאָה הָאֱלֹהִיתבְּתַכְלִית הַכִּשְׁרוֹן אֶל הַשִּׁכְלוּל הָעֶלְיוֹן וְהַגָּמוּר הַמֵּאִיר אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדוֹ.

הִכְשִׁירָה לָזֶה הָאִידֵיאָה הָאֱלֹהִית אֶת יִשְׂרָאֵל בִּתְכוּנָה פְּסִיכִיתבְּיַחַשׂ גִּזְעִיבְּמַצָּב גֵּאוֹגְרָפִישֶׁכֻּלָּם מְסַיְּעִים וּמַכְשִׁירִים לְכָךְ אֶת כֹּחוֹתָיו הָעַצְמִיִּים וְאֶת הַמַּעֲמָדִים הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ מִבַּחוּץ.

תהליך יצירת האומה הישראלית עד להשלמת מדרגתה – בה יש התאמה מוחלטת בין החיוניות והנטיות הנשמתיות הרוחניות לבין הנטיות והכוחות הלאומיים – היה תהליך מורכב וייעודי להכשירה לתיקון המציאות.

הטבע הנפשי של אנשי האומה נקבע באופן ייחודי; ביישנים, רחמנים, גומלי חסדים, (1) הגנים הנשמתיים הייחודיים של העם שעוברים מדור לדור מהאם לילדיה, והמיקום הגיאוגרפי, ארץ ישראל, המוכשר להוציא את התוכן הישראלי הפנימי לפועל. בנוסף גם ה"מעמדים", האירועים ההיסטוריים שעברו על עם ישראל, הותאמו להבאתו למדרגתו השלמה.

וּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל בְּמַעֲמָדָהּ הַנִּשָּׂא וְהַנִּשְׂגָּבבְּיָמִים מִקֶּדֶםבִּימֵי פְּרִיחָתָהּ וְהַתְחָלַת גִּדּוּלָהּבִּימֵי "חַסְדֵי נְעוּרֶיהָ וְאַהֲבַת כְּלוּלוֹתֶיהָ", הִגִּיעָה בְּנִשְׁמָתָהּ הַמַּזְהִירָהבִּתְעוּפָה גְּדוֹלָה לִמְקוֹר הָאוֹרָה הָעֶלְיוֹנָה.

"המעמד" המרכזי היה מעמד הר סיני, מתן תורה. דור המדבר, הדור הראשון של האומה הישראלית, התעלה במעמד זה למדרגה נבואית נשגבה בה התוודע לתוכן הנשמתי שגנוז בו, להארת התורה. העם כולו השיג באופן נבואי כי רוחו הפנימית היא ההארה והחיוניות האלוהית המתבטאת ע"י התורה והמצוות.

אֶת תְּכוּנָתָהּ הַלְּאֻמִּית הִשְׁרִישָׁה בְּמַעֲמַקֵּי הָאִידֵיאָה הָאֱלֹהִית הַצְּלוּלָה בְּכָל לַהֶבֶת אֵשׁ עֹז אַהֲבָתָהּ וּבְכָל תִּפְאֶרֶת הוֹד רַעַם גְּבוּרָתָהּוְעִם בִּרְקֵי נָגְהָהּ חָתְמָה לָהּ אֶת חוֹתַם לְאֻמִּיּוּתָהּ.

במעמד זה השרישה האומה הישראלית את נטייתה וחיוניותה הלאומית בעומק נטייתה וחיוניותה הרוחנית. החיים החברתיים נתלו בערכים רוחניים.

וּבְאוֹצַר הָאִידֵיאָה הַלְּאֻמִּית שֶׁלָּהּ נִגְנְזָה וְנִזְרְעָה הָאִידֵיאָה הָאֱלֹהִיתבְּתַכְלִית הַכִּשְׁרוֹן אֶל הַשִּׁכְלוּל הָעֶלְיוֹן וְהַגָּמוּר הַמֵּאִיר אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בִּכְבוֹדוֹ.

במערכות הלאומיות נקבעה האידאה האלוהית כמקור החיוניות הממשי. דבר זה בא לידי ביטוי במשכן, מרכז

הקדושה, שנבנה בלב מחנה ישראל, וכן בהמשך, במדרגה השלמה, בבית המקדש בירושלים, ששימש כמקור העוצמות הלאומיות של העם.

(1) יבמות עט ע"א

אֱמֶת הַדָּבָרשֶׁאַחֲרֵי שֶׁכְּבָר יָצְאָה הַתְּכוּנָה הַלְּאֻמִּית לָעוֹלָם וְנִתְגַלְּמָה בַּהֲוָיָה הַמּוּחָשִׁיִּיתקָנְתָה לָהּ גַּם בְּיִשְׂרָאֵל סַבָּא זְכוּת קִיּוּם וַהֲוָיָה מִצְּדָדִים שׁוֹנִים וּמְפֻזָּרִיםוּמִדֵּי הִשְׁתַּפְּלָהּ בְּחֶבְיוֹן-עֹז הָאֱלֹהִילְהִתְהַלֵּךְ בַּאֲרָצוֹת תַּחְתִּיּוֹתלָקְחָה לָהּ אָרְחוֹת-עוֹלָם כָּאֵלֶּההַמִּסְתַּעֲפִים מֵהַמְּסִבּוֹת הַסְּבוּכוֹת אֲשֶׁר לְחַיֵּי הַחֹלהַכּוֹלְלִים אֶת כָּל תְּבִיעוֹת הַחֹמֶר וְהָרוּחַ שֶׁל הָאָדָם וְשֶׁל הַחַיָּה שֶׁבְּקִרְבּוֹ גַּם יַחַדאֲבָל גַּם בְּכָל יְרִידוֹתֶיהָ לֹא נִמְחַק מִן הַתְּכוּנָה הַלְּאֻמִּית חוֹתַם-מְקוֹרָהּוּלְעוֹלָם קַיֶּמֶת הִיא יְנִיקָתָהּ בְּסֵתֶר-פְּנִימִיּוּת-הֲוָיָתָהּ מֵהַצִּנּוֹר הָעֶלְיוֹן שֶׁל הָאִידֵיאָה הָאֱלֹהִית.

אֱמֶת הַדָּבָרשֶׁאַחֲרֵי שֶׁכְּבָר יָצְאָה הַתְּכוּנָה הַלְּאֻמִּית לָעוֹלָם וְנִתְגַלְּמָה בַּהֲוָיָה הַמּוּחָשִׁיִּיתקָנְתָה לָהּ גַּם בְּיִשְׂרָאֵל סַבָּא זְכוּת קִיּוּם וַהֲוָיָה מִצְּדָדִים שׁוֹנִים וּמְפֻזָּרִים

למרות שהאידאה האלוהית היא מקור הנטיות הלאומיות בישראל, לאחר שהתחילה האומה לנהל את חייה באופן ממשי במציאות, השתלבו בתודעת החיים שלה מוטיבציות לאומיות אשר אינן קשורות ישירות לאידאה האלוהית.

וּמִדֵּי הִשְׁתַּפְּלָהּ בְּחֶבְיוֹן-עֹז הָאֱלֹהִילְהִתְהַלֵּךְ בַּאֲרָצוֹת תַּחְתִּיּוֹתלָקְחָה לָהּ אָרְחוֹת-עוֹלָם כָּאֵלֶּההַמִּסְתַּעֲפִים מֵהַמְּסִבּוֹת הַסְּבוּכוֹת אֲשֶׁר לְחַיֵּי הַחֹלהַכּוֹלְלִים אֶת כָּל תְּבִיעוֹת הַחֹמֶר וְהָרוּחַ שֶׁל הָאָדָם וְשֶׁל הַחַיָּה שֶׁבְּקִרְבּוֹ גַּם יַחַד.

כשהלאומיות הישראלית ירדה מהמדרגה הרוחנית הפנימית כדי להופיע במציאות הארצית, היא סיגלה לעצמה דפוסי חשיבה והתנהגות שלא יונקים ותואמים את האידאה האלוהית שבקרבה. דפוסים אלו הושפעו מחיי החול ובכלל זה מתרבותו של האדם ומהצדדים החומריים והחייתיים שבקרבו.

אֲבָל גַּם בְּכָל יְרִידוֹתֶיהָ לֹא נִמְחַק מִן הַתְּכוּנָה הַלְּאֻמִּית חוֹתַם-מְקוֹרָהּוּלְעוֹלָם קַיֶּמֶת הִיא יְנִיקָתָהּ בְּסֵתֶר-פְּנִימִיּוּת-הֲוָיָתָהּ מֵהַצִּנּוֹר הָעֶלְיוֹן שֶׁל הָאִידֵיאָה הָאֱלֹהִית

עם זאת, גם במצבים המורכבים בהם הופיעה הלאומיות הישראלית במציאות, נשאר קשר בינה לבין האידאה האלוהית שבקרבה ובאמצעותו היא ינקה מוטיבציה וחיוניות לביסוס לאומיותה.

מעוניין לקבל מידע נוסף אודות מוצר זה? שאל אותנו הוסף לסל

אוצר הספרים - החנות הזולה ביותר לספרי הקודש שלך! אצלינו תהנו מ: אדיבות, זריזות,שירות טוב ומחירים זולים. צלצלו והזמינו עכשיו  074-703-71-71
ספרי קודש, ספרי יהדות, ספרי קודש בזול, ספרי הרב עובדיה יוסף, חנות ספרי קודש, מכירת ספרי קודש